מבקר המדינה חושף שורת כשלים חמורים בשימור מבנים בירושלים

"גיבוש רשימת המבנים לשימור החל ב–1966, אך בנובמבר 2018 הרשימה עדיין "בהתהוות", נכתב בדו"ח המבקר. בין הכשלים הנוספים: העדר תוכנית הנחיות כוללת, אי תיאום בין המחלקות וניגוד אינטרסים בולט אצל מי שהיה יו"ר ועדת השימור, מאיר תורג'מן. כך נהרסו בית יהודה ועמודי השער בבית השופט הראשון בירושלים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית יהודה, לשעבר ברחוב מלכי ישראל 46, שהיה חלק משכונת שנלר ההיסטורית והופיע ברשימת המונומנטים. בתום שורת מחדלים נהרס עד היסוד

"גיבוש הרשימה המלאה של המבנים המיועדים לשימור בירושלים, שהחל עוד בשנת 1966, לא הסתיים גם במועד סיום הביקורת הנוכחית, נובמבר 2018", כך נכתב בפרק שימור מבנים ואתרים בירושלים, בדו"ח המיוחד על ירושלים שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, לכבוד יום ירושלים. "עקב כך, גם לאחר שעברו 53 שנים ממועד תחילת גיבושה של הרשימה, יכולה עיריית ירושלים לפרסם רק 'רשימה בהתהוות'". טענות דומות נכתבו גם בשנת 2005 בדו"ח מבקר המדינה בעניין שימור מבנים בישראל, בחלק שעסק בירושלים.

מה כן יש בתום השימור? בירושלים קיימות שתי רשימות מונומנטים שבהן 155 מבנים בלבד, ו–1,100 מבנים הוכרזו לשימור על ידי ועדת השימור — זאת מתוך אלפי מבנים שנסקרו כראויים לשימור. ברחבי העיר יש תוכניות שכונתיות רבות שבהן מצוינים מבנים לשימור, אך אין רשימה כוללת ואין מספיק כלים ותמריצים כלכליים לשימור בפועל. גם מבנים שמוכרזים לשימור ברשימה כזו או אחרת חשופים לתוספות בנייה שפוגעות בהם, או להריסה חלקית, זאת בשל אי גיבוש מסמך הנחיות כוללני.

"ההסדר התכנוני בירושלים נעשה טלאי על טלאי, והוא אינו משקף ראייה משולבת ומתואמת בכל הנוגע לשימור מבנים ואתרים בעיר", מבהיר הדו"ח. עוד מציין המבקר בהקשר זה ש"הוועדה המקומית ירושלים ממעטת לקבוע הוראות שימור מחמירות העלולות לפגוע בזכויותיהם של בעלי מבנים לשימור, כנראה גם בשל החשש שתידרש לפצותם מקופתה" — זאת בעקבות גרירתה להליכים משפטיים. כדי להסדיר את נושא השימור, בעיריות מסוימות (כמו תל אביב או ראשון לציון) יצרו מנגנון "ניוד זכויות בנייה", שמאפשר לבעל נכס לנצל את זכויות הבנייה במקום אחר, במקום המבנה לשימור. מנגנון זה לא מופעל בירושלים. בהקשר זה, מעיר המבקר למינהל התכנון שבמשרד האוצר כי עליו לגבש מנגנון ארצי, שניתן יהיה ליישמו גם בירושלים.

מבקר המדינה מעיר גם על מחסור באנשי מקצוע במחלקת השימור בעירייה ועל בעייתיות בהרכב ועדת השימור — שאמורה לקבל החלטות בפועל ומורכבת בעיקר מנבחרי ציבור — ועל כך שחסרים בה אנשי מקצוע. המבקר מציין בביקורת גם את כפל התפקידים — כשיו"ר ועדת השימור מכהן במקביל כיו"ר ועדת התכנון והבנייה, ומביא כדוגמה בהקשר זה את מאיר תורג'מן, שכיהן בשני התפקידים כשהחליף את ראש העירייה ניר ברקת כיו"ר ועדת השימור. המבקר מעיר גם על התנהלותו של תורג'מן בעניין בית הדואר (נושא שסוקר בהרחבה ב"הארץ"), כאשר זה אישר לפתוח שלושה פתחים בבית הדואר, שמופיע ברשימת המונומנטים העירונית — וזאת בניגוד להמלצת אנשי המקצוע במחלקת השימור. תורג'מן אף נזף אז באחד מעובדי המחלקה ואמר לו: "אתה חצוף, העובד הכי כישלון שיש בשימור" והוסיף: "אני עוד אגיע לעמדה כזאת שאני אסגור את השימור".

סגן ראש עיריית ירושלים, מאיר תורג'מן, בהארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון, עקב חשד לעבירות שחיתות, מארס 2018. "אתה חצוף"צילום: מגד גוזני

"לא תישאר אבן על אבן"

בדו"ח המבקר מצוין כי מהנדס העיר, שלמה אשכול, לא מפעיל את סמכויותיו בקשר למבנים לשימור הנמצאים בסכנה. כך למשל, במקרה של בית יהודה, מבנה לשעבר ברחוב מלכי ישראל 46, שהוא חלק משכונת שנלר ההיסטורית והופיע ברשימת המונומנטים. "בפברואר 2015 התקבלה תלונה בעירייה על הרס שמתבצע במבנה. בעקבות התלונה ביקר במקום נציג מחלקת השימור, והעירייה הוציאה צו הפסקת עבודה במבנה", נכתב בדו"ח.

כמה ימים לאחר הוצאת הצו התריע אדריכל במחלקת השימור כי למרות הצו, מתבצעות במקום עבודות הריסה מדי לילה, וכי על העירייה לשקול פנייה רשמית למשטרה, מכיוון ש"בקצב הנוכחי, ולמרות צו הפסקת העבודה, לא תישאר אבן על אבן בעוד כמה ימים", כתב האדריכל, שבינתיים עזב את המחלקה. לפי הדו"ח, ועדת השימור החליטה כי מהנדס העיר ייתן חוות דעת כדי להפעיל את סעיף 14 (בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה — סעיף המאפשר לעיריות לדרוש מבעלים לבצע עבודות אחזקה במבנה לשימור, או שתבצע עבודות שימור בעצמה ותדרוש מהבעלים החזר הוצאות). אלא שמהנדס העיר לא נתן חוות דעת וגם ועדת השימור לא פנתה אליו שוב. הבניין, שהוכר כמונומנט בתוכניות מתאר עירונית, נהרס לבסוף עד היסוד.

לדברי המבקר, קיים חוסר תיאום בין מחלקת השימור בעירייה לאגפים אחרים בה. כדוגמה לכך, הוא מביא הריסת גדר היסטורית ועמודי שער מפוארים ברחוב יפו, היכן שממוקם היום פרויקט J-Tower. הגדר הייתה חלק מביתו של השופט מלכיאל מני, ראשון השופטים היהודים בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי. הגדר והשער נהרסו בהתאם לתוכנית ישנה שפג תוקפה ובהתאם לאישור של מחלקת הרישוי בעירייה — וזאת בניגוד לתהליך תכנוני מקביל שהתקיים בעירייה, שבו עלה רצון לשמור על האלמנטים ההיסטוריים. בנוסף, מחלקת השימור הפסיקה ללוות את הנושא בשלב מסוים ודעתה אף הושמטה מסיכומי דיון בנושא.

הגדר ועמודי השער ההרוסים בבית השופט הראשון מימי המנדט, מלכיאל מני. . נהרסו בניגוד להליך תכנוני שהתקיים בעירייהצילום: איציק שוויקי

בעניין זה מעיר משרד מבקר המדינה לעירייה כי הגדר ועמודי השער היו בעלי נוכחות בולטת וייחודיות בנוף העירוני המודרני, ואף מחלקת השימור ראתה בהם רכיבים בעלי ערך היסטורי. הוא מעלה ספק האם אופן הריסתם היה חוקי. "נוכח מקומם של הגדר ועמודי השער בטבורה של העיר והערך ההיסטורי והנופי שלהם, היה על מנהל אגף רישוי ופיקוח בעירייה לקיים התייעצויות, בעיקר עם הייעוץ המשפטי של העירייה, לפני שפטר את עבודות הפיתוח מקבלת היתר בנייה", מדגיש המבקר, ומציין כי התנהלות העירייה בעניין הגדר ברחוב יפו מדגישה באופן מובהק את מקומם הנמוך של שיקולי השימור בסדר העדיפויות העירוני.

הגדר ועמודי השער בבית השופט מני ברחוב יפו, לפני שנהרסוצילום: איציק שוויקי

הערה נוספת היא על כך שעבודות הפיקוח על השימור לא מתבצעות כראוי. כך למשל, ברחוב אנג'לו לוי ביאנקיני 4, בסמוך לבית הכנסת האיטלקי ומוזיאון יהדות איטליה, נבנה בשנת 1876 או עוד קודם לכן מבנה בן שתי קומות, שהוא חלק ממתחם שמידט, אשר תכנן האדריכל הטמפלרי הידוע תיאודור זנדל. במקום ניתן היתר להקמת בניינים חדשים, אך לפי הוראות השימור, היה צריך לפרק את אבני החזית, לסמנם ולהרכיבם מחדש. מדובר בפרקטיקת שימור מקובלת — פירוק, אחסון והרכבה מחדש. כבר ב–2011 הוגשו למחלקת השימור דו"חות מהם עולה כי ההוראות לא מבוצעות — אבל רק שבע שנים מאוחר יותר הגיש אדריכל השימור שמלווה את הפרויקט דו"ח נוסף, בו מתברר כי הוא לא היה מעורב בחלק מהליכי הבנייה וכי הוראות השימור לא בוצעו.

במקום זאת, נעשה במקום שחזור רשלני ללא אנשי מקצוע מתאימים. רק ב–2018, לאחר שני ניסיונות, בוצע שחזור סביר. בדו"ח נכתב כי מפקחים מטעם מחלקת הפיקוח על הבנייה אמנם ביקרו באתר 13 פעמים, אך לא פיקחו על ביצוע הנחיות השימור כנדרש על פי ההיתר. המבקר כותב כי החריגות נוצרו משום שמחלקת השימור סמכה על האדריכל־המלווה מטעם היזם ועל המפקחים מטעם המחלקה לפיקוח, שלא דיווחו על החריגות למחלקת השימור.

לסיכום כותב המבקר: "כדי לקדם את שימור המבנים והאתרים בירושלים, על העירייה ומינהל התכנון לתקן את הליקויים שצוינו בדוח, ויפה שעה אחת קודם. כמו כן, עליהם להגביר את המודעות של עובדי העירייה ותושבי העיר לחשיבות שבשימור מבנים ואתרים ולהשתמש בכל הסמכויות הנתונות להם כדי למנוע פגיעה בהם".

מעיריית ירושלים נמסר: "הדו"ח המדובר עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדוח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן".

ממינהל התכנון האמון על התכנון ברשויות המקומיות נמסר כי הגבירו לאחרונה את פעילותם בתחום השימור. "בכל המחוזות של מינהל התכנון מונו שני בעלי תפקידים האמונים על הטיפול בנושא השימור - רפרנט שימור, עובד לשכת התכנון המחוזית, ויועץ שימור חיצוני המייעץ למתכנן המחוז, לוועדה המחוזית ולצוות לשכת התכנון.

במינהל התכנון פועל פורום שימור ארצי, שמטרתו לאפשר שיח שוטף בנושאי שימור והחלפת ידע ודעות בין חברי הפורום, ולקדם חזית ידע מקצועי עדכנית ומצטברת, כולל גיבוש מדיניות בראיה ארצית רב מערכתית והטמעתה בפעילות השוטפת של מנהל התכנון ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. כחלק מפעילותו של הפורום, מתקיימים מפגשים בנושאים שונים אליהם מוזמנים נציגים של גופים וארגונים העוסקים בשימור מורשת התרבות בישראל בהם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות העתיקות ופורום רשויות ושימור". 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ