דן איתן הוא חתן פרס ישראל בתחום אדריכלות ועיצוב

איתן תיכנן בין השאר את מוזיאון תל אביב לאמנות, בניין כלל בירושלים והקריה למחקר גרעיני בדימונה. "הוא הניח אבני יסוד לשיח על האדריכלות הישראלית", נימקו השופטים את בחירתו

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האדריכל דן איתן
נעמה ריבה
נעמה ריבה

דן איתן הוא חתן פרס ישראל בתחום אדריכלות ועיצוב, כך הודיע היום (שלישי) שר החינוך, נפתלי בנט. מאז 2013 לא חולק הפרס, כשאז הוא הוענק לאדריכל אדם מזור.

"דן איתן הוא אינטלקטואל של התרבות האדריכלית, שעבודותיו מאפשרות להבין את התהוות הישראליות משנות ה–50 ואילך", נכתב בנימוקי ועדת הפרס. "איתן ניהל שיח מושכל עם קבוצות אוכלוסייה שונות ועם הפנים השונות של הכלכלה והממסד הישראלי — קיבוצניק שפרץ דרך בתכנון הדירה הגנרית, בתכנון שכונות, כולל מגדל המגורים הראשון בישראל, מחנות של חיל האוויר, הקריה למחקר גרעיני בדימונה וערים של עשרות אלפי תושבים באיראן. איתן ידוע במיוחד כמתכנן מוזיאון תל אביב (ביחד עם יצחק ישר), מבנה מופת שהפנים את חווית העירוניות התל־אביבית ואפשר את המשכיותה, תוך כדי פרשנות פורצת דרך בקנה מידה בינלאומי לחוויית הביקור במוזיאון.

בניין מרכז כלל בירושלים, בתכנון איתן צילום: אוליבייה פיטוסי

"איתן הניח אבני יסוד לשיח על האדריכלות הישראלית דרך רבי שיח שכינס ופירסם בכתב העת היחיד לאדריכלות בשנות ה–50 וה–60. הוא לימד כ–60 שנה, עסק בפעילות עיונית, נשא בתפקידים ציבוריים מובילים, והוביל מאבקים ציבוריים תוך מחויבות חסרת פשרות. בפועלו בבנייה, הגות, אקטיביזם ומעורבות חברתית עמוקה הוא נמצא ראוי כחתן פרס ישראל".

איתן (אטינגן) נולד ב–1931 בקיבוץ עין שמר וגדל בתל אביב. את לימודי האדריכלות בטכניון סיים בהצטיינות ב–1954 ומיד אחר כך יצא להשתלמות מקצועית בפינלנד. עם שובו השתלב במשרדו של האדריכל דב כרמי. ב–1959 נרקמה השותפות בין איתן ליצחק ישר, שבמסגרתה תיכננו השניים את מוזיאון תל אביב לאמנות, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, מבני החלק האזרחי של הכור בדימונה, בית העיתונאים בטלביה, אלפי יחידות דיור בירושלים ושכונת מגורים ביפו, הכוללת גם את "מגדל" המגורים הראשון בארץ.

צו השעה לאכלוס מהיר של העלייה ההמונית הוביל את איתן לחבור למשרד השיכון. הצעותיו הצליחו לאתגר תפיסות מקובלות ולהציע מודלים חדשים וייחודיים. מודל "הדירה הצרה" שפיתח השפיע רבות על החשיבה התכנונית של השיכון הציבורי באותה תקופה.

הפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל אביב. פרי שיתוף הפעולה עם יצחק ישרצילום: מוטי מילרוד

בראשית 1965, לאחר זכייה רצופה בשתי תחרויות לתכנון שכונת מגורים בחיפה ושכונת מגורים לעובדי הדסה בעין כרם ירושלים, הקים משרד עצמאי. הוא תיכנן את המטה הארצי של המשטרה בבירה ואת הפקולטה למדעי החברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. איתן אחראי גם לפרויקטים שנויים במחלוקת כמו מגדל העיר ומרכז כלל, שניהם בירושלים.

איתן גם סייע בפיתוח תפיסת תכנון לטווח ארוך לבסיסי חיל האוויר וצה"ל בשנות ה–70, ובארגון מתקני קליטת המטוסים המתקדמים של החיל בשנות ה–80. בשנות האלפיים עסק בפיתוח תוכנית מתאר למחנות גלילות. איתן תיכנן גם מחוץ לישראל, לרבות באיראן, שם תיכנן את הערים בנדר עבאס ובנדר בושר, שנועדו לשיכון חיילי הצבא האיראני במפרץ הפרסי.

בשנים 1960–2015 עסק בהוראת אדריכלות ועיצוב אורבני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ותרם לגיבוש תכניות לימוד במוסדות נוספים: כחבר צוות ההיגוי להקמת בי"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב (1993); כחבר בוועדת הבדיקה להענקת תואר אקדמי למחלקה לאדריכלות בבצלאל (1994) ולתוכנית המוסמכים שלה (2005).

פרס ישראל מצטרף לעיטורים קודמים שאיתן זכה בהם. הוא יקיר העיר תל אביב־יפו (2014), חתן פרס רוקח (1967) על תכנון הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, פרס רכטר לאדריכלות (1972) על תכנון מוזיאון תל אביב לאמנות ופרס מפעל חיים של התאחדות האדריכלים בישראל (2018). הוא היה נשוי בעבר לסופרת רחל איתן - התפוררות יחסיהם תועדה בספרה "שידה ושידות" - ולמשוררת רנה שני.

ההודעה על קבלת פרס ישראל נמסרה לראשונה בחשבון הטוויטר של השר בנט. ועדת הפרס כללה את האדריכל זאב דרוקמן, ראש המחלקה לאדריכלות לשעבר בבצלאל, האדריכלית פרופ' אלונה נצן שיפטן, מרצה בכירה בטכניון, והצורפת ורד קמינסקי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ