בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תשליכני: קיומו של ביה"ח הגריאטרי ליד גדרה בסכנה

הנוף המרהיב הגיע עד לשפת הים ואישים כמו פנחס לבון וש"י עגנון התגוררו שם בסוף חייהם. כעת, החשש הוא כי בית החולים יימכר למרבה במחיר

17תגובות

את בית החולים הגריאטרי על שם אברהם הרצפלד, הראשון מסוגו בישראל, הקימה קופת חולים כללית כדי לטפל בוותיקי ההתיישבות העובדת. על גבעה ירוקה ושוממת סמוך לגדרה רכשה הקופה שטח של 66 דונמים ובנתה עליו מוסד חדשני בגישתו והשקפתו שהעניק טיפול מסור לאלפי קשישים. "פנחס לבון הלך שם לעולמו וגם ש"י עגנון", מספר השבוע האדריכל יעקב גיל שתיכנן את הבניין יחד עם אברהם יסקי בסוף שנות ה-60.

"ספק אם יש מקום נאה יותר מאשר גבעה זו בגדרה", נכתב בכתבה בעיתון "דבר" ביוני 1969. "הנוף מרהיב במרחקיו. במערב הוא מגיע עד לשפת הים, במזרח עד להרי יהודה. בדרום ובצפון עשרות הישובים החקלאיים הפזורים במרחקיו. הרוחות הנושבות בחדרים, באולמות, במרפסות הנרחבות, מתחרות בהצלחה עם כל האמצעים הטכניים של מיזוג אוויר. כנראה שלמיזוג אוויר טבעי יש עדיין יתרונות בולטים".

בית החולים נחנך ב-1970 ומיד הוכר ייחודו האדריכלי. כעבור שנה הוא כבר זיכה את אברהם יסקי בפרס רכטר היוקרתי. איכויותיו המרהיבות של הבניין נשמרו היטב במשך השנים, למעט כמה שינויים פנימיים, אולם עתידו כיום אינו ברור. שירותי בריאות כללית, בעלת הבניין, החליטה לסגור את בית החולים ולהעביר את פעילותו לבניין חדש בבית החולים "קפלן" ברחובות. אם להסתמך על ניסיון העבר, המתחם עתיד להימכר במכרז לכל המרבה במחיר.

מוטי מלרוד

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

מיקומו המושך על גבעה בלב אזורי הביקוש של ישראל צפוי להפוך אותו לנכס נדל"ני לוהט. מסביב, השדות הפתוחים כבר נהפכו לשכונות פרבריות של בתים פרטיים עם גגות אדומים. "ההחלטה לנטוש את בית החולים הזה למען רווחים נדל"ניים עלולה להוות פגיעה במורשת התרבותית שלנו", מוסיף גיל.

הרצפלד היה אחד הפרויקטים הראשונים שתיכנן יסקי לאחר פרידתו משותפו, אמנון אלכסנדרוני. הוא נותר עם משרד קטן עם עובדים מעטים והחל לגייס מחדש לקוחות. את תכנון הרצפלד הוא קיבל בזכות היכרותו עם משה סורוקה, יו"ר מרכז קופת חולים. סורוקה התוודע אליו במהלך העבודה על בית החולים יוספטל באילת ולאחר מכן הקפיד לבקר בכל פרויקט שתיכנן. אחרי הצלחת בית החולים הרצפלד, סורוקה הפקיד בידיו של יסקי פרויקטים נוספים כגון בית החולים לוינשטיין ברעננה, בית החולים אייזנברג ביפו (שמעולם לא הושלם) ובית החולים שלוותה. כולם תוכננו ובוצעו במחצית הראשונה של שנות ה-70. בשנים אלה יעקב גיל, שהיה עובד במשרד, נהפך לשותף.

לעבודת התכנון של הרצפלד קדם מסע באירופה של יסקי, סורוקה והמהנדס יעקב נוטר שהיה מנהל המחלקה הטכנית של הקופה. השלושה בחנו את התכנון המוצע נוכח הפתרונות הקיימים אולם התרשמו כי מרביתם אינם מתאימים לתרבות הרפואית והטיפולית בישראל. יסקי, שהיה מושפע מאוד מעבודתו של האדריכל המודרניסט לה קורבוזיה, בחר לבנות את הרצפלד מבטון חשוף ולנסות להעניק למטופלים תנאים טובים ככל הניתן, לאור תקופות האשפוז הארוכות יחסית.

הרעיון התכנוני המרכזי היה מבנה דמוי מטוס: מחלקות האשפוז מוקמו בכנפיים והשימושים הכלליים, כמו חדר אוכל לעובדים וחדר אשפוז יום, מוקמו בחלק המרכזי. ב"גחון", כלומר בקומת הקרקע, מוקמו משרדי ההנהלה. לשם כך נחפר חלקה המרכזי של הגבעה. מערכת של מנהרות תת-קרקעיות חיברו את אגף ההנהלה למחלקות ושימשו את המערכות הטכניות הרבות ואת חדרי הכביסה.

משה מילנר / לע"מ

מחלקות האשפוז מסודרות סביב חצרות פאטיו נדיבות והמסדרונות הפנימיים פונות אליהן ומוצפות באור טבעי. חדרי המטופלים מביטים החוצה לכיוון הנוף ומובלטים בחזית באמצעות מסגרות בטון מלבניות. לדברי גיל, המטרה היתה להעניק לכל אחד מהחדרים ביטוי עצמאי במקום לעצב חזית חזרתית שבה אין ביטוי לפרט. מרכיב חשוב אחר בתכנון היה מגדל המים של גדרה שנכלל במתחם בית החולים ועוצב אף הוא במשרדו של יסקי.

שרון רוטברד, מחבר הספר "אדריכלות קונקרטית" שעוסק בעבודתו של יסקי, כותב כי העשור שבין 1967 ל-1977 היה העשור הראשון ל"אמפריית יסקי-גיל-סיון". בשנים אלה תיכנן המשרד מספר רב של פרויקטים ציבוריים רחבי היקף, כולם על טהרת הבטון החשוף. רוטברד דן בהרחבה בתפקידה ובמהותה של אדריכלות הבטון ומגדיר אותה כ"סימן היכר של השלטון": "לפי ההזמנה הציבורית, הממשלתית ולפי הדרישות של אחרי-מלחמה, נהיו הבניינים גדולים יותר, חזקים יותר, סמכותיים יותר, גם כאשר היה עליהם לשרת פונקציות רחומות כבתי חולים, מוסדות שיקום ובתי אבות".

חשוב לשמר

ההחלטה לסגור את הרצפלד נובעת ממהלך ארגוני של התייעלות שירותי בריאות כללית, לצד ירידה בשיעור המטופלים, שיופנו לבתי חולים אחרים. כבר היום הוא מהווה מבחינה ניהולית חלק מבית החולים קפלן. "בית החולים הוא מבנה מודרניסטי ייחודי ואין ספק שצריך לשמר אותו", אומרת טל בן-נון-גלז, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים. "אנחנו סבורים שיש לבחון היטב את אדריכלות שנות ה-50 וה-60 כדי לוודא שלא מפספסים יצירות חשובות".

לדבריה, בית החולים נמצא בסקר האתרים של גדרה שנערך על ידי ד"ר אבי ששון ואדריכל טל קציר, ונזכר שם הן בזכות חשיבותו האדריכלית וההיסטורית והן כנקודת ציון מרחבית. עם זאת מקומו נפקד מהרשימה המאושרת שכוללת אך ורק בניינים מראשית ימיה של המושבה. לדבריה, "קופת החולים הכללית מתפרקת מנכסיה במקומות רבים. חשוב שלמבנים שתוכננו בעבורה על ידי טובי האדריכלים יימצא שימוש ציבורי ראוי כדי שימשיכו לחיות ולתפקד ולא ייהפכו לחלקת אדמה שתהיה טרף לכרישי נדל"ן".

בית החולים הרצפלד הוא לא הבניין היחיד שזכה בפרס רכטר - העיטור הגבוה ביותר בשדה האדריכלות המקומי - ונמצא בסכנה ממשית. פונדק הדרכים בעבדת שתוכנן על ידי נחום זולוטוב וזכה בפרס ב-1963 איבד את דמותו האלגנטית המקורית ונהפך לסניף של ארומה ומקדונלדס. גם "מרכז הנגב" של רם כרמי בבאר שבע (זכה בשנת 1966), פנטסיה על רחוב עירוני מקורה בלב המדבר, עבר שינויים מפליגים ומצבו התחזוקתי בכי רע.

בשירותי בריאות כללית אומרים בתגובה כי ההחלטה על עתידו של הרצפלד טרם התקבלה. "כאשר נושא מכירת המתחם יהיה רלוונטי, נשמח כמובן אם הקונה יחליט לשמרו. עניין זה תלוי בעיקר בוועדות התכנון הרלוונטיות והמועצה המקומית גדרה והחלטותיהן בדבר בניינים לשימור". בית החולים קפלן כבר הציג את התוכניות לבניין החדש אולם יעבור זמן רב עד הקמתו. ראוי שחשיבותו האדריכלית וההיסטורית של בית החולים תהיה ברורה לרשויות כבר כעת, כדי שתילקח בחשבון בכל דיון עתידי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו