האדריכל אלברט שפאר הבן לא מצליח להשתחרר ממורשתו הנאצית של אביו

האדריכל אלברט שפאר הבן מכחיש שהושפע מעבודתו של אביו, שהיה האדריכל של היטלר וידידו הקרוב. אבל עבודותיו הגרנדיוזיות, בהן עיר הכדורגל בקטאר, מוכיחות כי התפוח בכל זאת לא נפל רחוק מהעץ

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלברט שפאר האב לצד אדולף היטלר
אלברט שפאר האב לצד אדולף היטלרצילום: Bundesarchiv
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

ניסיונותיו של האדריכל הגרמני אלברט שפאר הבן להתנער מצלו של אביו, אלברט שפאר האב, האדריכל של היטלר, ידידו הקרוב ושר החימוש במשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה, עולים בתוהו. בכל מאמר וראיון על עבודתו כאדריכל הוא מוזכר בנשימה אחת עם אביו, ולאו דווקא כפרט רכילות.

שפאר הבן נוטה להכחיש שהושפע מעבודתו של אביו, אבל להיסטוריה, גם האדריכלית, יש דרכים משלה לקשור קצוות. אם מה שמעניין את שפאר הבן כדבריו הם "פתרונות גדולים לבעיות גדולות", הרי שפאר האב כבר היה שם בזמנים הרחוקים והרעים ההם.

שפאר הבן עומד בראש משרד התכנון והאדריכלות הגדול ביותר בגרמניה. עבודתו מתפרשת במדינות רבות בעולם, חלק גדול ממנה במשטרים רודנים שתמיד מאפשרים "פתרונות" גדולים.

שפאר אינו האדריכל היחיד המשרת רודנים, אלא שבהקשר שלו קשה עוד יותר לעגל פינות. כך לדוגמה עבד בלוב המלוכנית שלפני קדאפי, במשטר הצבאי בניגריה, בסעודיה, מצרים ועוד. הוא מוקסם כדבריו מהמזרח התיכון ומ"העולם הערבי" שבו הוא מתקבל בברכה, ושמו של אביו "פתח לי הרבה דלתות".

ב 2007 הוזמן על ידי משטר מוברק לתכנן את המשך הפיתוח של "עיר ה-6 באוקטובר" ממערב לקהיר במסגרת תוכנית העל "קהיר 2050", ששמה נודע לשמצה במצרים והיא נגנזה עם נפילת המשטר. שפאר הבן הוא גם המתכנן של קמפוס מונדיאל 2022 בקטאר הנבנה בימים אלה. הפרויקט מעורר מחלוקת וחשדות בהטיית הליכי בחירת המיקום, ומלווה בדיווחים על תנאי עבודה מחפירים ופועלים שנהרגו באתרי הבנייה. שפאר מסביר שאין מניעה שאדריכלים גרמנים יעבדו "בכל מקום שיש בו שגרירות גרמנית".

"אירועי ענק כמו אולימפיאדה או גביע העולם בכדורגל הופכים את מה שלא יעלה על הדעת ליעלה על הדעת. כאן אין טאבו", אמר שפאר הבן לעיתון "דר שפיגל" לפני כמה שבועות בראיון על עבודתו בתכנון הקמפוס בקטאר.

עיר הכדורגל שתיכנן שפאר — המתמחה בתכנון כולל יותר מאשר בתכנון מבנים בודדים — כוללת בין היתר 12 איצטדיוני כדורגל, יותר מ–100 מגרשי אימונים, שדה תעופה ל–60 מיליון נוסעים בשנה, 88 בתי מלון, כ–300 קילומטרים של מסילות ברזל, ועוד ועוד, בעלות של כ–140 מיליארד דולר.

אלברט שפאר הבןצילום: ASSOCIATED PRESS

כל זה במדינה שמספר תושביה בקושי שני מיליון, רק שליש מהם אזרחים בעלי זכויות. זהו ללא ספק אחד הפרויקטים שהכי לא יעלו על הדעת, גם בזירה האולימפית הידועה בפרויקטים שלא יעלו על הדעת.

ההשוואה לעבודתו של שפאר האב, ששברה שיאים (וטאבו) קיצוניים בהרבה של "לא יעלה על הדעת" ולא רק בארכיטקטורה, היא בלתי נמנעת. שמו של האב נקשר בתודעה עם תוכניות שעשה במצוותו של היטלר, ומהדהדות בדרכים עקלקלות גם בעבודתו של הבן, גם אם בתת ההכרה וחרף ההכחשות. העובדה שלא למד מאביו, הוא מציין, לא צריכה למנוע ממנו לתכנן בגדול באופן עצמאי, "וליצור כיכרות ושדרות איפה שצריך".

עבודתו הגדולה והידועה ביותר של שפאר האב היא תוכניתו שלא מומשה להקמתה של ברלין החדשה, בירתה המגלומנית של "גרמאניה" הנצחית על פי חזונו של היטלר. במרכזה, "ציר צפון־דרום" שהיה לשם דבר בממדיו המבהילים. ציר זה התגלגל לשדרה הראשית במתחם האולימפי בבייג'ין שתיכנן שפאר הבן. שדרה דומה, שלא נבנתה, תיכנן שפאר הבן בעיר ה-6 באוקטובר במצרים. כל ציר ושדרה כרוכים בהרס, מחיקה ועקירה של אלפי בני אדם.

שפאר הבן נולד ב–1934, דור רביעי לשושלת אדריכלים. בילדותו גדל על ברכי צמרת המשטר הנאצי במשכנו של היטלר באוברזלצברג ושיחק עם ילדיהם של בכירי המפלגה.

אביו היה בקושי בבית, "הוא לא היה אב שעשה שיעורים עם בנו", כפי שסיפר הבן למייקל ויז בירחון ארכיטקטורה בשנת 2000. הוא היה עדיין ילד כשאביו נדון למאסר במשפטי נירנברג, אחרי שחמק מעונש מוות (בטענה שלא ידע על תנאי העבודה של עובדי הכפיה שהעסיק, ועל השואה).

גם אחרי שחרורו של שפאר האב מכלא שפנדאו ב–1966, אז נהפך למעין סלבריטי בינלאומי שרבים שיחרו לפתחו ולקסמו, ועד מותו ב–1981, לא נקשרו יחסים בין השניים, סיפר הבן. גם העובדה שהוא ואביו חולקים אותו מקצוע לא הניעה אותו לפתוח את המטען ההיסטורי־האדריכלי ולהפיק תובנות ומסקנות אישיות ואוניברסליות. הוא סובל מפגם בדיבור שפיתח עם מאסרו של אביו, מזכרת יחידה מאז ואולי סימן המעיד על "הדחקה", כלשונו.

הדמיה של איצטדיון אלל ווקה בקטארצילום: HHVISION

המטען ההיסטורי שנושא שפאר הבן לא נעלם מעיניו של האדריכל האמריקאי־היהודי פיטר איזנמן, המתכנן של אנדרטת השואה הגדולה בברלין, שעבד עמו בפרויקט מגורים ומסחר בפרנקפורט בגרמניה, והסביר ש"פסיכולוגית, אלברט היה חייב לעבוד עם יהודי־אמריקאי כפי שאני הייתי חייב לעבוד עם גרמני שהיה קרוב לנעשה".

שפאר מצדו התעלם מהרמזים המטרידים מכיוונו של האמריקאי־היהודי המסובך עם מצפונו, וראה את הדברים אחרת לגמרי. "זה היה תענוג לעבוד עם אדם מבריק ויוצא דופן כמו אייזנמן, ששמי היה כה חשוב לו", אמר שפאר הבן לוויז, "אבל בחיי המקצועים אני לא הבן של אבי אלא מנהל של אחד ממשרדי התכנון והאדריכלות הטובים ביותר, אחרת פיטר אייזנמן לא היה עובד אתי".

על רקע יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שצוין השבוע עולה הדילמה של אדריכלות ומוסר, גבולות וקווים אדומים, הנושפת בעורפה של האדריכלות שם, וכאן ובכל מקום.

שפאר הבן בונה את המוניטין כאדריכל "ירוק" על אדריכלות בת קיימא — לשם דוגמה, מושבי האיצטדיונים בקטאר יקוררו באנרגיה סולארית — המסיטה את המבט מתמונה גדולה יותר של מיזמי בנייה שלא יעלו על הדעת ומבקשים לעצמם תירוץ ולגיטימציה.

לא מיותר להזכיר כאן את קריאתו של קמרון סינקלר מאירגון "אדריכלות למען האנושות", "תשכחו מטביעת הרגל האקולוגית. תחשבו על טביעת הרגל המוסרית".

אדריכלים נוטים בקלות רבה מדי להשאיר מאחור את המוסר כשהם מקבלים הזדמנות "להפוך את הלא יעלה על הדעת ליעלה על הדעת". שפאר הבן הוא רק משל. ההקשר המשפחתי וההיסטורי רק מחדד את המסר.

הערת אגב: קטאר נודעה כחברה חובבת כדורגל שלזכותה נזקפים לא מעט הישגים בתחום. הם הראשונים שהיו צריכים לדעת שאיצטדיוני כדורגל נוצצים הם לא מתכון לכדורגל מנצח. ראו את מכבי חיפה.

כתבות מומלצות

איור: עמוס בידרמן

דלתות מסתובבות: הנוטש, החוזרת באופן חלקי והיושב על הגדר

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"