יותר מכובד, עדיין מנותק: זו התוכנית החדשה להרחבת משכן הכנסת

תוכנית ההרחבה מכילה תיקונים רבים לקודמתה שפורסמה לפני כחודש — בהם מרכז מבקרים בהשראת הרייכסטאג וחשיפת הבניין לרחוב. מומחים מצביעים על שיפור בשמירת ההיסטוריה של המבנה, שעדיין נותר מנותק מהעיר

נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמיית התוכנית החדשה. "שופרה, ועוד תשתפר"
הדמיית התוכנית החדשה. "שופרה, ועוד תשתפר"צילום: משרד פלג אדריכלים

תוכנית חדשה להרחבת הכנסת הוצגה היום (שני) בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים. התוכנית כוללת מבנה הסעדה, מבנה לוועדות, מבנה לשכות ח"כים, מרכז אנרגיה, מרכז מבקרים ומבני בידוק.

התוכנית המחודשת שונה משמעותית מתוכנית ההרחבה הקודמת שפורסמה בחודש שעבר מטעם משרד פלג אדריכלים. בין היתר, שטחי המשרדים ומרכז המבקרים שהוצגו בתוכנית קודמת ייבנו ברובם על פי התוכנית החדשה מתחת לפני השטח - באופן שלא יסתיר את בניין הכנסת, אלא יותיר אותו חשוף לעין כל. השינויים שהוכנסו לתוכנית החדשה הינם לפי בקשת הוועדה המחוזית, והיא נמצאת כעת בשלבי תכנון מוקדמים. בהמשך יהיה ניתן להגיש עליה התנגדויות.

"הבינוי בתוכנית המעודכנת הוא בגובה של 1–2 קומות מעל לפני הקרקע, על שטח של כ–28 אלף מ"ר", נמסר מהוועדה המחוזית. "זאת, בניגוד לתוכנית שהוגשה לוועדה המחוזית, שהציעה בינוי גבוה יותר בגובה של שלוש קומות, שכאמור הסתיר בחלקים רבים את משכן הכנסת ופגע בייחודו. בגרסה הנוכחית הבינוי הינו היקפי וגובהו כ–4.5 מטרים ממפלס רחובות רופין וקפלן, ומאופיין ברקמת שטיח עם חצרות פנימיות ובדירוג עולה. גגות המבנה מטופלים כ'גגות ירוקים'". טרם הוחלט מה יהיו היקף השטחים התת קרקעיים, שהם בעיקר נגזרת של מספר מקומות החנייה.

צילום: משרד פלג אדריכלים
צילום: משרד פלג אדריכלים

הרחבת שטח משמעותית

"בעת הקמתה ייצגה הכנסת כ–650 אלף אזרחים", נכתב בדברי ההסבר לתוכנית. "כעת היא מייצגת תשעה מיליון אזרחים, פי 14 מיום הקמת מדינת ישראל, עם אותו מספר חברי כנסת. ייתכן שבעתיד יתווספו חברי כנסת נוספים ומספרם צפוי לעמוד על 140. כבר היום מורגש מחסור קשה בשטחי עבודה לח"כים ועוזריהם ולוועדות הכנסת".

בתוכנית החדשה נותרו מספר סוגיות פתוחות. הראשונה היא ממדי מבנה מרכז המבקרים, שעדיין מסתיר את הכנסת מזוויות מסוימות. סוגיה נוספת היא ששטחי החניה עדיין גדולים מאוד ומנוגדים לתקני החניה שהכנסת עצמה הכתיבה ליתר המבנים במדינה. סוגיה שלישית, והחשובה ביותר: לפי התוכנית הכנסת נותרת מבודדת במרחב, כמו יתר המבנים באזור. כרגע מקודמות באזור מספר תוכניות כמו הקו הצהוב של הרכבת הקלה, בניית הספריה הלאומית, שיפוץ ברחוב רופין, האקדמיה ללשון, כיכר בחזית מוזיאון ישראל כחלק מתוכניות הרכבת הקלה ועוד — כרגע שום תוכנית או מסמך שמאחד את כל התוכניות האלו עם תוכניות הרחבת הכנסת, לכדי מרחב עירוני מתפקד.

הדמיית תוכנית השיפוץ הקודמת. שינויים מרחיקי לכת
הדמיית תוכנית השיפוץ הקודמת. שינויים מרחיקי לכת צילום: משרד פלג אדריכלים

בשיחה עם "הארץ" מספרת מתכננת מחוז ירושלים, שירה תלמי־באבאי, שכשהגיעו אליה מהכנסת עם התוכנית היא ציינה בפניהם שיידרשו לשנותה. "אמרתי להם שאם הם רוצים בינוי שלא מתחרה בכנסת, זה ביכולות שלי לקדם את זה; אם הם מתכננים בינוי מגלומני שמייצר כנסת שמאפילה על הבניין ההיסטורי, זה דיון לאומי שדורש תחרות פומבית וזה לא משהו שאני מוכנה לקחת עליו אחריות", היא אומרת. "בעקבות זה הם שינו משמעותית את הגישה התכנונית שלהם ואנחנו עוד נשפר אותה".

חלק מהמרכז מבקרים עדיין בולט.

"הם רצו מן מרכז מבקרים כמו ברייכסטאג. היום יש אנדרלמוסיה בכניסה לכנסת. אם עושים כניסה מסודרת וגם תצוגה של הכנסת, משהו מינורי ולא בולט, אז בסדר. אם הם רוצים להתפרע, אדריכל העיר יצטרך להתמודד עם זה והם יצטרכו לחזור אלינו שוב".

למרות כל המאמצים, בסוף הכנסת וכל הסביבה מסוגרת. איך התוכנית משפרת את העירוניות באזור?

"יש בעיה עם הכנסת שהיא לא מקום פתוח, היא חייבת להיות מקום עם גדר. מה שעשינו, זה לקבוע שהדופן הדרומית שגובלת ברופין תוגדר כרצועה של שטח ציבורי פתוח ותהיה חלק מהמרחב הציבורי. בנוסף, אנחנו מציעים שחלק מהחניות שמבקשים בכנסת יעברו לחניון התת־קרקעי שמתוכנן במסגרת הקו הצהוב של הרכבת הקלה בכניסה למוזיאון ישראל במקום החניה העילית שיש היום. כך שהכנסת תשתמש בו במהלך השבוע והמוזיאון יוכל להשתמש בו בסופי שבוע כשיש להם הרבה מבקרים — כך גם יהיה מימון לחניון. נעשים מאמצים במרחב הזה כדי להפוך אותו למקום של הולכי רגל. גם בספריה הלאומית 'פותחים' חזית לרחוב, גם האקדמיה ללשון (שמתוכננת לקום במגרש שמול הספריה)".

חבר מועצת עיריית ירושלים וחבר הוועדה המחוזית עופר ברקוביץ מוסיף שהתוכנית בהחלט השתפרה, אך עדיין מציעה פתרונות שלא מקשרים את קריית הממשלה באופן מיטבי לעיר. לדבריו, "אין מדובר באישור סופי. יש חשיבות לשמירה על האיקוניות והסמליות של בניין הכנסת, סמל הדמוקרטיה במדינת ישראל. נכון יהיה להמשיך ולפעול בהוראות הבינוי המפורטות בשביל שלא לפגוע בנראות הבניין — אם בשל משרדים או מרכז מבקרים חדש". מהכנסת ומפלג אדריכלים לא נמסרה התייחסות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ