מגדלים בעולם: של מי הכי גבוה - אדריכלות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדלים בעולם: של מי הכי גבוה

לכתבה
מרכז הסחר העולמי ומגדל ג'ין מאו בשנגחאיAly Song/רויטרס

התחרות הסמויה בין מדינות העולם על גורד השחקים הגבוה בעולם רק מתעצמת. בסעודיה כבר בונים מגדל שיתנשא לגובה של קילומטר, ובטוקיו מתוכנן אחד שיגיע ל–1,700 מטרים. האדריכל הבכיר דייוויד מאלוט מבטיח שבעתיד נראה גם מגדלים בגובה חמישה קילומטרים

30תגובות

נכון להיום, מדינות המפרץ הפרסי וחלק ממדינות מזרח אסיה ניצבות בראש רשימת גורדי השחקים הגבוהים בעולם, ומתחרות ביניהן מי תוכתר כבעלת הבניין התמיר מכולם. עד סוף שנות ה–90 ותחילת שנות האלפיים, היתה זו ארה"ב שכבשה את הפסגה; כבר ב–1931 חנכה את בניין ה"אמפייר סטייט" שמתנשא לגובה של 443 מטרים ובהן 102 קומות. אך מאז אסון התאומים, ארה"ב נסוגה מהמרוץ, ובשני העשורים האחרונים מדינות אחרות מעפילות עליה עם גורדי שחקים שמעפילים לגובה של 600 מטרים ויותר.

האמפייר סטייט בילדינג במנהטן. 443 מטרים
בלומברג

ב-1998 היתה זו קואלה לומפור בירת מלזיה שניצחה בתחרות הבלתי רשמית כשחנכה את מגדלי "פטרונס" המתנשאים לגובה של כ-450 מטרים ומאכלסים 88 קומות. ב-2004 הוכרז "מגדל טייפה 101" בבירת טייוואן, שנוסק לגובה של 509 מטרים ובהן 101 קומות, כמגדל הגבוה בעולם. אך החל מ-2010 הזוכה הגדול הוא "בורג' ח'ליפה" שבדובאי, שמתנשא לגובה של 828 מטרים ויש בו 163 קומות. עם זאת, בימים אלו מתגבש טוען חדש לכתר המגדל הרם: "מגדל ג'דה" שבסעודיה, שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים וצפוי להתנשא לגובה של 1,000 מטרים. למגדל יהיו 167 קומות, כולל חרוט בגובה מאות מטרים — אלמנט עיצובי בולט במגדלים הגבוהים שנועד להקצין את גובהם וצורתם עוד יותר. אך העתיד מתנשא אפילו גבוה יותר: ב–2045 צפוי להיבנות בטוקיו מגדל "Sky Mile", שגובהו יגיע ל–1,700 מטרים.

הדמיית מגדל סקיי מייל בטוקיו. מתוכנן לגובה 1,700 מטרים
Mashton444

בינתיים, ארה"ב עסוקה ביצירת בניינים מסוג אחר — מגדלי ה"סקיני", מגדלי מגורים דקים וגבוהים. מגדל "פארק אווניו 432" בניו יורק הוא בינתיים הגבוה ביותר בז'אנר, ומתנשא לגובה של 426 מטרים, מה שמעניק לו את תואר בניין המגורים הגבוה בעולם.

היום ומחר יתקיים בתל אביב כנס שיעסוק במגדלים הגבוהים בעולם ובישראל, שגם בה צוברת התופעה תאוצה. את הכנס מארגן איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בשיתוף "המועצה לבניינים גבוהים וסביבת מחיה עירונית" (CTBUH), ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שהוקם בסוף שנות ה–60. בתחילת דרכה עסקה המועצה בעיקר בשאלה איך בונים מגדלים. אך היום כשהטכנולוגיה מוכרת, היא עוסקת בפתרונות מתקדמים ובסביבה האורבנית שמשתנה בעקבות המגדלים. בין הדוברים המרכזיים בכנס יהיה האדריכל האמריקאי דייוויד מאלוט. במסגרת עבודתו במשרד האדריכלות האמריקאי KPF (שלוקח חלק בתכנון מגדל עזריאלי הרביעי בשיתוף האדריכל משה צור), הוביל מאלוט את צוותי האדריכלות וההנדסה של שלושה מגדלים מתוך עשרת המגדלים הגבוהים בעולם. מאלוט, בן 43 ובוגר MIT, שימש גם כיו"ר מועצת CTBUH והיה שותף לעיצוב ותכנון מגדל מרכז הסחר "פינג אן" בשנזן שבסין, שמתנשא לגובה 600 מטרים והוא המגדל הגבוה ביותר בכרך. הוא גם היה שותף לתכנון המגדל הגבוה ביותר בהונג־קונג ולמגדל בשנגחאי. בראיון ל"הארץ", הוא חושף מעט מאחורי הקלעים של עולם תכנון המגדלים הגבוהים ביותר בעולם.

האדריכל דיוויד מאלוט
Martin Adolfsson

מאלוט מסביר שמבחינה טכנולוגית ניתן לבנות היום מגדל בגובה שני קילומטרים, וייתכן שבעתיד ייבנו גם מבנים בגובה חמישה קילומטרים. "הייתי שותף לתכנון מגדל בגובה 1,700 מטרים", הוא אומר בהתייחסו לתכנון מגדל "Sky Mile" שבטוקיו, "ואני בטוח שהקונספט העיצובי שלו יכול להתאים גם לבניין בגובה שני קילומטרים. כדי לבנות מגדל גבוה מזה צריך לחשוב על קונספט חדש שטרם עליתי עליו. אבל הכל אפשרי היום ומגבלת הגובה היא לא שאלה של 'איך' אלא שאלה של 'למה'". מאלוט מוסיף כי "כחברה אנחנו צריכים למקד את המאמצים שלנו במקומות הנכונים. יש כנראה יותר סיבות להגיע למאדים מאשר לבנות מגדל שגובהו יותר מקילומטר וחצי".

מרכז הסחר העולמי בהונג קונג
בלומברג
מגדל ג'דה בסעודיה
Ammar shaker

מאחורי המגדלים הגבוהים בעולם ניצבים פעמים רבות כוחות כלכליים ופוליטיים בעלי אינטרס, שמפעילים שיקולים שונים ומשונים בהחלטה אם מגדל יהיה בן 120 קומות או 140 קומות. לפעמים ההחלטה על גובה המגדל נובעת מהצורך לנצח בתחרות בין המדינות, ולפעמים זה אינטרס לייצר אייקון לאומי. כך לדוגמה, נבנה מרכז הסחר העולמי החדש במנהטן לגובה סמלי של 541 מטרים (1,776 רגל) — שמסמל את שנת הקמתה של ארה"ב. דוגמה אחרת היא "מגדל ג'דה" בסעודיה, שתוכנן לגובה של 1,600 מטרים אך צומצם ל-1,000 בשל התנאים הגיאולוגיים של הקרקע. לדברי מאלוט, במדינות ערב הפרופורציות של המגדלים יותר גמישות מכיוון שיש שם שטח גדול, ובהתאם היחס בין שטח המגרש לגובה המגדל הוא לרוב בערך 10:1. לעומת זאת, בערים שסובלות מצפיפות, כמו הונג קונג או מנהטן, היחס מגיע ל–20:1. בנוסף, הגובה נקבע גם בהתאם לדרישות הפונקציונליות — האם המגדל נועד למשרדים, למגורים, למלון או לשלוש הפונקציות גם יחד. "עם זאת, גובהם של מגדלים מגה־גבוהים של יותר מ-600 מטרים נקבעים על ידי יזמים וממשלות בהתאם לתחרותיות", הוא אומר. "זה מרוץ אחר הגובה, ומה שקובע הוא לא בהכרח הפונקציונליות אלא השאיפות. מאחורי 'בורג' ח'ליפה' ושלישיית המגדלים בשנגחאי עומדות ממשלות שממלאות תפקיד משמעותי לגביהם".

מה ההצדקה לבנות מגדלים גבוהים כל כך, שעלויות התחזוקה שלהם גבוהות מאוד?

"מגדל גבוה מכפיל את ערך הקרקע שלו ולכן יש הצדקה לבנות מגדלים גבוהים במקומות בהם קרקע היא מוצר יקר. בניינים גבוהים בעיר גם מחליפים בנייה במקום אחר — פרברים שמפוזרים על פני שטח רב בבנייה אופקית דורשים כמות אדירה של תשתיות כדי להתחבר בחזרה לעיר. ב-CTBUH אנחנו מתייחסים לנושא היתרון הקולקטיבי של צפיפות העירונית, ומהם האנרגיה, הזמן והחומרים שניתן לחסוך בעיר קומפקטית ומחוברת. זה מדד שיכול להצדיק בניינים גבוהים ואנחנו עדיין חוקרים אותו".

מגדלים בדובאי, שנזן וטייפה
בלומברג

בהרצאות שלו, מאלוט מדגיש שני היבטים חשובים הקשורים לבניית מגדלים; הראשון הוא חשיבותה של תמורה לעיר, שיכולה להתבטא בשטחי ציבור, ביחידות דיור מוזלות או במרפסת תצפית נדיבה בקומות העליונות של המגדל. היבט שני הוא שחייב להיות קשר הדוק בין בניית מגדלים לפיתוח מערכת תחבורה מתקדמת. הוא עצמו גר במגדל בן 35 קומות בג'רזי סיטי. הוטא גם הקים לאחרונה חברה בשם AI שמתכננת בניינים ומגדלים בסין ובאסיה בהיקף של מיליוני מטרים רבועים. "מגדלים חייבים ללכת יד ויד עם תחבורה", הוא מדגיש. "הצמיחה של תל אביב לגובה צריכה להיות מלווה בהשקעות משמעותיות של תחבורה ציבורית. דוגמה טובה לכך היא שנגחאי, שפיתחה מערכת תחבורה ציבורית אינטנסיבית במקביל לשגשוג של גורדי השחקים. דוגמה הפוכה היא מומבאי, ששם אין תשתית תחבורתית שתומכת בבנייה ויש שם בעיות עצומות".

למרות שנראה שבניית מגדל היום היא פעולה פשוטה, בערים האירופאיות, פרט למוסקבה וללונדון, יש מעט מגדלים והקמת מגדלים בערים אלו מעוררים פעמים רבות גלי מחאה וויכוחים אינסופיים. "על אף שישנם פחות מגדלים באירופה, אנחנו רואים שבלונדון ממשיכים לבנות יותר ויותר מגדלים. גם פריז וערים נוספות כמו רוטרדם שבהולנד הופכות ליותר ויותר אנכיות", אומר מאלוט. "בערים אלו קיימים מרכזים פיננסיים גלובליים שצריכים לגדול ולהתפתח כדי שהעיר תישאר תחרותית. הקרבה הפיזית היא חלק חיוני בעשיית עסקים, ומגדלים גבוהים מספקים את הצפיפות והעוצמה שהופכת עיר לגלובלית".

אז אתה חושב שמגדלים יכולים להיות בכל מקום? גם בערים כמו ונציה?

"יש מקום וזמן בשביל מגדלים גבוהים במיוחד. זה תלוי בצרכים המקומיים, והקמת מגדלים צריכה להתחשב ברגישויות כמו תרבות והיסטוריה. ונציה זו אחת הדוגמאות הקיצוניות, ובנייה גבוהה בה אסורה לחלוטין. התוצאה של זה היא שוונציה נעולה בעבר. אני חושב שפריז היא מודל יותר מאוזן. מרכז העיר הוא אזור לשימור ויש שם את רובע לה־דפאנס שיש בו בנייה גבוהה. איזון בין שימור לבנייה לגובה מאפשר לעיר להמשיך להיות תחרותית בכלכלה הגלובלית, ובמקביל היא ממשיכה לשמור המורשת הייחודית שלה".

מגדלים בשנגחאי, קואלה לומפור וניו יורק
בלומברג

יש הרבה ביקורת על אתרי הבנייה היום בעולם. על כך שמופרות זכויות אדם ושתנאי העבודה קשים. במקרים מסוימים מדווח על הרוגים, ואדריכלים בכירים טענו כי אין להם אחריות לעובדים. מה דעתך על כך?

"אני חושב שכאדריכלים יש לנו אחריות לחברה. אנחנו מנסים לשפר את העולם באמצעות הפרויקטים שאנחנו מתכננים וכך צריך להיות גם תהליך הבנייה. עובדי בנייה הם שותפים שווים לתהליך הבנייה ואנחנו צריכים להתייחס אליהם בכבוד ובדאגה. אולי אדריכלים לא יכולים לדאוג לשיפור מצבם של העובדים באופן ישיר, אבל יש לנו את הבחירה איפה אנחנו מתכננים ומעצבים בניין ועבור מי. משמעות הדבר שיש לנו בחירה אם לא לתכנן במקום מסוים. אבל יש יותר ויותר מקומות שכן טוב לבנות בהם".

האם נתקלת בהפרת זכויות אדם באתרי בנייה?

"בביקורי הראשון בסין הלכתי לאתר הבנייה של מגדל 'פלזה 66', שהיה אחד המגדלים המודרניים הראשונים שנבנו בשנגחאי. אדריכל אתר הבנייה סיפר לי שיש פועלים שגרים במרתף של אתר הבנייה ושיש ילדים שנולדו שם. מעלית האתר לא עבדה ולכן נאלצנו (וכך גם הפועלים) לרדת 50 קומות באתר שבנייתו לא גמורה. עם זאת, אני חושב שתנאי העובדים בסין מאד השתפרו וזה מדהים לראות מה קרה שם ב-15 השנים האחרונות. בניית מגדל "פינג אן" בשנזן בוצעה ללא פגיעות חמורות. אני חושב שזה חסר תקדים למגדל בסדר גודל כזה. בסין עושים מאמצים גדולים בקנה מידה לאומי לשיפור איכות החיים וזו אחת הסיבות שאני נהנה לעבוד שם".

האדריכל גיל שנהב
חן גלילי

בינתיים, בישראל

באופן מפתיע, מי שמבקשת להיכנס לרשימות הגרנדיוזיות של המגדלים הגבוהים ביותר בעולם היא ישראל, בה מתוכננים להיבנות בה מגדלים בני 90 ו-100 קומות. יו"ר CTBUH ישראל, האדריכל גיל שנהב, אומר שהארץ, בגלל גודלה הקטן, היא אחת המדינות היחידות בעולם שמתמודדות עם כל כך הרבה אתגרי בנייה לגובה. "האתגר המרכזי שלנו זה איך הבניינים יתחברו לתכנון האורבני", הוא מסביר. "ישראל עדיין מפגרת אחרי העולם, וכשאדריכל מציג פרויקט הוא קודם כל מציג את הבניין עצמו ורק אז את הסביבה. האתגר המרכזי שלנו זו לא הבנייה לגובה, את זה אנחנו כבר יודעים לעשות, אלא איך אנחנו מייצרים את הערים ולא רק יוצרים מגדלים שנטועים בקרקע". שנהב מציין את לונדון כדוגמה למקום שבו נבנו מגדלים רבים בשנים האחרונות — אך ניכר כי המרחב הציבורי באזורים אלו עובד פחות טוב ממקומות אחרים בעיר.

אנחנו יכולים להצליח איפה שהלונדונים נכשלים?

"כדי לבנות בניין חדש במרכז לונדון צריך להרוס בניין ישן. כיוון שאנחנו קצת מפגרים אחרי שאר העולם, יש לנו סיכוי שכל בניין חדש שקם יצליח להעניק משהו לסביבה שלו. הדרך לפתח את העירוניות היא עירוב שימושים טוב ואיכותי שיאפשר שימוש של המרחב לאורך כל שעות היום. באזור הקנרי וורף בלונדון לא היו מגורים לאורך השנים והוא היה ריק בערב".

אחת הביקורות על מגדלים, היא שיש קושי לתחזק אותם ושבעתיד הם עלולים להפוך לשיכוני עוני.

"כשמתכננים מגדל, צריך להבין שזה לא בניין רגיל עם ועד בית. צריך לחשב לאורך זמן מה יהיו העלויות שלו. לכן, אנחנו לא מעמיסים פונקציות יקרות כמו שומר ובריכות שחייה על מגדלי מגורים רגילים. כמו כל דבר חדש, כמו הסלולר, בהתחלה זה היה לעשירים והאתגר שלנו הוא לבנות מגדלים שיהיו שווים לכל נפש. צריך לתכנן את המגדלים כך שאולי יהיו יותר יקרים בהתחלה לבנייה, אבל יהיו עמידים לטווח הרחוק. חובה להחזיק חברת תחזוקה ושחלק מהכסף יילך לקרן תחזוקה. אנחנו בפתחו של עידן שבו חברות הניהול יקבעו את עתידם של המגדלים".

הרשמה לניוזלטר

רוצים להישאר מחוברים לעולם הדיגיטל? הירשמו כעת לדיוור השבועי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות