12 חדרי שינה, ושכינה: הצצה לבתי החרדים העשירים של ירושלים

חדרי הורים עם מיטות נפרדות, עבודות יודאיקה ומרפסת לכותל. הצצה לדירות פאר של חרדים ירושלמים, המתגוררים בחו"ל ומגיעים רק בחגים, היא חווייה עיצובית־חברתית מרתקת — שרק מחמירה את מצוקת הדיור בבירה

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דירת יוקרה בירושלים בבעלות חרדים. הרצון לדירות מעוצבות הוא מגמה כללית בחברה החרדית
דירת יוקרה בירושלים בבעלות חרדים. הרצון לדירות מעוצבות הוא מגמה כללית בחברה החרדיתצילום: רפי נוסבאום

"כאשר הראיתי לפקידים בעירייה בית עם 12 חדרי שינה, כל אחד מהם עם מקלחת ושירותים צמודים, לא האמינו לי שזה באמת בית ולא בית מלון", מספר האדריכל הירושלמי מתי רוזנשיין, שתיכנן עבור משפחה חרדית אנגלו־סקסית בית שמשתרע על פני 450 מ"ר ומספר קומות. "בעירייה ביקשו ממני תצהיר מעורך דין שזה אכן מיועד למגורים בלבד. גם המטבח הגדול עורר חשד". המיני־ארמון שרוזנשיין מתאר הוא חלק ממגמה שמתרחשת בעשור האחרון בירושלים: דירות פאר לחרדים אמידים שמתגוררים מחוץ לישראל ושמגיעים לארץ בתקופות החגים בלבד. 

מצד אחד, התופעה משפיעה על מצוקת הדיור בבירה בכלל ובחברה החרדית בפרט. מצד שני, ביקור בדירות הללו הוא חוויה עיצובית וחברתית מרתקת. הדירות גדולות, מעוצבות בקפידה, בסגנונות שונים. דוגמה אחת היא דירת פנטהאוס בשכונת רחביה שתיפתח בסוף השבוע הקרוב במסגרת אירועי "בתים מבפנים". את הדירה תיכננו האדריכלים תמי אולך לרר ונתי אולך ממשרד ollech+tol כחלק מפרויקט תמ"א 38. הדירה משתרעת על פני 220 מטרים רבועים והיא בבעלות משפחה חרדית ברזילאית. עיצוב הדירה מינימליסטי למשעי וניכרת בה הקפדה על כל פרט ופרט.

  דירת חרדים מעוצבת. דגש רב על האירוח
דירת חרדים מעוצבת. דגש רב על האירוחצילום: רפי נוסבאום

בדירה ארבעה חדרי שינה, לשניים מהם שירותים ומקלחת צמודים וממ"ד. הצבעוניות מונוכרומטית, כשהפריט הצבעוני היחיד הוא יצירת אמנות של האמן קלמן שמי, התלויה בסלון. אילו עוד מאפיינים יש לדירה חרדית אמידה? שולחן האוכל גדול מתאים ל–12 איש עוד בטרם פתיחתו והמטבח הוא למעשה שני מטבחים. "הכל כפול במטבח, כיריים, תנורים, כיורים, קולט אדים. למעשה, אלה שני מטבחים מחוברים", מסבירה אולך. 
בסלון יש קיר באורך שמונה מטרים מחופה בעץ שמכיל את כל התשתיות של הדירה ומקומות אחסון, כך ששום חפץ, ספר או תשמיש קדושה אינו גלוי. "יש כאן ניסיון ליצור תחושה של מסתורין", מסביר אולך. "הכניסות לחדרים מוצנעות מאוד. בשני חדרי הילדים שתי מיטות שיכולות להיפתח לארבע, כך שניתן לארח. הכל פשוט מאוד וצנוע. אפילו הידיות והמזוזות מוסתרות. בכניסה לבית, ליד דלת הכניסה שגובהה שלושה מטרים, יש שלט "אם אשכח ירושלים, תשכח ימני". "זה מקום לא גמור, שאין בו טיח — מאפיין של דירה חרדית", מסביר אולך. 

האדריכל מתי רוזנשיין: "אלה שרוכשים את הדירות הללו מגיעים במתכוון לירושלים. מבחינתם זה המקום הכי קרוב לגאולה. הם רוצים למות פה. זה רק יתגבר"

דירה נוספת נמצאת בשכונת שערי חסד, בבניין שעבר שיפוץ לפני עשור שטח הדירה 180 מטרים רבועים ויש בה חמישה חדרי שינה. אל הדירה ניתן להגיע או במעלית פרטית שמובילה היישר אליה או בגרם מדרגות, שהמעצב חזי ספירו ממשרד Jerusalem Design נהפך למין חלל תצוגה קטן ובו עבודות יודאיקה של המשפחה. הדירה בבעלות משפחה אנגלו־סקסית שלה ארבעה ילדים, שחיפשו דירה לתקופת החגים בסמוך לבית הכנסת הקהילתי. ספירו עצמו מגדיר עצמו כיהודי מאמין ובן להורים אמריקאים, מה שמסייע לו להבין את צרכי הקהילה. 

הדירה אינה מינימליסטית. השטיח בסלון בגוון טורקיז, חלק מהכורסאות צבעוניות, המטבח בסגנון רומנטי ובגוון קרם ובחדרי השירותים אריחים מרוקאים ובטקסטורת אוריגמי. לדברי ספירו הלקוחות ביקשו שיכניס את ירושלים לתוך הדירה, אבל הוא שכנע אותם לוותר על נוכחות של אבן בתוך הבית, פרט למרפסת. 

חדר ילדים עם מיטות נפתחות לארבעה אנשים
חדר ילדים עם מיטות נפתחות לארבעה אנשיםצילום: ollech+tol
חדר ילדים
חדר ילדיםצילום: ollech+tol

אילו מאפיינים חרדיים יש בדירה? 

המעצב חזי ספירו: "בארה"ב קל יותר לחרדים לטפח בית יוקרתי כי לא יסתכלו עליהם. משפחה חרדית אמידה מבני ברק לא תשים ספה מהודרת"

"כיסאות מאוד פרקטיים ונוחים לסעודות של שעות. המטבח חייב להיות מטבח לעבודה ולא כמו בדירות שאנחנו רואים במגזיני יוקרה שמפרסמים מטבחים מאוד יפים, אבל שאף אחד לא משתמש בהם. בדירה הזו יש במטבח שלושה כיורים".
גם כאן, חדרי השינה פרקטיים ומאפשרים שינה של יותר מאדם אחד. עוד דרך לזהות שמדובר בדירה של חרדים, ולא דתיים, היא לדבריו של ספירו ש"בחדר ההורים יש שתי מיטות ולא מיטה זוגית אחת". 

דוגמה נוספת לדירה בעלת "מאפיינים חרדיים" היא זו שתכנן רוזנשיין בעיר העתיקה, למשפחה חרדית שמתגוררת בבית שמש. הדירה ממוקמת במגרש צפוף ובנויה על שלושה מפלסים בשטח כולל של 230 מטרים רבועים. האלמנט הבולט בבית הוא קיר שמורכב מריבועים ומלבנים בגדלים שונים מעץ, שהם למעשה פתחים לארון גדול. "הם מגיעים בסופי שבוע, כדי להיות קרובים לכותל", מספר רוזנשיין, שמתכנן דירות ובתים למגזר החרדי, על הדירה ודייריה. "בשבילם זו חוויה רוחנית. הם עוזבים את ביתם הקבוע, כדי להתקרב להר הבית. הם יכולים לשבת במרפסת וכמעט להסתכל על הכותל. כדי לא להשתמש בחשמל בשבת יש חדר תת־קרקעי עם מצברים שאוגרים אנרגיה וכך הם לא צריכים להשתמש בשעוני שבת". 

אתה יכול להגדיר דרישות עיצוביות של לקוחות חרדים? 

האדריכלית מלכי קסלר: "אין כיום חרדי שייכנס לדירה בלי שיפוץ. כתוב בגמרא שדירה נאה מרחיבה דעת אדם. פחות משפחות של 14 ילדים פורסות מזרנים על הרצפה"

"הרבה מהחרדים שמשקיעים בישראל מושפעים מאסתטיקה בעולם, אבל הם עדיין יחסית מסורתיים ושמרנים, רוצים אבן וקשתות. אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לשכנע אותם לשלב שפה עכשווית. הנושא של פרטיות וצניעות משמעותי מאוד. נגיד המחיצות באמבטיה צריכות להיות חלביות". הוא מרחיב בנושא השולחן, וספירו מוסיף: "השולחן ממש מניע את העיצוב. סביבו התעצב כל הבית. בדירה החרדית הכל מתנהל סביב האירוח, סביב הסוכה בחוץ. תוכנן שולחן שיכול להיפתח מפנים הדירה החוצה למרפסת". 

נופש רוחני

הדירות הנ"ל אמנם לא דירות יומיומיות אלא דירות נופש, אך הן חלק מתופעה גדולה יותר בחברה החרדית שנפתחת בשנים האחרונות לעיצוב, אמנות ואופנה. בהתאם, גם הדירות של חלק מהחרדים הישראלים שאינם משתייכים בהכרח למאיון או לאלפיון העליון, מושקעות יותר מבעבר. 

צילום: אילן נחום

"אנחנו רואים שהרצון לדירות מעוצבות קיים גם בחברה החרדית הישראלית", אומר רוזנשיין. "זה בקנה מידה אחר כי התקציבים נמוכים. אני רואה מעצבות פנים, הנדסאיות ואדריכלות חרדיות שמחפשות אצלנו עבודה במשרד אחרי שעיצבו דירות עבור משפחות חרדיות. זו תופעה שהולכת ומתפשטת. חלק מהדירות הן לחרדים שעלו לארץ". 

רוזנשיין מספר שפנו אליו לאחרונה לתכנן 100 דירות במתחם שנלר בגדלים של בין 70 מטרים רבועים ל–250. "גם בדירות הקטנות, אנחנו מתחילים מאזור האירוח, מראים איך השולחן יכול לגדול. אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר חדרי שינה וגם חדר לימוד". 
גם ספירו אומר שתחום העיצוב מחלחל לאוכלוסייה החרדית, אך לאט. "אם את רואה משפחה שמתלבשת יפה, אז גם הבית יהיה יותר יפה. בארצות הברית, יותר קל לחרדים לטפח בית יוקרתי כי לא יסתכלו עליהם. משפחה חרדית אמידה מבני ברק לא בהכרח תשים בבית ספה מהודרת. הם לא בהכרח יידעו מה לעשות עם הכסף ואיך להתייחס אליו". 

האדריכלית החרדית מלכי קסלר, בוגרת השלוחה החרדית של בצלאל, טוענת כי "אין כיום חרדי שייכנס לדירה חדשה בלי לעשות שיפוץ. אפילו קל. זה גם לא שולל את האמונה היהודית. כתוב בגמרא, שדירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. וכיום בין החרדים לחילונים יש הרבה יותר נקודות משיקות. זה לא בהכרח קשור לזה שיש חרדים מחו"ל שרוכשים דירות מעוצבות, אלא מגמה כללית של שינוי בחברה החרדית. כיום יש פחות משפחות של 12 ו–14 ילדים שפורסים כל לילה מזרנים על הרצפה". 

מה בכל זאת מחלחל מכיוון הדירות של החרדים הלא־ישראלי? "הטעם הכבד כן מחלחל משם", אומרת קסלר. "יש הרבה משפחות חרדיות מחו"ל שעיצבו דירות בסגנון מאוד כבד. קרניזים בולטים מגבס, שנדלירים מפוארים. הם לא מתחברים לסגנון מינימליסטי. עיצבתי למשפחה חרדית דירה פשוטה ולקוחות פוטנציאלים שראו אותה, אמרו לי שאני לא יודעת לעצב בסגנון מפואר". 

צילום: תומר אפלבאום
 חלקי הדירות הירושלמיות שנחשפות ב"בתים מבפנים". הצצה ייחודית לאסתטיקה חרדית
חלקי הדירות הירושלמיות שנחשפות ב"בתים מבפנים". הצצה ייחודית לאסתטיקה חרדית צילום: ollech+tol
חלקי הדירות הירושלמיות שנחשפות ב"בתים מבפנים". הצצה ייחודית לאסתטיקה חרדית צילום: גדעון לוין

שכונות רפאים

ההשלכה של דירות היוקרה הללו היא כאמור משבר דיור בקרב המגזר החרדי. כשמסתובבים בשכונות שהופכות לשכונות רפאים, יש תחושה שאולי זו יד מכוונת, שמעדיפה שהחרדים יהגרו מהעיר. רוזנשיין סבור שזו לא תופעה ירושלמית: "בכל עיר בעולם, מפריז ועד לונדון, יש דירות רפאים. זה חלק מהעיר. הרבה מהאנשים באים לפה בחלק השלישי של החיים שלהם. הילדים והנכדים של חלק מהם משולבים פה, חלקם משרתים בצבא. קל מאוד לבקר את האנשים האלה, אבל יש להם תרומה משמעותית לחברה והם עושים דברים סופר חשובים. יש אכן בעיה קשה של דיור בעיר וצריך למצוא פתרונות לדיור בר השגה ופתרונות יצירתיים. אלה שמגיעים לפה ורוכשים את הדירות הללו, מגיעים במתכוון לירושלים. מבחינתם זה המקום שהכי קרוב לגאולה. הם רוצים לבלות כאן את סוף חייהם. הם רוצים למות פה. זה רק יתגבר". 
קסלר לא אוהבת את התופעה. "המציאות הזו לא טובה, שיש כל כך הרבה דירות ריקות. הרבה פרויקטים לא משווקים בכלל לשוק הישראלי. זו בעיה. בשביל הרבה מהמשפחות הללו זה סמל סטטוס, שאתה מחזיק דירה בירושלים. הם רוצים שיהיה להם משהו בעיר הקודש. חלק מהדירות משמשות את הילדים ואז הן לא ריקות כל השנה". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ