שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בתום מאבק ממושך, מהנדס העיר ת"א הראשון האדריכל יהודה מגידוביץ' הונצח בשלט זיכרון בעיר

עופר אדרת
עופר אדרת
שלט ההנצחה בכניסה לבית העמודים בתל אביב
יואב ורותי חצרוני, נכדתו של מגידוביץ', עם שלט ההנצחה בכניסה לבית העמודים בתל אביבצילום: גיא יחיאלי
עופר אדרת
עופר אדרת

בתום מאבק משפחתי שנמשך 14 שנים, הנציחה החודש עיריית תל אביב את זכרו של מהנדס העיר הראשון, האדריכל יהודה מגידוביץ', 58 שנה אחרי מותו. מגידוביץ', שתיכנן מאות מבנים בעיר העברית הראשונה, רבים מהם מהמפוארים שידעה, הונצח בשלט מפואר שהוצב בחזית "בית העמודים" בנחלת בנימין, אותו תיכנן ב–1925 כבית דירות בסגנון אקלקטי בהשפעת סגנון ניאו־קלאסי. בשלט ההנצחה יש צילומים היסטוריים ומידע על כמה מהמבנים החשובים שתיכנן מגידוביץ' בעיר.

משפחתו של מגידוביץ' — נכדתו רותי מגידו חצרוני ובעלה ד"ר יואב חצרוני — פנו ב–2005 לעירייה וביקשו להנציח את מגידוביץ בעיר שתיכנן. הם הזכירו, כי מבין מאות המבנים שתיכנן, אשר רובם נהרסו, כמאה מוגדרים לשימור. בשנים האחרונות נרתם גם "הארץ" למאבק המשפחתי, בסדרת כתבות בנושא.

פסאז' פנסק (הרצל 16)
פסאז' פנסק (הרצל 16)צילום: תומר אפלבאום

בזכות האדריכלים פרופ' ניצה סמוק ופרופ' אמנון בר־אור, גם בתיו של מגידוביץ' זוכים לאחרונה לתחיה מחדש. הרשימה כוללת את מלון בן נחום בשדרות רוטשילד פינת אלנבי, בית לוין (השגרירות הרוסית) בשדרות רוטשילד ועוד.

יהודה לייב מגידוביץ' (1886–1961), מהנדס העיר הראשון, היה מן הבולטים במעצבי דמותה הארכיטקטונית של תל אביב. מגידוביץ', יליד אומן שבאוקראינה, למד אדריכלות באקדמיה לאומנויות באודסה, וב–1919 עלה לארץ על סיפון האנייה "רוסלאן". שנתיים אחר כך מונה על ידי ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף למהנדס העיר הראשון, שסייע להפוך את תל אביב משכונה לעיר ותיכנן סדרת בתים, שזכו לכינוי "בתי חלומות", המשלבים בין תרבות המערב לבין תרבות המזרח. בין המבנים שתיכנן היו בתי מגורים לבודדים, מבני ציבור ובתי מסחר.

בית לוין
בית לוין בשדרות רוטשילד בתל אביבצילום: דודו בכר

במשך שני עשורים היה מגידוביץ' האדריכל שבנה את כמות הבניינים הגדולה ביותר בתל אביב. המבנים בתכנונו משקפים את תולדות האדריכלות של העיר ורבים מבנייניו היוו נקודות ציון היסטוריות בתולדותיה. בין הבולטים שביניהם: בית קפה הקזינו גלי אביב, בית הכנסת הגדול, בית כנסת מושב זקנים, פסאז' פנסק (הרצל 16), מלון בן נחום, מלון נורדאו, בית לוין, בית סטרלינג, קולנוע אסתר ובית דוויס.

רותי מגידו חצרוני היתה בת 14 כשסבה, מגידוביץ', נפטר, ב-1961. "אנא קיברו אותי ככל האדם בחלקת 'פשוטי העם', כך דרש בצוואתו, ולא בחלקת 'המכובדים' בבית הקברות טרומפלדור", הזכירה בטקס הסרת הלוט מעל שלט הזיכרון.

בית העמודים בנחלת בנימין
בית העמודים בנחלת בנימין צילום: גיא יחיאלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ