אחרי איילון, תוכנית ענק בירושלים רוצה לכסות את דרך בגין - אדריכלות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי איילון, תוכנית ענק בירושלים רוצה לכסות את דרך בגין

לכתבה
הדמיה של תוכנית קירוי כביש בגין בירושלים הרשות לפיתוח ירוש

גורלה של התוכנית הגרנדיוזית לקירוי כביש בגין בבירה ייחרץ בקרוב. המתכננים מבטיחים רצועה ירוקה מעל נתיבים סואנים שתחבר חלקים מנותקים בעיר, אך התושבים חוששים מעבודות ממושכות וממגדלי דירות שיחנקו את סביבת בית הכרם

27תגובות

במשך שנים ארוכות העדיפו הרשויות בישראל לסלול כבישים ראשיים בלב הערים הגדולות ולהרחיק לשוליהן את הפארקים הגדולים. האספלט יצר חיץ בין שכונות, ניתק את חלקי העיר ונהפך למפגע סביבתי. באחרונה התהפכה המגמה וכבר יצאו לדרך כמה פרויקטים להצנעת הנראוּת של המכוניות ולהוספת ירוק לערים. אחד הבולטים שבהם הוא קירוי כביש בגין בירושלים, ובניית פארק מעל הנתיבים.

כביש בגין חוצה את הבירה, מצומת המנהרות בדרום עד לכביש 45 בצפון. הקירוי שלו מתוכנן בתחום שבו קוטע הכביש את הרצף העירוני: בין שכונות בית הכרם ורמת בית הכרם לבין קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. העבודות במקום — אם יתקבלו כל האישורים במועד — צפויות להימשך כמה שנים, בעלות של 1.3 מיליארד שקלים, ובסוף התהליך אמורים גם לקום לצד הכביש בנייני ציבור, מגורים, תעסוקה ומסחר.

דרך בגין היום - ללא קרוי
הפרויקט לקרוי בגין - הדמיית התוצאות
מימין: . משמאל: . צילומים: הרשות לפיתוח ירוש,הרשות לפיתוח ירוש

ממזרח לרמת בית הכרם יוקמו מבני מגורים בני 12 קומות, ומצדו השני של הכביש ייבנה מתחם תעסוקה ומסחר שיתחבר למתחם ההיי־טק המכונה גט"י רם. את שני הצדדים יחבר גשר להולכי רגל, שבקצהו מעלית ציבורית שקופה שתאפשר תצפית על העיר ותתחבר לאחד ממבני המסחר. מתחם מגורים נוסף, כולל בית ספר, ייבנה מזרחה לגינת השחר ברמת בית הכרם. מבני הציבור ייבנו בסמוך לאקדמיה החדשה למוזיקה, שנמצאת אף היא בתכנון.

בקצה הצפוני של התוכנית יוקמו ארבעה מגדלים בני 40 קומות שישלבו מגורים, שטחי תעסוקה ודיור מוגן. ממזרח לפרויקט כולו, לקראת קמפוס גבעת רם, מתוכנן הקו הירוק של הרכבת הקלה שביצועו כבר החל ולאורכו מתוכננים כמה מעברים וגשרים להולכי רגל.

דרך בגין בירושלים
אמיל סלמן
הדמיה של תוכנית
קירוי כביש בגין
בירושלים
הרשות לפיתוח ירוש

התוכנית תידון בוועדות התכנון החל מיום רביעי, אז תעלה לראשונה לדיון בוועדה המקומית. אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), מסביר את מטרות המיזם: "בהרבה מקומות בעולם מנצלים שטחים מתים בתוך הערים כדי ליצור פארקים — וכך אנו רוצים לעשות גם עם כביש בגין. אנחנו גם מעוניינים להפוך את האוניברסיטה בגבעת רם לחלק מן העיר, וקירוי בגין אכן יחבר אותה לשכונות הסמוכות. התוכנית עונה גם לחיפוש שלנו אחר עתודות קרקע לבנייה לדיור בתוך העיר".

למטרה האחרונה יש כמובן גם סיבה כלכלית: 1,800 יחידות הדיור המתוכננות יסייעו במימון חלק ניכר מהפרויקט היקר, אלא שההכנסות מהן יגיעו רק לקראת השלמתו. את המימון הראשוני תיאלץ המדינה לעשות. "אני לא בטוח שנהיה מאוזנים, אבל אנחנו מקווים שיהיה רווח מסוים לקופת המדינה", מוסיף חיימובסקי.

דרך בגין לאחר הקרוי - הדמיה
דרך בגין - היום
מימין: . משמאל: דרך בגין - היום. צילומים: הרשות לפיתוח ירוש,הרשות לפיתוח ירוש

אשר לבניית הפארק מעל הכביש הראשי — ההשראה לכך מגיעה מכמה אתרים בעולם. למשל פארק רוז פיצ'ג'רלד קנדי גרינוויי בבוסטון, חלק מפרויקט גרנדיוזי שבמסגרתו בוטלו קטעים מכביש לטובת שטח ירוק באורך 2.4 ק"מ. תכנון הפארק החל ב–1982 והוא נפתח רק ב–2008. דוגמה נוספת היא תעלת צ'אנגצ'אן בסיאול — קטע כביש באורך 11 ק"מ שהוסב ב–2005 לגן ציבורי. אבל המיזם הדומה ביותר לתכנון הצפוי בדרך בגין הוא פארק ריו במדריד, שהושלם ב–2011 מעל נתיב תחבורה ראשי שנעשה שקוף לטובת המבקרים במקום. מדובר בשלושה פרויקטים מרהיבים מבחינה עיצובית. האם קירוי בגין ישתווה אליהם? ימים יגידו.

פארק ריו במדריד. מיזם דומה
La Citta Vita
פארק רוז פיצ'גרלד קנדי גרינוויי בבוסטון. השראה
Elise Amendola / AP
תעלת צ'אנגצ'אן בסיאול. הכביש הוסב לגן ציבורי
MPD01605

כביש שקוף

האדריכל רנדי אפשטיין, ממשרד "קולקר קולקר אפשטיין" שמתכנן את קירוי בגין, חולם בגדול. בפרזנטציה שהציג לתושבים הסביר כי מטרת הקירוי היא לקשר בין שני פארקים: עמק הארזים בצפון ועמק הצבאים ועמק רפאים בדרום. לאורך הפארק החדש ייסללו שבילי אופניים ויוצבו אטרקציות דוגמת בריכות אקולוגיות, קירות טיפוס וקיוסקים. הפארק יימתח על פני 1.7 ק"מ ורוחבו ינוע בין 70 ל–130 מטרים. שטחו הכולל יהיה כ–80 דונם — 50 מתוכם מעל הנתיבים. בזכות ממדיו הצנועים יחסית, קיים סיכוי סביר כי המיזם הירושלמי יקדים אפילו את פרויקט קירוי נתיבי איילון בגוש דן, שתוכנית־האב לבנייתו אושרה ביוני 2016 אך טרם נכנסה להליך תכנון ממשי.

מדוע נבחר ציר בגין לפרויקט? אפשטיין מציין כי עוד בתכנון הכביש המקורי היתה מחשבה לבנות מעליו גג. "כיוון שהכביש שקוע, הקירוי שלו הוא כמעט טבעי. לכן, למרות כל האילוצים, הביצוע קל יחסית. תיאורטית יש אולי עוד מקומות בעיר שניתן היה לבצע בהם מיזם דומה — כביש גולדה מאיר בשכונת רמות, למשל — אבל כביש בגין הוא במיקום מרכזי ויש סביבו פונקציות שיועיל לחבר ביניהן".

דוגמא
שם מארקר תאור תמונה תאריך מיקום תיאור
הקצה הצפוני של תוכנית הקירוי דגכעדגכ אין תאריך אין מיקום הקצה הצפוני של תוכנית הקירוי
הקצה הדרומי של דרך בגין כביש בגין - דרום אין תאריך אין מיקום ההתחלה הדרומית של דרך בגין - צומת המנהרות
תחילת דרך בגין בצפון תחילת דרך בגין בצפון - עם החיבור לכביש 45 אין תאריך אין מיקום תחילת דרך בגין בצפון - עם החיבור לכביש 45
בגין בגבעת רם דרך בגין באזור גבעת רם אין תאריך אין מיקום קמפוס גבעת רם הוא אחד משני קצוות של תוכנית הקרוי. לפי המתכננים, הפרויקט צפוי לחבר את האוניברסיטה לשכונות הסמוכות
{
}

עבודות הקירוי ובניית הפארק קיבצו למיזם בעלי מקצוע רבים: יועצי מנהרות, חשמל, איכות סביבה, תנועה, תנועה, ניקוז וכלכלה וכן מהנדסי בניין. כל אלה מתרכזים תחת פיקוחו של מנהל הפרויקט, אהוד תייר. נדרשת כאן גם העתקת תשתיות, כמו קו מתח עליון, שעלותה יותר מ–100 מיליון שקלים. המיזם מחייב גם את הרחבת הכביש הקיים הקיים כדי לעמוד בתקני מנהרות — לאפשר אוורור במקרה של שריפה וליצור נתיבי מילוט לרכב במצב חירום. קורבן משמעותי של הבנייה יהיה גן השחר, שמשתרע על פני כ–30 דונם: הוא ייהרס ואמור להיבנות בעתיד כחלק מהפארק החדש.

"בסיום התהליך, יתפקד השטח העליון של הכביש כשטח פתוח רציף גדול, מגוון יותר מהפארק המקורי. המבקרים כלל לא ירגישו שהכביש הורחב", מסביר האדריכל יובל אלדר ממשרדו של אפשטיין. לדבריו, הקירוי אף יצמצם את זיהום האוויר ואת הרעש באזור, לפי בדיקות שערכו יועצי איכות סביבה ואקוסטיקה.

"בזמן התכנון חשבנו ליצור פתח באמצע הגג כדי לאפשר לפליטות העשן מהמכוניות להתנדף, כמו המצב כיום, אבל בבדיקות גילינו שזיהום האוויר עלול לפגוע במוסדות החינוך", הוא מוסיף. "לכן חיפשנו פתרונות אחרים. פתרון אחד נמצא באזור הצפוני של הפרויקט, היכן שממוקמים המגדלים: העשן יתועל לפיר שיעלה לאורך הבניינים וייצא לאוויר בגובה של 40 קומות. למעשה, איכות האוויר בשכונות הסמוכות לציר בגין תשתפר משמעותית בהשוואה לעכשיו, כמו גם הרעש הסביבתי".

הזדמנות לאיחוי

למרות התועלת הרבה שמבטיח הפרויקט, חלק מתושבי השכונות הסמוכות אינם מרוצים ממנו. בכיכר דניה הוצב באחרונה הוצב שלט המכריז "לא נישאר אדישים", וקורא לציבור להיערך לקראת קידום התוכנית בוועדות התכנון. דני טאובר, חבר הנהלה במינהל הקהילתי בבית הכרם ויו"ר הוועדה הפיזית בשכונה, מסביר: "בתהליך עצמו היה רושם חיובי מפני שהראו לתושבים את התוכנית בשלבים ראשוניים, אבל לאט לאט הבנו שזה לא שיתוף ציבור אלא רק סימון וי. לא יישמו כמעט שום דבר ממה שביקשנו".

שלט בכיכר דניה בירושלים במחאה על התוכנית
אמיל סלמן

אחת הבעיות העיקריות שהרשות לפיתוח ירושלים לא מצליחה לפתור, לדברי טאובר, היא מתחם תעש המזוהם, שנותר מחוץ לתוכנית. בעניין זה נמסר מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהשטח בבעלותה: "מתחם תעש מקודם בנפרד מקירוי בגין באמצעות רמ"י, כולל ביצוע כל הבדיקות המקיפות לעניין זיהום וטיהור הקרקע המתקיימות כרגע, לקראת להליך התכנוני".

"הם תיכננו גשר לכיוון הרכבת הקלה", ממשיך וטוען טאובר, "אבל נראה שבינתיים לא נוכל להגיע לתחנה, ונדמה שמשתמשים ברשות כדי לא לפתור את כל הבעיות". טאובר רומז לכך שהרל"י מתחמקת מאחריות מתחומים שאינם בסמכותה הישירה.

מנכ"ל הרל"י, חיימובסקי, מקווה כי בעניין הרכבת הקלה תתאפשר פשרה עם האוניברסיטה, והרל"י תצליח להציב את התחנות של הרכבת מחוץ לגדר, כך שתושבי השכונות לא יידרשו בבדיקה ביטחונית בדרך אליה. אבל מ"תוכנית אב תחבורה", הגוף הציבורי המטפל בתכנון קווי הרכבת, נמסר כי הדבר בלתי אפשרי וכי בשלב אישור הקו הירוק כבר הציעו באוניברסיטה שהקו הירוק יעבור מחוץ לתחומי המוסד — וההצעה נדחתה. "קו מחוץ לאוניברסיטה יהיה אטרקטיבי פחות וייתן שירות פחות טוב למשתמשי הרכבת".

עוד חוששים התושבים כי העבודות יימשכו שנים רבות ויפגעו ברמת חייהם. "גן השחר, הפעיל מאוד, ייהרס לעשור", מוסיף ומפרט טאובר. "החלק הצפוני של הפרויקט זה ממש קטסטרופה — מקימים מגדלים בני 40 קומות במרחק של עשרות מטרים מבית הכרם, ורוב השכונה תהיה תחומה בבניינים גבוהים. מה יהיו התשתיות של הבניינים הללו? אם הם היו עושים רק 1,000 יחידות דיור (במקום 1,800 — נ"ר) זה היה נראה אחרת". כשטאובר נשאל אם הוא מעדיף את הכביש הנוכחי על פני הקירוי הוא עונה במפתיע: "כן. כעת הכביש בתוך העמק".

חיימובסקי לא מתרגש מההתנגדויות. "עשינו תהליך שיתוף ציבור, ועוד לא פגשתי תוכנית שלא קמו לה מתנגדים. ניסינו כמה שניתן לצמצם את גובה המגדלים באזור רמת בית הכרם ובית הכרם. חלקם ייבנו על שיפוע, והבאנו בחשבון את מרקם השכונה". את דבריו מחזק האדריכל אפשטיין, שלדבריו נפגש עם התושבים לפחות שמונה פעמים. חיימובסקי מוסיף: "כדי לשמר אתרים כמו רחביה ואגן העיר העתיקה, ובמקביל לשמור על מערך השטחים הפתוחים, הוחלט לאפשר בניית רבי קומות בצפון הפארק, באופן שמשתלב עם תוכניות הכניסה לעיר וקרית הממשלה". בנוגע להריסת גן השחר, הוא אומר גם כן כי בסוף התהליך "הגן יגדל באופן משמעותי".

בלהט הוויכוח עלול להישכח הדבר העיקרי: התוכנית לקירוי בגין היא הזדמנות לאיחוי כמה שכונות ואזורים שנעשו רדומים ונטושים מדי, ולהפיכת האזור למקום החשוב ביותר בעיר. לשם כך צריך לתת את הדעת על חיבור טוב יותר של בנייני המגורים לשכונות הקיימות ולטפל בקצות הקירוי באזור קריית הממשלה — אזור נטול רחובות נעימים לשוטטות, שהשטחים הפתוחים בו לא מפותחים ונטושים לרוב. כמו כן, יש לקבוע קריטריונים עיצוביים מושכים לחזיתות הבניינים ולשטחים הפתוחים. בשלב הבא, כדאי שהעירייה תערוך תחרויות אדריכלים לתכנון מבני הציבור במתחם. זאת ועוד, לרוב שכונות חדשות מסוג זה משווקות ליזם יחיד, שיוצר שכונה פרברית משעממת — כמו הר חומה בירושלים או גינדי בתל אביב. מוטב שהעירייה ורשות מקרקעי ישראל ישווקו את המגרשים ליזמים שונים שיבחרו באדריכלים מגוונים, כדי לאפשר עושר אדריכלי.

דרך בגין בירושלים
אמיל סלמן

הרשמה לניוזלטר

מה קראתם השבוע? הירשמו עכשיו לדיוור הארץ ספרים

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות