הדחפורים עולים על "בית הקבלן והבונה"

איכותו של "בית הקבלן והבונה" בתל אביב ניכרה היטב בחזית הראשית שלו. כעת הוא נהרס ומפנה מקום לפרויקט מגורים יוקרתי

נועם דביר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועם דביר

כמה דחפורים משלימים בימים אלה את הריסתו של "בית הקבלן והבונה", בית משרדים גדול ממדים במרכז תל אביב ששימש במשך כ-50 שנים כמשכנה של התאחדות הקבלנים. מהבניין המקורי שהשתרע על פני כ-4,000 מ"ר נותר כעת רק גרם המדרגות המסוגנן, שמזדקר מהאדמה כמעין אנדרטה זמנית לבניין. בקרוב גם הוא ייהרס ויפנה את מקומו לפרויקט מגורים יוקרתי חדש ששמו "לב לבונטין".

בית הקבלן נבנה ב-1955 ברחוב מקוה ישראל 18-20 בסמוך לגן החשמל. בתקופה הזאת התרחב אזור העסקים הראשי של תל אביב לכיוון דרום, מעבר למסילת הרכבת שעברה אז ברחוב יהודה הלוי ותחנת הרכבת הראשונה של תל אביב (המסילה והתחנה פורקו בראשית שנות ה-70). הבניין השתלב בשורת בנייני משרדים מעוצבים, חלקם אף מפוארים, שהקימו אז גופים ממשלתיים ופרטיים בדרום יהודה הלוי כמו בית בזק ובית חברת הביטוח הפניקס. בזכות הקרבה לתחנה המרכזית ולמטות ההנהלה של הבנקים וחברות הביטוח זה היה אחד מהמיקומים המרכזיים ביותר בעיר.

"בית הקבלן והבונה" לפני שנהרס

הבניין שימש מרכז ארצי של התאחדות הקבלנים וכלל משרדים וחדר ישיבות. בתחילת הדרך אף היתה בו תערוכה של חומרי בניין. במודעה בעיתון "דבר" מדצמבר 1959 קראה ההתאחדות לחבריה לבקר ב"תערוכה המתמדת" של חומרים וציוד לבנייה: "70 מפעלים מבליטים בה את הישגי התעשייה המקומית בייצור חומרים וציוד לבנייה ואת האפשרויות הרחבות בשטח אספקתם של כל חומרי הבניין הדרושים לתעשיית הבנייה בארץ".

בשונה ממשרדים של ארגונים ארציים אחרים, בית הקבלן שימש אך ורק כמרכז אדמיניסטרטיבי. "לפעמים היו כינוסים גדולים בחדר הישיבות שהתפתחו לסערות או צעקות, אבל לא יותר מזה", נזכר בחיוך אביגדור פרויד, גזבר התאחדות בוני הארץ (שמה החדש של ההתאחדות). הוא מספר כי תערוכת חומרי הבנייה לא החזיקה מעמד זמן רב כי, "ניסו ליצור תחרות למחירים בשוק ולשבור את המונופולים של היצרנים הגדולים, אבל מהסיפורים אני יודע שבסוף זה תמיד הסתיים בהפסד".

הבניין התנשא לגובה של ארבע קומות, מעל קומת מסחר, ואיכותו האדריכלית ניכרה היטב בחזית הראשית שלו. מעל הכניסה הראשית הוצבה סבכה אוורירית של רפפות בטון שמונחות בצורה אנכית ואופקית לסירוגין. הסבכה היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של האדריכלות המודרניסטית הישראלית: היא מורכבת מאלמנטים מתועשים ומאפשרת אוורור ותאורה מצד אחד ופרטיות והצללה מצד אחר.

הריסות "בית הקבלן והבונה"צילום: אביעד בר נס

סבכות דומות, מסוגננות יותר או פחות, נמצאות במאות בנייני ציבור ובנייני ממסד ברחבי הארץ. מלבד סכבת הבטון צופתה החזית הראשית בטיח מיוחד שדימה חיפוי של אבן ירושלמית. האדריכל שתיכנן את הבניין הוא רשקס גולדמן, אדריכל תל-אביבי. השימוש שלו בטיח הזה מזכיר את העבודות של משרד רפופורט-גליברמן-פרנקל, שהיו מהאדריכלים המובילים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב וביפו. גם בבית המשרדים שתכננו ברחוב פינסקר 2 בתל אביב, מול קולנוע "מוגרבי", ובפסז' אלנבי 94, נעשה שימוש באותו הטיח.

ב-2005 החליטה התאחדות הקבלנים לעזוב את הבניין, שלא עבר שיפוץ משמעותי מאז הקמתו, לטובת משכן חדש במגדל שלום. הבניין ושלושה מגרשים מסביבו נמכרו כעבור שנתיים לקבוצת משקיעים פרטית ומאז הם עברו כמה ידיים. את הבניין החדש שיוקם על המגרש מתכנן האדריכל גידי בר אוריין (בר אוריין אדריכלים) שאחראי על פרויקטים סמוכים רבים בהם בניין מגורים חדש שיוקם על הריסותיו של בית הפניקס.

בבניין החדש יהיו שש קומות וחצי: קומת מסחר ומעליה חמש וחצי קומות מגורים שיכילו 71 יחידות דיור בשטח ממוצע של 80 מ"ר. בשל גודלו של המגרש המאוחד שנמתח עד קצה הרחוב, החליט בר אוריין לתכנן בניין לא שגרתי עם חצר פנימית שתשפר את האוורור והתאורה של הדירות.

הדמיה של פרויקט המגורים שייבנה במקומוצילום: הדמיה: בר אוריין אדריכלים

הבניין משתלב היטב במגמת ההתחדשות היאפית של הרחובות המקיפים את גן החשמל, אלא שבדרך נהרסים רבים מהאייקונים האדריכליים שהיו חלק בלתי נפרד מהדאונטאון המודרניסטי של תל אביב. זאת מורשת לראויה לשימור, ואם לא לשימור אז לפחות לא להריסה; ייתכן שכחלק מדיון ציבורי נרחב היה אפשר לעשות שימוש מחדש בכמה מהבניינים האלה. אבל רשימת השימור של עיריית תל אביב מכילה באופן יחסי מספר קטן של בניינים מהמורשת המודרנית ועוד פחות של בנייני משרדים מודרניסטיים.

בר אוריין מסכים כי בהשוואה לנוכחות הבולטת של בנייני הסגנון הבינלאומי, רשימת השימור התל-אביבית אינה מעניקה תשומת לב מספקת לבניינים משנות ה-50 וה-60. "מראש התייחסנו לבית הקבלן כבניין להריסה מכיוון שכחלק מהאיחוד של המגרשים שעשינו הוא לא הסתדר בתכנון. זה בניין יפה אבל לא בטוח אם הערכים שלו מצדיקים שימור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ