בין חמש מנהרות לשמונה גשרים - אדריכלות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין חמש מנהרות לשמונה גשרים

לכתבה
מוטי מילרוד

מעל ומתחת לאדמה - סיור בשטח שבו מוקם קו הרכבת בין ירושלים לתל אביב, אחד מפרויקטי התחבורה המורכבים ביותר שנעשו בישראל מאז הקמתה

89תגובות

כל מי שנוסע בכביש בדרך לירושלים רואה את הגשר הארוך במדינה. הגשר הוא חלק מפרויקט מסילת הרכבת לירושלים שמורכבת מחמש מנהרות ושמונה גשרים. פרט לרכבת הקלה בגוש דן, זהו פרויקט התחבורה המורכב והגדול ביותר שמבוצע בישראל מאז הקמתה.

כבר לפני 21 שנה הבינו ברכבת ישראל שהקו הנוכחי לירושלים אינו מספק וכי יש צורך להקים קו רכבת מהיר שיחבר בין גוש דן לבירת ישראל ויגיע למיקום מרכזי בירושלים. אורכו 56 ק"מ — מתחנת ההגנה בתל אביב ועד תחנת הכניסה לירושלים בסמוך לבנייני האומה. הוא מיועד להיפתח באפריל 2018. 

תכנון הקו החל ב–2001. ברכבת ישראל בחנו כמה חלופות והחליטו לאשר את תוואי A1. "הם רצו בהתחלה להקים את הקו מדרום לכביש אחד — זו היתה חלופה A, שהיתה מקבילה לכביש 1 מדרום, וזו היתה חלופה עם הרבה גשרים ומנהרות ולבסוף הוחלט להעביר את הרכבת מצפון לכביש 1", נזכר זאב הכהן מרשות הטבע והגנים, ממובילי המאבק הסביבתי נגד הפגיעה של הקו בטבע.

הסיור בשטח מתחיל לצד גשר 6. אורכו 1,250 מטר והוא נבנה בסמוך למחלף לטרון ומעל לנחל איילון. זהו גשר כפול וכל מסילה תיסע לכיוון אחר. המהנדס סרגיי זלז'ניאקוב, מנהל קו בפרויקט, מסביר שבניית הגשרים נעשתה בטכנולוגיית MSS. "כדי לא לבנות יער עמודים, בנינו בטכנולוגיה הזאת. אלו תבניות מתנייעות. התבנית של הגשר כל הזמן באוויר. השיטה מאפשרת להגיע עד למפתחים של 75 מטרים בין עמוד לעמוד. המפתח כאן הוא קבוע — 55 מטרים. זה הגשר היחיד בארץ שנבנה בטכנולוגיה הזאת. התבניות הובאו מדנמרק".

מהגשר נכנסים למנהרה מס' 1. אלו למעשה צמד מנהרות שאורכן 3.6 קילומטרים. המנהרות נכרו בשיתוף פעולה בין חברת מנרב לחברה הרוסית Moscow Metrostroy. המנהרה נחפרה באמצעות מכונת TBM, בטכנולוגיה שבה נחפרת גם הרכבת הקלה בתל אביב. המכונה היא למעשה סוג של מפעל נייד — היא גם כורה בקרקע וגם מניחה את טבעות הבטון שמדפנות את המנהרה. זלז'ניאקוב מסביר שהמכונה, שהורכבה בשטח במשך כמה חודשים, יוצרה בגרמניה וב–2014 חפרה בהרי האלפים.

מנהרה מס' 1 מובילה לגשר מס' 7, שאורכו 35 מטרים ותחתיו יש אפשרות מעבר לבעלי חיים. הגשר מוביל למנהרה מס' 2. אלה בצמד מנהרות שאורכן 1,200 מטר ונחפרו בטכנולוגיות של קידוח־פיצוץ וחפירה ומילוי.

קו הרכבת - מפה

מנהרה מס' 2 מובילה לחלק היפה ביותר לאורך הציר וגם למקום שעורר את מרב המחלוקות — גשר יתלה. אורכו של הגשר הוא 155 מטרים. הוא נתמך בידי רגל מסיבית אחת בלבד. זלז'ניאקוב מסביר שהתוכנית המקורית כללה כמה רגליים ובוטלה בשל התנגדות הארגונים הירוקים. פתח היציאה של הרכבת, הקרוי פורטל, נחפר מתוך ההר כלפי חוץ כדי לצמצם את הפגיעה בנוף.

מגשר יתלה נכנסים למנהרה הארוכה ביותר לאורך הציר — מנהרה מס' 3. אורכה 11.6 ק"מ והיא מגיעה עד אזור מבשרת ציון. צמד המנהרות נחפרו גם הן בטכנולוגיית TBM. המנהרה פורצת לגשר מס' 9 שאורכו 190 מטרים שממשיך למנהרה A3 הקצרה. סוף המנהרה הוא גשר מס' 10 שנצפה למגיעים לירושלים מכביש 1. גובהו 95 מטרים ואורכו 960 מטרים. זהו הגשר הגבוה ביותר בארץ.

סוף הגשר מוביל אל מנהרה נוספת שסיומה הוא תחנת רכבת האומה הממוקמת 80 מטרים מתחת לאדמה, עומק שנקבע בשל שיפוע הקו.

24 אלף שיחים

במשך שנים התווכחו בוועדות התכנון, הרכבת והארגונים הירוקים על תוואי קו הרכבת לירושלים בשל החשש מהפגיעה בנוף. בשנת 2008 התעצם הוויכוח בין הרכבת והארגונים הירוקים. כל אחד מהצדדים גיבה את החלופה שהציע בחוות דעת של מומחה. בעקבות זאת מינה ראש מינהל התכנון אז, שמאי אסיף, ועדה חיצונית בראשות פרופ' עזרא סדן. במסקנותיה כתבה ועדת סדן שהמתכננים של הרכבת בקו ירושלים־תל אביב לא הסיקו מסקנות מהתכנון והביצוע של כביש 6. לאחר כמה דיונים סוערים הוחלט לאשר את הקו ולערוך שינויים נקודתיים לאורכו.

מוטי מילרוד

עמירם אופיר, מהמתנגדים הבולטים לתוואי הרכבת, לא מרוצה מהתוצאה בשטח. "הם לא קיבלו למעשה אף אחת מהטענות של המתנגדים", הוא אומר. "אנחנו צריכים להיות יותר רדיקליים כי הדרך הרגילה לא מזיזה (לוועדות התכנון, נ"ר). הם בעצם לקחו תוכניות מגירה ויישמו אותן ב–2010". זאב הכהן מפויס יותר. לדבריו, השינויים שנערכו בתוכניות מאפשרים לו לפקח על עבודות הרכבת. "הם תיכננו בהתחלה את הקו כאלו עבודות התשתית צונחות מהשמים. אנחנו ביקשנו תוכניות שיכללו את עבודות העפר, הקמת מפעלים, משרדים, דרכי גישה, שטחי התארגנות. זה עיכב את הפרויקט בכמה שנים, אבל מאפשר שליטה ובקרה על הליך השיקום הנופי. לא אצטרך לרדוף אחרי הרכבת, כי הכל מעוגן בתוכניות. אם הם הניחו קרוואן, הם צריכים לפנות אותו ולשקם את השטח".

המאבק השני היה על נחל יתלה. "עד לפני עשר שנים הסיעו רכבות על תוואי המסילות של הבריטים ולא היה צוות שלמד נושאים שעולם התכנון התחיל להתחשב בהם", אומר הכהן. "יש שם מינהלת שעשתה שינוי ועכשיו יש בצוות גם אנשי סביבה. בזמן התכנון התווכחנו אבל תוך כדי הם הבינו שהאתגר הוא לא רק של הגופים הירוקים אלא גם שלהם".

אדריכלית הנוף תמר דראל פוספלד, שהיתה חלק מוועדת סדן, סבורה שיש הישגים בתוצאה הסופית. "זו דקירה של מחט במקום הרס שלם", היא אומרת על פתחי יציאת המנהרות לתוך נחל יתלה. "את חלק מהנזקים מיזערנו. למשל דרשנו הצבת רשתות ש'יתפסו' דרדרת מתוך הוואדי והגדרנו את כמות החומר שמוציאים מתוך האתר ואיזו תאורה שמים. היו כשלים, שמישהו שפך איפה שלא צריך, או נסע איפה שלא צריך, או פיצוצים שלא בזמן. אבל במסגרת הזמן והלחצים הם עשו עבודה סבירה בהחלט". עם זאת היא מוסיפה כי "היה כשל באחת המנהרות לאחרונה וזה משהו שצריך לטפל בו כי מים לא עוצרים בנקודה אחת. זה פרויקט שהעלות שלו צמחה ומשך העבודה התעכבה. אלו שאלות שעולות".

אוליבייה פיטוסי

ראש מינהלת הרכבת, המהנדס דרור סופרו, אומר ש"המטרה היא להחזיר את כל שטחי ההתארגנות לתוכנית שנקבעה. יש לנו תוכניות מפורטות וזה משתנה ממקום למקום. הרעיון הוא לא לשחזר, כי מקומות עוברים אבולוציה, אלא להחזיר אליהם עצים וסלעים באופן שונה מנקודה לנקודה. לעתים המצב החדש משפר את המצב הקודם. לדוגמה, נניח בתא שטח מסוים נכרתו עשרה עצים יש לי תוכניות מפורטות מה אני צריך להחזיר לשם".

ברכבת אומרים כי במקום מבוצע שיקום נופי מלא הכולל שתילה מחודשת של פקעות וגיאופיטים מקוריים של השטח, שנשמרו במשתלות ייעודיות החל משנת 2012. בין היתר נשתלו 1,100 עצים מקומיים שאינם דורשים השקיה; 24 אלף שיחים חסכניים המתקיימים מגשמי החורף בלבד; 5,500 בצלים ופקעות (גיאופיטים) שאינם דורשים השקיה; ו–70 אלף פלגים (שתילונים) שהונבטו במשתלות מזרעים מקומיים ונשתלו חזרה בקרקע.

מעבר לחיות מתחת לקו הרכבת
מוטי מילרוד

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות