לחזור בטיסה לשנת 1962, בטרמינל שנהפך למלון יוקרתי

זה היה טרמינל חדשני שהתיישן עם הזמן עד שנסגר. כעת הוא נפתח כמלון המשחזר את שנות ה–60. ביקור במלון TWA בנמל התעופה ג'ון פ' קנדי מגלה מה השתנה מאז

מסדרון במלון החדש. אדום ועוד אדום
מסדרון במלון החדש. אדום ועוד אדוםצילום: AFP
צח יוקד
ניו יורק
צח יוקד
ניו יורק

אם יש דבר אחד שמבדיל את מלון TWA שנפתח החודש בנמל התעופה ג'ון פ' קנדי בניו־יורק משאר המלונות בעולם זהו כנראה הנוף הנשקף מ–512 חדריו. מכיוון אחד, חניון רב קומות עם תנועה ערה של מכוניות, מיניבוסים לבנים, מוניות שירות ועשרות שוטרים שמכוונים את התנועה. מכיוון אחר, דחפורים, אוטובוסים, עשרות רמזורים ואינספור מכוניות ומוניות צהובות.

מחדר האוכל אפשר להשקיף על נופה עוצר הנשימה של האוטוסטרדה הראשית שמובילה כל הדרך למרכז מנהטן. את הנוף מהלובי חוסמת מפלצת בטון גדולה שמשמשמת על תקן אחד מטרמינלי נוסעים העמוסים בעולם ומעליה מגדל פיקוח גבוה. בין לבין אפשר להבחין במטוסים הרבים שממריאים ונוחתים בזה אחר זה.

המלון החדש מבחוץצילום: AFP
מבט על הטרמינל-מלון מבחוץצילום: Kathy Willens / AP
מבט על המלון מבחוץצילום: AFP

על הנייר, המלון לא היה אמור להיהפך לאחד המדוברים, המסקרנים והמיוחדים ביותר שנפתחו בשנים האחרונות לא רק בניו־יורק אלא בארצות הברית כולה. שמרני, על פניו, ומקורי יותר מכל מלון אחר שיש בניו־יורק. מיושן מבחינת העיצוב וחדשני יותר מכל מה שראו עד כה יותר מ–60 מיליון התיירים שמגיעים לעיר מדי שנה.

הטרמינל לשעבר נהפך למלון מפואר עם לובי שנראה כמו אולם נוסעים, עמדות צ'ק אין שהיו פעם על תקן עמדות בידוק דרכונים, לוח המראות ונחיתות שמתעדכן בזמן אמת והכל בעיצוב ובסגנון של 1962, השנה שבה נפתח הטרמינל המקורי.

הבר במלון TWAצילום: AFP
מסעדה במלון החדשצילום: Mark Lennihan/אי־פי
מלון TWA. הטרמינל נסגר ב-2011צילום: Mark Lennihan/אי־פי

יש בו שטיחים אדומים לאורך המסדרונות הצרים, עשרות עמדות טלפון ציבורי בכניסה לשירותים, פינת צחצוח נעליים, טלפון חוגה בכל חדר, מנורות שולחן מגושמות ועמדת אלכוהול עם כוסות זכוכית שתלויות הפוך ובקבוקי שתייה חריפה בעיצוב מיושן.

אם יש משהו שאפשר להסיק מסיור במלון זה שחוש שטעם של המעצבים בשנות ה–60 הסתכם במבחר שבין אדום רגיל לאדום חזק. השטיחים במסדרונות ובלובי אדומים וכך גם הכורסאות בחדרים, השולחנות העגולים, עשרות הכיסאות בלובי, מנורות הלילה בחדרים, הלוגו של המלון והמדים של הדיילות. כמה שיותר אדום יותר טוב. המחיר כמו ב–2019. 249 דולר ללילה, לא כולל מסים וכל מיני היטלים נוספים. ויש אפשרות נוספת, למי שסתם רוצה לשים את הראש על הכרית ולתפוס תנומה בזמן עצירת ביניים בין שתי טיסות ויכול במחיר של 149 לקבל את אחד החדרים לפרק זמן שנע בין ארבע ל–12 שעות.

הטרמינל עם פתיחתו ב-1962

טרמינל TWA נסגר ב–2001. האדריכל הפיני אירו סארינן תיכנן אותו בשביל Trans World Airlines, שהיתה אז אחת מחברות התעופה האמריקאיות הגדולות. כשנפתח הטרמינל הוא נחשב לאחד החדישים ביותר בעולם, בין הראשונים עם שרוול מקורה, טלוויזיה במעגל סגור, מערכת כריזה מרכזית, קרוסלות אלקטרוניות לאיסוף הכבודה ולוח המראות ונחיתות אוטומטי.

אלא שהטרמינל, שהקדים את זמנו, נותר תקוע בשנות ה–60 בזמן שהרגלי התעופה של העולם המערבי המשיכו להתקדם ולהשתנות בקצב מהיר. אולמות הנוסעים המרווחים והמסועים האוטומטיים היו יפים לעין אבל לא סיפקו מענה למטוסי הג'מבו האדירים. עם הזמן נהפך הטרמינל החדשני למיושן. ב–1994 הוכרז כאתר המיועד לשימור. זה לא מנע את גסיסתו האטית עד לסגירתו המוחלטת בסוף 2001.

עמדות הצ'ק-אין שהוסבו לדלפקי קבלהצילום: AFP
תאי טלפון במלון החדשצילום: AFP
חדר במלוןצילום: Mark Lennihan/אי־פי

כמעט שלוש שנים נמשכו העבודות על הפיכתו למלון, בעלות שהגיעה לכמעט מיליארד שקל ובשיתוף פעולה של 22 סוכנויות ממשל שונות. בתי קפה, מסעדות, אולם אירועים ענק בשטח של כ–5,000 מ"ר שיכול להכיל 1,600 אנשים, 22 סוויטות, מוזיאון קטן, שש מסעדות שונות, בריכה עם נוף עוצר נשימה של מסלול המראה פעיל וחדר כושר עם שטח כולל של כאלף מ"ר — גדול יותר מכל חדר כושר במלון אחר בארצות הברית.

בלובי מסתובבים כל העת העובדים, לבושים בחליפות דיילים משנות ה–60 וכך גם אנשי שירות הוואלט שממתינים בכניסה למלון ומחנים את הרכב. כשאני יוצא החוצה ומבקש לקבל אותו בחזרה מסביר אחד העובדים שאת הרכב אפשר לקבל רק אחרי כניסה ללינק שנשלח לטלפון הסלולרי באמצעות הודעת סמס ועם סיום התשלום האלקטרוני באמצעות כרטיס אשראי בהתאם להנחיות שנשלחו. הלינק כולל גם אפשרות לטיפ שלא ניתן לשלם במזומן אלא רק דרך האתר. כמעט כמו ב–1962.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ