בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבנה של הפילהרמונית בת"א ייהרס לטובת מגדלי יוקרה

בית ההארחה הוא אחד המותגים המזוהים ביותר עם התזמורת. היא אולי תרוויח פרויקט נדל"ני מניב אך המורשת האדריכלית של האזור תיפגע

58תגובות

המנצח הצרפתי האגדי פול פאריי נהג להגיע לבית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית אחרי יום גדוש בפעילות ומבלי שהכניס דבר לפיו. לאחר שסיים את הקונצרט בהיכל התרבות במרכז תל אביב, הסיע אותו נהג של התזמורת לבית ההארחה, שם חיכה לו שולחן ערוך למופת עם ארוחה חמה. פאריי לא טרח לפשוט את הז'קט השחור או להוריד את הפפיון אלא התנפל על האוכל מיד.

גם לפסנתרן ארתור רובינשטיין היתה פינה חמה בלב לבית ההארחה. בסוויטה שבה נהג להתאכסן (שנקראה יותר מאוחר על שמו) הוצב למענו פסנתר כנף שאיפשר לו להתאמן לכל אורך שעות היום והלילה, לפחות עד שאורחים אחרים היו מתלוננים.

המנצח הגרמני קורט מזור אהב להשתכן בבית ההארחה בגלל קבלת הפנים ה"אולד סטייל", כהגדרתו. כמוהו חשבו גם שורה של סולנים ומנצחים בינלאומיים שהתארחו במקום. בשנים שבהן שכונת כוכב הצפון ושיכון ל' עוד היו חלומות רחוקים על שולחן השרטוט, נהגו האורחים לצעוד מדי בוקר להליכה בחוף הים. בימים אלה, 45 שנים לאחר חנוכתו, עתיד בית ההארחה של הפילהרמונית להיהרס כחלק מפרויקט מגורים יוקרתי חדש.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

בית ההארחה, שממוקם ברחוב ש"י עגנון בין סמינר הקיבוצים לשכונת כוכב הצפון, היה אחד מהמותגים המזוהים ביותר עם התזמורת בעולם הפנים-מוסיקלי. הוא הוקם ביוזמת הכנר הראשי צבי הפטל ונועד לשמש כאכסניה לאמנים שהגיעו להופיע בישראל. לתזמורת היו מספר דירות אירוח בתל אביב, אולם אף אחת לא הצליחה לספק את התנאים של בית ההארחה שכללו טבח, מלצר, נהג וחדרנית צמודים.

את המגרש, 4.6 דונם גודלו, בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, הקצתה עיריית תל אביב ואת התרומה הנדיבה בסך 700,000 לירות הרימה קלריסה דוידזון מבריטניה. בטקס הפתיחה, ב-23 במארס 1966, השתתף בין השאר ראש הממשלה לוי אשכול. אחד האורחים, הכנר היהודי-סובייטי הנודע דוד אויסטראך, סיפר בראיון: "אני בטוח שצפויה לי חוויה גדולה בישראל".

הבניין תוכנן על ידי צמד אדריכלים תל אביב בשם י. אפלבוים וא. דורון בסגנון מודרניסטי פונקציונלי. הוא בנוי בצורת T ומתנשא לגובה של שתי קומות. האגף המזרחי מכיל אולם חזרות ששימש כגיבוי להיכל התרבות ולאחר מכן תיפקד גם כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הצעירה. האגף המערבי מכיל משרדים, חדר אוכל ומטבח ובקומה העליונה שתי סוויטות וארבעה חדרי אירוח. הכניסה הראשית ממוקמת בין שני האגפים וצופה לחצר פנימית מקסימה. את גרם המדרגות, שנראה כרצועות בטון שנמתחו בחופשיות בחלל, מלווה עבודת פרזול אמנותית מרשימה שהיא למעשה סוג של מחיצה בין האזור הציבורי לבין האזור הפרטי של הבניין.

אביעד בר נס

את האופי המקומי הנעים של הבניין מעניקים קירות עם טיח מחוספס דמוי כורכר, מרצפות טראצו וצמחייה ארץ ישראלית. לעומת זאת חללי הפנים רוהטו בפאר רב עם מעקות עשויים מעץ מהגוני ושטיחים מקיר לקיר. לבניין ניחוח מיוחד של שנות ה-60 ושל תקופה שבה אמנים בינלאומיים מובילים הגיעו להופיע כאן, כמעט ללא תמורה, בזכות אהדתם לישראל. ככל הידוע הפילהרמונית היא התזמורת היחידה בעולם שהפעילה מוסד מסוג זה לאורך שנים כה רבות.

לדברי מנכ"ל הפילהרמונית, אבי שושני, בית ההארחה שימש לרוב לשהייה של תקופות ארוכות. "אנשים לא רצו לגור בבית מלון ואנחנו נתנו להם יחס אישי שבית מלון לא יכול לתת. מישהו חיכה להם אחרי קונצרט וקיבל את פניהם, זה לא הסתכם רק ברום סרוויס".

"קורט מזור סיפר לי בזמנו שהוא מרגיש כאן כמו בבית ולא כמו איזה אורח אנונימי בבית מלון", מוסיף יעקב מישורי, נגן קרן יער ופנסיונר של הפילהרמונית שהיה אחראי בעבר על הפעילות במקום. "האמנים שהגיעו להופיע אתנו הרוויחו מעט כסף אבל קיבלו שקט ופרטיות. נהג שלנו היה לוקח אותם לטיולים ברחבי הארץ והיינו עורכים להם שם מסיבות - מבחינתם זה היה שווה הכל. המנצח לאונרד ברנשטיין סיפר לי שאחרי קונצרט באברי פישר הול בניו יורק הוא יצא החוצה וניסה לתפוס מונית בגשם שוטף, אצלנו היה מחכה לו מישהו ומלווה אותו לבית ההארחה".

נגן ותיק אחר בתזמורת רמז שלאופי הפרטי של הבית היו גם יתרונות אחרים. האמנים יכלו להזמין לחדרם אורחים באופן דיסקרטי מבלי לעבור אתם בלובי הומה.

הן שושני והן מישורי נזכרים במנהל האגדי של הבית, אליהו (ארנסט) רדליך, "יקה מהסוג שלא קיים יותר", כלשונם. רדליך היה נגן כינור חובב ומעריץ לא שגרתי של מוסיקה קלאסית. בזכות תפקידו הוא זכה לנגן לפעמים עם גדולי המוסיקאים שהגיעו למקום.

זה אייקון?

בית ההארחה פעל עד לשנת 2000, אז נסגר כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית ושינוי בסגנון האירוח של אמנים זרים. "המקום נהפך מבחינתנו יקר להחריד", מסביר שושני, "היה צריך להחזיק שם עובדים וכשעשינו חישוב של העלויות מול כמות ימי הלינה זה הפך להיות מפלצת. היינו יכולים לשכור חדר בפלאזה אתנה בפאריס בפחות כסף ממה שעלה לנו להחזיק את האמנים". לדבריו המבנה היה זקוק לשיפוץ נרחב ויקר ואילו האמנים מהדור הצעיר העדיפו פשוט להתאכסן במלונות מפוארים.

עם סיום פעילותו של המבנה הוא הושכר למשרד ממשלתי ובמקביל החלה התזמורת לקדם תוכנית להרוס אותו לטובת פרויקט מגורים יוקרתי. אחרי שורה של תוכניות, דיונים והתנגדויות, אישרה ב-2008 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את הריסת הבניין. היא אישרה לתזמורת להקים שני בניינים בגובה עשר קומות הכוללים 78 יחידות דיור כל אחד. בשוק הנדל"ן דובר אז על רווח של כעשרה מיליון דולרים.

אביעד בר נס

רשימת השימור של תל אביב כמעט אינה כוללת בניינים בשכונות עבר הירקון. הסיבה לכך פשוטה ומטרידה - העירייה טרם ערכה או אישרה סקר שימור לאזור זה. מאותה הסיבה נהרסה למשל לפני כשנה כיפת הבטון האייקונית של גני התערוכה (בתכנון אריה אלחנני), ובניינים רבים אחרים בעלי איכות אדריכלית משמעותית, כמו "בית ברודצקי" ברחוב ברודצקי (בתכנון רוברט בנט), נמצאים אף הם בסכנה.

בית ההארחה של הפילהרמונית חסר אולי את האיכויות האדריכליות המובהקות של בניינים מודרניסטיים אחרים, אבל חללי הפנים שלו שנשמרו היטב והמורשת המוסיקלית ההיסטורית שלו מצדיקים לפחות את גיבושו של תיק תיעוד מקיף וקיום דיון ציבורי חוזר על עתידו. החשיבות שלו בולטת במיוחד על רקע ההעדר המוחלט של בנייני ציבור בקנה מידה עירוני באזור. מצדו האחורי הוא גובל בשדרה ירוקה שנחנכה לא מזמן. הוא היה יכול להיהפך בקלות למרכז מוסיקלי שיפעל בחסות הפילהרמונית לטובת תושבי השכונות הסמוכות. מעבר לכך, עולה השאלה מדוע התזמורת מתעסקת בנדל"ן ומדוע היא מוכרת בניין שניתן לה כתרומה ונבנה על קרקע ציבורית.

לדברי שושני המכירה של הבניין תסייע לתזמורת ליצור רשת ביטחון כלכלית הכרחית. "כספי ציבור לא בדיוק נשפכים לכיוון של מוסדות התרבות והאמנות כיום. אם אני עושה חשבון מה יכול לעזור יותר לתזמורת - בית הארחה ריק או פרויקט עם רווח - ברור מה התשובה".

גורלו הצפוי של בית ההארחה קשור גם לשיפוץ מעורר המחלוקת שעובר בימים אלה היכל התרבות (שנמצא בבעלות משותפת של התזמורת ושל עיריית תל אביב). האם התזמורת אינה דואגת לשמירה על המורשת שלה? "מבחינה אדריכלית לא נראה לי שהבניין הזה הוא אייקון חשוב במיוחד", עונה שושני, "וגם להיכל התרבות קשרו כל מיני כתרים וזרים שאני לא בטוח שהם באמת משקפים את המציאות".

"התזמורת חייבת להמשיך ולהתקיים ואם לא יהיה כסף למוסיקאים ולכלי נגינה לא תהיה הצדקה לא לבית ההארחה ולא להיכל התרבות", הוא מסיים, "אם אתה מסוגל לייצר סיטואציה שבה מדינת ישראל תתמוך בפילהרמונית כמו שתומכים בתזמורת באירופה, האמן לי - אני האחרון שיתעסק בנדל"ן. זה משהו שאנחנו נדחפים אליו בניגוד לרצוננו".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הבניין נבדק במסגרת סקר שערך צוות השימור העירוני, אך לא הוכרז עליו כעל מבנה לשימור ומשכך, ניתן היה לקדם את התוכנית. גם בעלי הקרקע - התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שהיו גם יזמי התוכנית להפיכת המגרש למגורים - לא רצו לשמר את הבניין, כי אם לקדם את התוכנית, שלבסוף אף אושרה. נציין כי התוכנית כוללת רק את הפיכת המגרש למגורים ואינה כוללת דרך או שטח ציבורי פתוח. היא אושרה בשנת 2004 על ידי הוועדה המקומית, שראתה לנכון להמליץ על אישורה מאחר שניצול המגרש למגורים משתלב עם המגורים בסביבה ויכול לתת מענה לצרכים באזור, כפי שעלה מבדיקת היחידה האסטרטגית. נוסיף כי לאור תוספת הבנייה המבוקשת, אף הוטלו מטלות פיתוח על יזם הפרויקט לטובת השכונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו