המכון הגיאולוגי החדש - הציבור ישלם וזה בסדר גמור - אדריכלות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכון הגיאולוגי החדש - הציבור ישלם וזה בסדר גמור

לכתבה
שני מבננים במכון הגיאולוגי החדש והחצר ביניהם. סדרת חצרות בין ובתוך המבנים חנה נצר כהן/הוצאה לאור מכון גאולוגי

בצעד יוצא דופן, השקיעה המדינה 400 מיליון שקל בבניין המכון הגיאולוגי שנחנך בשבוע שעבר. התוצאה היא מבנה איכותי אך צנוע ובו האנשים ששומרים על ישראל מפני רעידת אדמה. האם זו הדרך הנכונה לבנות מבני ציבור?

תגובות

במורדות קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, מעל לכביש בגין בירושלים, הלך ונבנה בשנים האחרונות המכון הגיאולוגי, שפעל בעבר במתחם שנלר באזור החרדי בעיר. בשבוע שעבר הוא החל לפעול במשכן החדש. לכאורה, עוד ידיעה על מבנה של מעבדות ומשרדים — אבל למעשה מדובר במבנה ציבור חריג בנוף הישראלי בעשור האחרון: הוא מומן באופן מלא מכספי ציבור, 400 מיליון שקל, לפי החלטת מינהל הדיור הממשלתי.

ההחלטה הזו איפשרה שני שינויים מהותיים בהשוואה למבני ציבור גדולים אחרים שנבנו בשנים האחרונות. האחד, תכנון יעיל אך לא קמצני — הבניין עשיר בחומרים, בחלונות ופתחים, בחללים מגוונים, בשטחי שהייה מגוננים ובחצרות מטופחות. והשינוי השני: מכיוון שמדובר בכספי ציבור ולא בכספי תורם, האדריכלים (דניאל מינץ, אלעד מלמד ואריאל שפילקה, ועמית ביטון שליווה את הבניין בשלבי הביצוע) לא נדרשו לתכנן אייקון בולט ומנצנץ, כמו למשל בניין המוח הסמוך, בתכנון נורמן פוסטר, שעוטה סבכת אלומיניום המזכירה נוירונים, ומשקיף מלמעלה, ממרחק כמה מאות מטרים, על המכון החדש.

המכון הגיאולוגי החדש.  20 אלף מ"ר בשלושה מבננים. בבנייתו נחפר המדרון בשוליים המערביים של מתחם האוניברסיטה בגבעת רם
עמית ביטון

מה בדיוק עושים במכון הגיאולוגי? מנכ"לית המכון, הגיאולוגית ד"ר רבקה אמית, מציינת כי המכון המקורי הוקם כבר ב–1949 על ידי פרופ' יהודה ליאו פיקרד, ובסיור במקום היא מסבירה כי מדובר במכון מחקר ממשלתי שרוב עובדיו הם חוקרים: "המחקר מתמקד בלימוד התשתית הטבעית של מדינת ישראל והמכון מייעץ למדינה איך לנהל את משאבי הטבע בצורה מושכלת".

בתוך המכון. חומרים איכותיים
חנה נצר כהן / הוצא�

מה זה "התשתית הטבעית"?

"למשל, אנחנו חוקרים את הסוגייה של התמוטטות מצוק החוף, את התהליך והקצב. ואת ירידת מפלס ים המלח והיווצרות הבולענים. במכון חוקרים גם את התת־קרקע, את משאבי המים, וכן סיכונים גיאולוגיים בים וביבשה, כולל המוכנות לרעידות אדמה. את תוצאות המחקרים והסקרים מעביר המכון למקבלי ההחלטות. מאגרי המידע, מפות, דו"חות ומאמרים פתוחים גם לציבור.

ייתכן שגם הליווי הענייני של הגיאולוג והח"כ בני בגין עזר לזה לקרות. בתקופתו כמנכ"ל המכון הגיאולוגי החליטה הממשלה — ומימשה את ההחלטה — להעביר את המכון דירה

בתוך המכון
חנה נצר כהן / הוצא�
המכון הגיאולוגי

ייתכן שגם הליווי הענייני של הגיאולוג והח"כ בני בגין עזר לזה לקרות. בתקופתו כמנכ"ל המכון הגיאולוגי החליטה הממשלה — ומימשה את ההחלטה — להעביר את המכון דירה. זו פעולה די חריגה בעידן שבו קריית בתי המשפט בירושלים אינה נבנית כי אין תקציב, ובניין רשות העתיקות עומד כפיל לבן כי חסרים מאה מיליון שקלים להשלמת הבנייה. אבל היו גם סיבות ממשיות: האחת נדל"נית — המדינה רצתה לפנות את המכון מהמע"ר (מרכז עסקים ראשי) החרדי כדי להשלים את הפרויקט הנדל"ני במתחם שנלר; והסיבה השנייה מקצועית. "זה בניין מיוחד", מבהירה אמית, "יש בו אגף לגיאוכימיה עם מעבדות משוכללות, מעבדות גיאודזיה, ארכיון מידע של תת־הקרקע וכן ארכיבי הנפט והמים של המדינה. בנוסף, תמוקם במכון הרשת הסיסמית של ישראל, וכן מרכז השליטה של מערכת ההתרעה הארצית מפני רעידות אדמה".

תכנון הבניין היה בתמיכת מינהל הדיור ובשותפות מלאה עם המתכננים שהיו קשובים לצורכי המכון. "כמעט שלא רואים מהלך כזה בנוף הישראלי", אומרת אמית. לדבריה, גם המיקום לצד האוניברסיטה העברית מתאים לפעילות הלימוד והמחקר במכון.

אולם הרצאות במכון
חנה נצר כהן / הוצא�

בנייה ירוקה חכמה

המכון החדש משתרע על 20 אלף מ"ר ומחולק לשלושה אגפים. בבנייתו נחפר המדרון בשוליים המערביים של מתחם האוניברסיטה ובו שוקעו כלונסאות בטון גדולות המשמשות כקירות תומכים לבניין. הכלונסאות מאפשרות ליצור קרקע חדשה במפלס הנמוך ממפלס האוניברסיטה. את הכלונסאות הוחלט להשאיר חשופות, ובשנים שעברו מתחילת הבנייה כבר צמחו פרא שיחים לאורכן. "היו הרבה דיונים על הקיר הזה", אומר עמית ביטון אדריכל הבנין. "אנחנו רצינו שיישאר חשוף, כי זהו ביטוי לעבודה שעושים במכון הגיאולוגי — חשיפת הקרקע. עם הקונספט הזה התקדמנו".

הבניין פונה לכל כיווני השמים. החזיתות הארוכות של כל אגף פונות לדרום ולצפון: על החזיתות שפונות לדרום הונחו רפפות אלומיניום שמסננות את השמש ועל הפונות לצפון הונחו רפפות זכוכית המאפשרות לקרניים עדינות לחדור. החזיתות הקצרות שפונות למערב ולמזרח חופו באבן. חדרי המשרדים מוצמדים לחזית הדרומית והמעבדות לצפונית.

חצר פנימית
חנה נצר כהן / הוצא?

החצרות הפנימיות בין האגפים הן מהחלקים היפים במכון. פוזרו בהן סלעים שנאספו (ברישיון) ברחבי הארץ, צמחיה וספסלים. גם בקומות העליונות תוכננו חצרות, וכן מוקמו כמה קירות ירוקים בתוך הבניין עצמו, שאותם מכנה עמית ביטון "חצרות חורף". בין אגף לאגף יש גשר. חניות אין הרבה, רק כ–150 מקומות, המיועדים לעובדים ולאורחים.

יש בבניין מרכיבים ירוקים רבים שתוכננו יחד עם האדריכלית ויועצת הבנייה הירוקה תמי הירש, בהם מערכת גיאותרמית לחיסכון באנרגיה ותעלה לאיסוף מי גשמים שתשמש להשקיה. חיסכון נוסף במים נשען על אסטרטגיה של הימנעות מהשקיה לאחר התבססות, במודל הקרוי No Water. הצמחים בשטחי הפיתוח שמסביב למבנה נבחרו בקפידה כך שלא יזדקקו להשקיה לאחר התבססותם בקרקע. כן הותקנו בבניין מערכות בקרה חכמות לשליטה בתאורה ובאינסטלציה.

האם העובדה שהלקוח כולו ציבורי הקלה על התכנון?

מבני הציבור הגדולים בישראל כדוגמת מבני אקדמיה ובתי חולים, נבנים בעיקר מכספי תרומות, ומתאפיינים בצורתם הבולטת. גם במקרים שהתורם עצמו אינו משפיע על הצורה, המנכ"לים והסמנכ"לים של המוסד מכתיבים לעתים בולטות מתוך רצון להתגאות בבניין בפני תורמים פוטנציאליים נוספים

ביטון: "הלקוח היה מאתגר ולא הקל על התכנון, אך היה דו שיח שהביא תוצאות".

ומבחינה תקציבית?

"מבחינה זו היתה אפשרות להכניס חומרים בהיקפים שלא ניתן להכניס לכל בניין. המשתמש יצר אתגרים גדולים אבל גם איפשר לשים חזיתות זכוכית מלאות, הרבה פתחים, חצרות ועוד אלמנטים שלרוב חוסכים בהם".

בניגוד לבנייה מתרומות או באמצעות מכרז

עד כמה משפיע אופן המימון על האדריכלות? מבני הציבור הגדולים בישראל (בשונה ממבנים קטנים כמו בתי ספר), כדוגמת מבני אקדמיה ובתי חולים, נבנים בעיקר מכספי תרומות, ולתורמים יש לא אחת השפעה משמעותית על עיצוב החזיתות, כמו למשל בבניין המוח שהוזכר. וגם אם אין לתורם השפעה ישירה על העיצוב, הרי מבנים רבים שתורם עומד מאחוריהם מתאפיינים בצורתם הבולטת. מי שמכתיבים את הבולטות הם לעתים קרובות המנכ"לים והסמנכ"לים של המוסד, שרוצים להתגאות בבניין גם בפני תורמים פוטנציאלים נוספים. דוגמאות לבניינים בולטים הן בניין פורטר ומוזיאון הטבע באוניברסיטת ת"א, ובניין הלב ובניין אריסון באיכילוב.

בניין ג'נרי 2 שנחנך לאחרונה בקריית הממשלה. סטנדרטי יותר, נבנה באמצעות מכרז DBOT - Design Build Operate Transfer (תכנן, הקם, תפעל ומסור). בשיטה זו נבנים רוב מבני הממשלה
אוליבייה פיטוסי

צורה נוספת של מימון היא הפרטת המבנה ליזם פרטי, באמצעות מכרז DBOT - Design Build Operate Transfer (תכנן, הקם, תפעל ומסור). בשיטה זו נבנים רוב מבני הממשלה, כדוגמת בתי משפט, משרדים ממשלתיים ובניין מבקר המדינה. המדינה מעבירה את ההקמה ליזמים פרטיים, כמו שיכון ובינוי או אלקטרה, הם מעצבים את הבניין, מתפעלים אותו 25 שנה בתמורה לשכר דירה שהמדינה משלמת, ומחזירים אותו למדינה בסוף מהלך ההשכרה. בפרויקטים כאלה הפונקציונליות היא הערך המרכזי. כך למשל בניין ג'נרי 2 העצום בגודלו שנחנך לאחרונה בקריית הממשלה בירושלים, עם חזיתות סטנדרטיות למדי וחצר פנימית בסיסית. בבניין משרד המשפטים שבנייתו החלה, יש ניסיון ליותר גיוון אך גם כאן ניכר כבר כי החזיתות יהיו פונקציונליות. אדריכלים (וגם חברות יזמיות) נוטים להתלונן על שיטה זו, הפוגעת לטענתם בהקמת מבנים טובים ומעניינים, שכן הקריטריון המרכזי לבחירת החברה הבונה במכרזי DBOT הוא כלכלי.

מבני המכון הגיאולוגי החדש
חנה נצר כהן / הוצא�

השיטה השלישית, והנדירה כאמור, היא מימון ממשלתי מלא. פרט למכון הגיאולוגי, נבנו בשיטה זו למשל בית המשפט המחוזי בחיפה ובניין משרד החוץ — בניית שניהם הסתיימה לפני יותר מעשור. בכסף ציבורי מלא נבנו גם הזרוע הרביעית של נתב"ג ושדה התעופה בתמנע שייפתח בסוף החודש. גם תחנות רכבת נבנות בכסף ממשלתי, אך מכיוון שאלה מטבעם מבנים פחות מתוחכמים, לא נראות כאן יצירות מופת.

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות