כיכר דיזנגוף החדשה: טוב לעסקים, רע להולכי הרגל

הכיכר שעוצבה מחדש מבליטה את איכות המבנים הוותיקים סביבה ומיטביה עם רוב העסקים באזור. עבור הולכי הרגל הרבים, שישובו לפסוע לצד המזרקה של יעקב אגם - היא כנראה תמשיך לתפקד כאי תנועה גדול

כיכר דיזנגוף המחודשת, מבט מלמעלה. קיבלה אט־אט את צורתה המקורית של הכיכר
כיכר דיזנגוף המחודשת, מבט מלמעלה. קיבלה אט־אט את צורתה המקורית של הכיכר. צולם ממלון סינמהצילום: מגד גוזני
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה

באחד השיעורים הראשונים בבית הספר לאדריכלות, מדגישים בפני הסטודנטים את ההבדל בין מעגל תנועה לכיכר. רוב המרחבים הקרויים בפי הישראלים כיכר, מסבירים, הם למעשה מעגלי תנועה מגוננים עם פסל מגושם במרכזם. כיכר אמיתית זו פיאצה, מרחב כינוס להולכי רגל, מהסוג שנפגשים בהן כשמטיילים באירופה. כמו כיכר סן מרקו בוונציה, כמו כיכר ריאל בברצלונה, ואם תרצו, כמו כיכר ביאליק בתל אביב. כיכר דיזנגוף המחודשת, כשהיא על סף סיום השיפוץ המתוקשר, אינה כיכר. למען האמת, היא גם לא מעגל תנועה שכן אי אפשר להקיף את כולה. סביר להניח כי לאור האילוצים שהכתיבו משרד התחבורה וחברות האוטובוסים, היא תתפקד בסופו של דבר כאי תנועה גדול, כשמדי פעם יכנסו לתוכו הולכי רגל.

מעט לפני תחילת העבודות הרחיק לכת רון חולדאי באומרו כי הכיכר המוגבהת הישנה היא "סמל לעשייה שנעשתה בעבר, כאשר תפיסת העולם העדיפה את הרכב הפרטי ולקחו רחוב עירוני והפכו אותו למחלף תחבורתי. בהורדת הכיכר למפלס הרחוב יש אמירה חברתית חשובה, ותרומתה למרחב הציבורי עשויה להיות משמעותית מאוד". למרות דבריו של ראש העיר, בשבוע וחצי האחרונים, מאז שהוסרו הגדרות סביבה והסתיימו מעשית העבודות שתקציבן הגיע ל–60 מיליון שקלים, מעט אנשים עברו בכיכר. נכון לעכשיו, החיבור בין הכיכר לרחוב לא שיפר את מעמד הולכי הרגל — בין המעגל החיצוני שמשיק למסעדות ובתי הקפה לגינת הכיכר הפנימית חוצצים שלושה נתיבי תנועה ורק ארבעה מעברי חציה מחברים ביניהם. עם זאת, דפנות הכיכר מקבלים אט־אט את צורתה המקורית של הכיכר כפי שתיכננה האדריכלית ג'ניה אוורבוך בשנות ה–30 ומבליטה את איכות המבנים ההיסטוריים שסביבה.

הכיכר המחודשת. "העיצוב מחזיר עטרה ליושנה"צילום: מגד גוזני

משרד "מוריה סקלי" הופקד על התכנון הנופי, עיצוב הגינה בכיכר והטיפול במדרכות הנושקות לעסקים. המרחב האחרון הוכפל לרוחב של כשמונה מטרים, רוצף באריחים מצולעים ונוספו בו מקומות ישיבה. "העיצוב מחזיר עטרה ליושנה", אומרת אדריכלית הנוף יעל מוריה. "תיכננו כאן כיכר שמחזקת את המבנה הרדיאלי ואת העיצוב של אוורבוך". המעגל הפנימי מחולק לשמונה פלחים, כשבין כל כר דשא ניצב מעין טרפז בטון שפונה לאחד הרחובות. בגלל מיעוט מעברי החציה, הולכי רגל לא יכולים להמשיך ללכת מאותם טרפזים לכיוון הרחובות או למדרכה. מוריה, שחתומה על פרויקטי נוף מוצלחים, נאלצה יחד עם צוות משרדה להתמודד הפעם עם אילוצים רבים והיא מודעת למצב הבעייתי הנוכחי. לדבריה, התכנון יוכל להשתנות בעתיד כשימתנו את התנועה. "כרגע הפעולה הכי חשובה שהורדנו את הכיכר, לא איזה ריצוף בחרנו. עכשיו יהיה קל יותר לעשות את השינויים".

מעטים פרויקטי הנוף העירוניים שמוקמים לצד מרחבים היסטוריים, או כחלק מפרויקטי שימור, ואשר יש בהם ניסיון לשחזר את הנוף המקורי. עבודת שימור מסוימת היתה בגן העצמאות בתל אביב, בגן יעקב שמאחורי כיכר הבימה ובאחרונה שוחזרו חלקים מהגינה בבית ראש הממשלה בקריה בתל אביב. בכיכר דיזנגוף הצמחייה החדשה שונה מזו המקורית; את עצי הפיקוס, הפרקינסוניה, האדר והדקלים החליפו ברושים, צאלונים מיש ותות. "הכיכר הקודמת היתה רומנטית קלאסית. אנחנו בחרנו להסתכל על יחידות צומח תל־אביביות, למשל על הציורים של נחום גוטמן. העצים שנבחרו הם עצים שצומחים יחסית מהיר ונוחים לתחזוקה ורואים את השילוב ביניהם בעיר, גם בשדרות", אומרת מוריה. באשר למיקום הדשא בשולי הכיכר ולא במרכזה, היא מוסיפה כי "בשדרות בן ציון אנשים יושבים ממש ליד הכביש על פיסות דשא. לא צריך גדר בכל מקום. אנשים צריכים ללמוד את החיים במרחב הציבורי. לא כל בן אדם הוא מתאבד בפוטנציה".

בפיקוח יעקב אגם

את גינת הכיכר ההיסטורית תיכנן מהנדס העיר דאז יעקב בן סירה (שיפמן) והגנן הראשי הראשון של העירייה, אביגדור משל. התוכנית שגיבשו השניים כללה את הנטיעות, 20 ספסלים, סידורי מים ותאורה. בתיק התיעוד של הכיכר (מסמך ובו מתוארת ההיסטוריה התכנונית, הנופית והתרבותית של הכיכר על פני מאות עמודים) שהכינו האדריכליות ד"ר קרן מטרני ועדי סלע וינר ואדריכלית הנוף טל קציר, מתוארת גינת הכיכר כגן אזורי. "גן שוקק חיים שנתפס כגינה בעיני תושבי העיר שבאו לטייל ולבלות בה, להיפגש ולצפות במזרקה", הן כותבות. הגן, ששטחו שלושה דונם, נמנה עם גני תל אביב ברשימה שנערכה ב–1954. לפי תיק התיעוד, מערך הצמחייה שנבחר לגן ולמרחב הכיכר הגדיר את האופי הייחודי של המקום: סימטריה, ניחוח "תרבות", סדר, מגוון ומעל הכל, צל.

המזרקה בעיצובו של יעקב אגם. הושבה לכיכר, ובקרוב גם תיצבע מחדשצילום: מגד גוזני

שישה עשורים לאחר מכן, בדיון התכנוני לקראת הריסת הכיכר, העלו אדריכלים שונים הצעות מגוונות להחייאתה. האדריכל צבי לישר, שתיכנן את הכיכר המוגבהת, הציע שיפוץ בעלות של מיליונים בודדים, שעיקריו הוספת הצללות והתקנת גגונים אחידים לחנויות. האדריכל אלון בן נון, מייסד "בתים מבפנים" המתגורר ליד הכיכר, הציע להפוך את הרמפות המוגבהת לפעילות. האדריכלית קרן אנגלמן הציעה לחלק את הכיכר לארבעה חלקים לא שווים, כשכל אחד מהם יתחבר באופן ישיר לדופן המעוגלת לכדי פיאצה ושבין החלקים יעברו הכבישים. סביר שהצעתה היתה דורשת את הוצאת מזרקת "מים ואש" שעיצב יעקב אגם מהכיכר.

המזרקה של אגם, אגב, למרות הרושם שמייצר האמן, לא תמיד היתה בכיכר אלא נוספה לה רק ב–1986. המזרקה המקורית בכיכר תוכננה בהשראת מזרקה שהוצגה ב–1936 בתערוכת גננות בדרזדן והותקנה בשנות ה–30. היא היתה מינימליסטית והורכבה מ–72 סילוני מים וגופי תאורה בגוני אדום, כחול וצהוב. לא ברור מדוע עיריית תל אביב החליטה להשאיר את המזרקה של אגם במקומה; ככל הנראה נחתמו בינה לבינו מספר הסכמים, אך היא אינה חושפת אותם, והצדדים נפגשו בבית המשפט המחוזי בשנים 2009–2011. בעבר תבע אגם את העירייה בגין תחזוקה לקויה של המזרקה, בניגוד להסכם מ–2002. עם זאת, לא צוין בפרוטוקולים הזמינים לעיון הציבור דבר על התחייבות העירייה בנוגע למיקום המזרקה ולא ברור מדוע עיריית תל אביב, שהרסה מבנים כמו קולנוע אלנבי, בית מעריב או תיאטרון בית ליסין, מאפשרת לאמן להכתיב לה את התכנון של אחד המרחבים הציבוריים החשובים בעיר. בימים אלה נצבעים מחדש המשולשים הצבעוניים שייתלו על היצירה, בפיקוחו האישי של אגם. מעיריית תל אביב נמסר כי לאחר הנחת המשולשים, ייערך טקס החנוכה הרשמי.

הכיכר לפני השיפוץצילום: צביקה ישראלי / לע"מ
כיכר דיזנגוף, 1959, טרום ימי ההגבההצילום: וילי פולנדר

התעלמו מהביקורת

יחסית לפרויקטים של תשתית בסדר גודל דומה, נדמה כי רוב העסקים שרדו את השיפוץ והוא יטיב איתם לטווח הארוך. תום מניס, מנהל הגלידרייה "לג'נדה" ברחוב דיזנגוף, אומר כי סגירת המדרכות לא תואמו עם בעלי החנויות. "אם לא היה ועד העסקים, אני לא יודע אם היינו מצליחים לשרוד. פתרנו את הדברים בשטח. הבנייה התארכה באופן משמעותי ולא נתנו לא הנחה בשום אגרה — לא בארנונה ולא בהיתרי לילה. כאילו לא קורה פה כלום". הוא משער כי תנועת הלקוחות פחתה ב–20% בממוצע לעסק ומסכים כי למרות הקשיים, השיפוץ היה חיובי: "הסביבה עכשיו הרבה יותר נגישה לעסקים. אני מציע שישימו גדר קטנה, כדי שילדים יוכלו לשחק על הדשא. וגם שיוסיפו צל עד שהעצים יגדלו".

מסעדת "טרטוריה", שנמצאת מול קולנוע חן, נפתחה בזמן השיפוצים. האזור בינה לבין הקולנוע, שהיה מקום חביב על הומלסים נעשה עתה למרחב פתוח ומזמין. "אני עדיין מרגיש כמו באתר בנייה, אבל אין לי ספק שכשזה יהיה גמור זו תהיה נקודת ציון בתל אביב", אומר מנהל המסעדה, דן גולדשמיט. "הפינה יפה מאוד. לפני זה האזור היה כמו משתנה. הכיכר הקודמת אולי היתה טובה להולכי רגל, אבל הרחיקה את האנשים מהעסקים". הוא מקווה שהשיפוץ יחזיר את הכיכר לתודעה: "אני מניח שיותר אנשים עכשיו ירצו לבוא לראות את הכיכר. אני חושב שהיו צריכים גם לדאוג לשיפוץ של כל החזיתות, שחלקן מוזנחות. אין מצב שבאירופה מסיימים לתכנן כזו כיכר ומשאירים ככה את החזיתות".

בתי עסק סביב הכיכרצילום: מגד גוזני

גורמים רבים היו מעורבים בתכנון הכיכר החדשה, וקרדיט גדול מגיע למאבק התושבים למען הורדתה למפלס הרחוב. ואולם, מור גלבוע, המתמודד למועצת העיר ברשימת "עיר ירוקה", טוען כי העירייה התעלמה מביקורת בעת התכנון ולפני הביצוע. "כל הרעות החולות ביחס של עיריית תל אביב לסביבה, לתכנון, לתחבורה ולשיתוף ציבור מתגלמות בפרויקט הזה", הוא אומר. "באופן ציני ומיותר נעקרו 11 עצים עתיקים בני 80 שנה מלב הכיכר, תכנון התחבורה במקום הוא מיושן עם מערכת רמזורים מיותרת ועודף של נתיב תחבורה, ששוב נותן עדיפות לרכב הפרטי על חשבון הולכי הרגל. נכון היה לתכנן את המרחב אחרת, כך שיתפקד בצורה הרמונית וזורמת עם העצים ותיקים. גם את המעגל המרכזי בכיכר היה צריך לתכנן כגן ירוק, עם פחות בטון וללא הפסל של אגם".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "במהלך העבודות נתקל הקבלן בקשיים ואף הוכרז כפושט רגל. עם זאת, העירייה עשתה את כל המאמצים על מנת להתקדם בפרויקט ולא נעשתה חריגה מהתקציב".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"