בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צורה לה: שכונת רמות פולין מאבדת את קווי המתאר שלה

ניסוי אדריכלי חדשני או ראוותנות שמכסה על דירות קטנות מדי? כך או כך, תושבי השכונה הירושלמית עושים הכל כדי לשנות את צורת המחומשים שלה

32תגובות

מדובר באחד הניסויים האדריכליים המודרניים המרתקים ביותר בירושלים: מקבץ של בנייני שיכון ציבורי אוונגרדיים לאוכלוסייה החרדית. זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים, בשעה שישראל התמודדה עם המרחבים החדשים שנוספו לשטחה, החל משרד השיכון לקדם הקמת שכונות יהודיות חדשות סביב ירושלים. ברמות פולין, אחת משכונות המשנה של רמות בצפון הבירה, התבקש האדריכל צבי הקר לתכנן מקבץ בן 700 דירות לציבור החרדי.

כתגובת נגד לבנייה השיכונית האנונימית והמונוטונית ברחבי הארץ, וכהמשך של מחקר מסקרן בגיאומטריות חדשות, הציע הקר מערכת מורכבת של בניינים עם קירות חיצוניים המורכבים מדודקהדרון (תריסרון, פאון משוכלל המורכב ממחומשים) וחובקים בתוכם מרפסות סוכה. השכונה, שנראית מרחוק כמו כוורת דבורים עצומה או משקע של סלעי גביש, זכתה לפרסום מיידי ונרחב בעולם - במגזינים יוקרתיים וגם ברשימות מפוקפקות של בניינים מוזרים.

עשרות שנים אחרי שנבנתה, השכונה עדיין נמצאת בתהליך השתנות. המחומשים טובעים בים של תוספות בנייה מאולתרות - חדרים, מרפסות, מזגנים ועוד - ונדמה שהתושבים עושים הכל כדי "לרבע" את הפינות. הזהות המקורית של הבניינים הולכת ונאבדת, ואין אפילו בניין אחד שנותר במצבו המקורי.

שכונת רמות פולין היא חלק מניסיון חריג ליצור אדריכלות מקומית בקנה מידה גדול, בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. משרד השיכון העניק יד חופשית לאדריכלים מובילים כמו רם כרמי, אברהם יסקי ואריה ואלדר שרון, לתכנן את השכונות החדשות של הבירה. הוא ביקש מהם ליצור טיפוסי מגורים חדשניים שיעניקו ביטוי לזמן ולמקום ויאתגרו את הבנייה השיכונית המוכרת.

נתי הרניק / לע"מ

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

הקר, שתיכנן לפני כן את בניין עיריית בת ים ואת בית הספר לקצינים בה"ד 1 (שניהם בשיתוף אלדר שרון ואלפרד נוימן), קיבל אתר מבטיח בראש הרכס המזרחי של שכונת רמות. הוא הציב את הבניינים בצורה דמויית כף יד בת חמש אצבעות, כך שהם כולאים ביניהם סדרת חצרות פנימיות. הבניינים עצמם נבנו מרכיבים מתועשים של בטון בציפוי של אבן נסורה. התכנון הפנימי של הדירות אינו שונה משמעותית משיכונים אחרים שנבנו באותה תקופה, פרט לכך שמקצת הקירות החיצוניים משופעים כלפי חוץ.

בנייני רמות פולין היו חריגים בנוף הישראלי, ובמיוחד בנוף של השכונות החדשות בירושלים. בניגוד לאדריכלות של שכונת גילה למשל, שמאופיינת בפוסט-מודרניזם הנסמך על סמלים מקומיים כמו קשתות ומרפסות ירושלמיות, הקר בחר בפיתרון שהוא תוצאה של שפה עצמאית המבוססת על גיאומטריה מרחבית חזרתית. אפילו חיפוי האבן, שנעשה בזוויות אלכסוניות, היה שונה באופן מהותי מיתר הבניינים החדשים בעיר.

גם התמורות הכלכליות שפקדו את ישראל באותה תקופה השפיעו על תהליך התכנון. אם בתחילת הדרך קידם משרד השיכון בנייה מתועשת, הרי שכוח העבודה הזול שהחל לזרום לארץ גרם לאיבוד היתרון הכלכלי בשיטה זאת. אחרי שכמה בניינים ברמות פולין כבר הוקמו בטכנולוגיה מתועשת, החליף המשרד את הקבלן ויתר הבניינים נבנו בטכנולוגיות מסורתיות.

תגובות קיצוניות

בנייתה של שכונת רמות פולין ארכה כעשור והסתיימה רק בראשית שנות ה-80. השכונה נחשבת עד היום פופולריות בקרב הציבור החרדי עקב מחירי הדירות הנמוכים, אבל התושבים מסבירים כי איכות הבנייה נמוכה למדי וכי תוספות הבנייה נועדו לענות על מצוקת המקום (הדירות המקוריות תוכננו עם שניים או שלושה חדרי שינה).

לדברי האדריכל וההיסטוריון דוד קרויאנקר, תוספות הבנייה משקפות את "ההתמודדות היצירתית" של התושבים עם המציאות האדריכלית הנוקשה שנכפתה עליהם. בספרו "אדריכלות בירושלים - הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1948-1990" (הוצאת כתר, 1991) נסקר בהרחבה סיפור בנייתה של השכונה כניסוי ליברלי לא שגרתי של משרד השיכון. "עוד בשלבי ההקמה הראשונים עורר הפרויקט עניין רב ותגובות קיצוניות", כותב קרויאנקר. "האדריכל הסביר את עקרונות התכנון ויתרונותיו במונחים של ‘צמיחה הומוגנית' מהקרקע, פרטיות, חללים גדולים ומרווחים ובנייה זולה. המצדדים בעקרונות אלו טענו כי הפתרון הוא פרי דמיון וביטוי לקו אישי וליוזמה חדשנית.

עוד במדור: בניין צים יכוסה בקירות מסך | ביה"ח הגריאטרי הרצפלד בסכנה | מגדלי יוקרה במקום מבנה הפילהרמונית | מה יעלה בגורל פסאז' עצמאות בבת ים?

"המקטרגים, לעומת זאת, תקפו את התוכנית וראו בה עטיפה ראוותנית לדירות ‘קופסה' קטנות, בלתי נוחות למגורים, שיש בה הרבה יומרנות ארכיטקטונית". בנוסף, כותב קרויאנקר, נטען "שהמעטפת המצולעת, ההולמת ירחוני ארכיטקטורה אופנתיים, אינה אלא מעשה פיסול, קוריוז צורני מעניין מבחינה גיאומטרית המפתיע בצורותיו אך חסר תוכן אמיתי, פתרון חזותי המעיד על גישה שטחית וקלת דעת לתרגילים מופשטים באסתטיקה. מקצת הביקורת הופנתה למשרד השיכון, על שהתיר ואיפשר הקמת פרויקט ניסיוני מסוג זה באתר כה רגיש ובולט, ובהיקף כה גדול".

קרויאנקר מצר על מצבה של רמות פולין וסבור כי עיריית ירושלים צריכה להגן על ייחודה האדריכלי. "יש שם אנרכיה תכנונית מוחלטת. מבחינת העירייה זה אזור אקס-טריטוריאלי. אף אחד לא דואג לאכוף שם את חוקי הבנייה".

מצד שני יש מי שרואה בתוספות הבנייה תופעה מרתקת באדריכלות הישראלית העכשווית. השכונה היתה אחת מכוכבות התערוכה "הוספות: אדריכלות על רצף הזמן", שייצגה את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2008. אוצרות התערוכה, ניצן קלוש-צ'צ'יק ומיכל צדרבאום, סיפרו אז כי תוספות בנייה כאלה נוטות להתפתח במיוחד על רקע פוליטי, חברתי, כלכלי או אדריכלי. "ההוספות נהפכות לעיקר בנוף וטבעם המקורי של המבנים מתעמעם".

ברוך בן יצחק

חרף איכותה האדריכלית וחדשנותה, הבולטת גם מבעד לעשורים שחלפו מאז הקמתה, שכונת רמות פולין אינה מוכרזת לשימור על ידי עיריית ירושלים. למעשה, רק בניינים מעטים שהוקמו אחרי קום המדינה נמצאים בסקר השימור של העירייה. זה מפתיע, משום שירושלים נהפכה מאז קום המדינה למוקד של עשייה אדריכלית נמרצת; לצד אייקונים מוכרים יותר כמו קריית הממשלה וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית פזורים ברחבי העיר שורה של בניינים מעולים שאינם זוכים להכרה הראויה, ביניהם "בית אלישבע" (שולמית ומיכאל נדלר, 1962), "בית הורים לעולי מרכז אירופה" (יהודה לביא, סוף שנות ה-50) ובית סולל בונה ברחוב קינג ג'ורג' (ראובן רודולף טרוסטלר, 1957).

בעיריית ירושלים טוענים כי הם ממשיכים לקדם את רשימת השימור העירונית, שבה נסקרים מבנים היסטוריים שהוקמו עד קום המדינה. "בעתיד מתוכנן שלב סקירת מבנים הראויים לשימור, שנבנו בתקופה מאוחרת יותר. שכונת רמות פולין תיסקר ותיבחן בשלב השני, ואם תימצא מתאימה היא תיכנס לרשימת השימור". בעירייה לא נקבו בתאריך לביצוע הסקר העתידי - זה יכול להיות בעוד שנה ויכול להיות גם בעוד עשור. לא בטוח שישאר אז כבר מה לשמר.

בנוגע לתוספות הבנייה מסרה העירייה כי "במידה שמאותרות עבירות בנייה בעקבות תלונות, או בעקבות מעקב שנעשה על ידי מפקחים, מטופלות העבירות על ידי המחלקה לפיקוח על הבנייה בשיתוף הלשכה המשפטית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו