שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מלון דבורה בת"א עלול לאבד את אופיו המודרניסטי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ב-29 ביוני 1981, שעות ספורות לפני תום מערכת הבחירות העשירית לכנסת, התרחשה במלון דבורה בתל אביב תקלה פוליטית שנכנסה לפנתיאון של הרברבנות הישראלית. מפלגת המערך, אז בראשות שמעון פרס, שכרה את אולם האירועים של המלון לטובת מטה הבחירות, ובשעות הערב התכנסו שם ראשי המפלגה וחיכו בדריכות לפרסום תוצאות המדגם בטלוויזיה.

המדגם הצביע על ניצחון דחוק למערך ושמעון פרס, בניגוד לעצת יועציו, מיהר לחגוג את נצחונו ואף התרברב בפני התקשורת כי מפלגתו קיבלה "מנדט מוסרי להנהיג את המדינה". כעבור שעות ספורות התברר גודל הפארסה: תוצאות האמת קבעו כי הליכוד גבר על המערך במנדט אחד ומנחם בגין חזר לכס ראש הממשלה.

הכישלון החמוץ של המערך הוא רק אחד משורה של אירועים פוליטיים, ציבוריים ותרבותיים שאירח מלון דבורה מאז חנוכתו בקיץ 1964. הוא הוקם על ידי האחים קנול, אנשי עסקים יהודים מוונצואלה שביקשו לפתוח מלון ייחודי שישרת את הציבור הדתי. האדריכל יצחק טולדנו, שתיכנן בין השאר את בית הכנסת "אוהל יהודה" ("הקונכייה") בתל אביב ואת בתי המלון "פאן אמריקן" בבת ים ו"סן טרופה" באילת, העניק לאופי המיוחד של המלון ביטוי באולמות אירועים גדולים, בית כנסת מהודר ומקווה פרטי. בחזית הראשית בוצעה עבודת פסיפס גדולה במיוחד, בעיצובו של אמן המוזאיקה אלכס סגל, ובה מנורה עם שבעה קנים ואיורים של 12 השבטים.

אלא שהאדריכלות המודרנית הנאה של המלון - על קוויה הנקיים, המשחק התלת-ממדי במאסות וסגנון החופשה המודרני, היוקרתי והקוסמופוליטי שהיא סימלה - הלכו לאיבוד עם הזמן. המרפסות הפתוחות אל הנוף נסגרו, עבודת הפסיפס נסדקה וצופתה ואז נחשפה שוב במצב רע, ונראה שהבניין כולו, שיושב על צומת מרכזי בקו החוף של תל אביב, זקוק לשיפוץ דחוף. יששכר קנול, בנו של אחד ממייסדי המלון, מדבר על שיפוץ מקיף שהבניין אמור לעבור בקרוב, אך לא בטוח מה יישאר מהעיצוב המקורי שלו.

מלון דבורה בשנות ה-60. מה יישאר ממנו לאחר השיפוץ המתוכנן?צילום: פוטו לי-נוף פוטו הובי תל אביב

שנות ה-60 היו נקודת מפנה בענף התיירות בתל אביב. העיר צמחה במהירות ועמה גם תנועת המבקרים מחו"ל, שבאו לחזות מקרוב בשגשוגה של המדינה הצעירה. בתל אביב היה אז רק מלון אחד בדרגת דה-לוקס, והאחים עמנואל ושרגא פייבל קנול ביקשו להקים מלון שיהיה מפואר במיוחד ויעניק שירותים מיוחדים לציבור הדתי והחרדי. הם רכשו מגרש בפינת הרחובות בן יהודה וגורדון והשקיעו למעלה ממיליון דולר בבנייה.

המלון הכשר הראשון בישראל זכה לסיקור עיתונאי נרחב בארץ ובחו"ל, בין השאר בכתבה מקיפה ומחמיאה במגזין האמריקאי "טיים". "מדי שישי, עם רדת החמה, הטלפניות במלון דבורה המודרני והמלוטש בתל אביב סוגרות את לוח המתגים. אורחים המשתמשים בעמדות הכתיבה בלובי מניחים את העט ומכבים את הסיגריות ופקידי הקבלה נועלים את הקופה. עבור יהודים אורתודוכסים, כל סוג של עבודה אסור בשבת - והמצווה הזאת נשמרת בקפידה בדבורה, המלון הכשר הגדול מסוגו בעולם". עוד סופר כי המלון נקרא על שם אמם של האחים קנול, "שהזדעזעה מחילול השבת במלונות אחרים בתל אביב והתעקשה ללון במלון בדרגה ראשונה שבו יהודים יוכלו לנפוש במצפון נקי".

מלון דבורה כיוםצילום: אביעד בר נס

בכתבה צוטט אחד מהמתחרים של האחים קנול, שמתח ביקורת על ההקפדה הדתית היתרה ואף כינה את דבורה "בית כנסת עם חדרי שינה". זה לא היה רחוק מהאמת. לצד מטבחים וחדרי אוכל נפרדים לבשר ולחלב הכיל המלון כאמור מקווה, בית כנסת גדול שבו התקיים מניין שלוש פעמים ביום, מעליות שבת ומספרה שבה התמחו בתספורת לפאות. המנהלת המיתולוגית של המלון, שרה ברמן, היתה לדברי עיתונאי ישראלי "אישיות אומרת כבוד וחן רב". היא דאגה להכשיר את הצוות בכל הכרוך לתפעול מלון דתי, בהמשך לניסיונה כבעלים של מלון "אדל ווייס" הכשר שפעל בסנט מוריץ שבשווייץ.

כך או כך, האופי הדתי של המלון לא הפריע לו להתבלט באדריכלות ובעיצוב שהזכירו לכתב ה"טיים" את מיטב המלונות במיאמי ביץ'. האדריכל יצחק טולדנו התמודד עם ממדיו הצנועים של המגרש בצורה מקורית: הוא שתל את אולמות האירועים, בית הכנסת והמקווה בארבע קומות תת-קרקעיות, כך שמעל הקרקע מופיעות רק שלוש קומות מסד ועוד שמונה קומות שהכילו בזמנו 63 חדרים. חדר האוכל המרכזי היה גדול במיוחד והכיל עד 800 מבקרים. חלק מהמרתף הוקדש לבית קולנוע חדש בשם גורדון, שכלל כ-500 מקומות. כתב העיתון "דבר" שהזדמן לפתיחה ציין שהקולנוע הקרין סרטים "נקיים מבחינה אירוטית" בהתאם לאופיו של המלון.

מלון דבורה בשנות ה-60צילום: פוטו לי-נוף פוטו הובי תל אביב

מבחינה חיצונית, מלון דבורה מזכיר את מלון SAS האיקוני בקופנהגן, שתוכנן על ידי האדריכל הדני הנודע ארנה יאקובסון בין השנים 1956-1960. בדומה למלון בקופנהגן, דבורה מורכב ממאסה אופקית נמוכה, עם חלון סרט אורכי, שכוללת את אזורי השירות של המלון, ומגדל שמתנשא מעל ומכיל את אגף החדרים. דמיון אחר ניתן למצוא בעיצוב החזיתות: טולדנו בחר להסיט את עמודי התמיכה של הבניין כלפי פנים כדי ליצור חזית נקייה מהפרעות. ההחלטה הזאת העניקה לדבורה אווריריות וקלילות שהולמות את האופי של המודרניזם התל-אביבי בשנות ה-60.

מלון SAS נודע בעיצוב הטוטאלי שלו; יאקובסון תיכנן כל מרכיב בבניין - ממסגרות החלון ועד לסכו"ם ולכיסאות ה"ביצה" המפורסמים שהוצבו בלובי. גם בחללי הפנים בדבורה ניכר מאמץ עיצובי מיוחד, אם כי לא באותה אובססיביות. תקציב הבנייה של המלון היה גבוה ב-20% מתקציבו של מלון טיפוסי בעיר.

מלון דבורה בשנות ה-60צילום: פוטו לי-נוף פוטו הובי תל אביב

מלבד הפיאסקו של שמעון פרס ב-1981, אירח מלון דבורה במשך השנים אירועים שנקשרו לחלק הימני של המפה הפוליטית: ממועדון התרבות "קתדרא", שהיה מעין תגובה דתית לצוותא, דרך סדרי פסח בהשתתפות חזנים מפורסמים ("סדר פסח מסורתי בהשתתפות החזן מ. מ. הרשטיק בליווי מקהלה וילד פלא" - קראה מודעה ב-1965) ועד לכינוסים של התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

עם זאת, במשך השנים הועם זוהרו של המלון. התחרות מצד מלונות אחרים הלכה וגברה, חלק מהמתקנים המיוחדים של המלון כגון המקווה נסגרו, ובסוף שנות ה-70 הידרדרה התפוסה עד כדי צורך להשכיר את המלון לפעילויות שונות. ב-23 בינואר 1977 ניזוק המלון באורח קשה בשריפה שפרצה בחדר המכונות שבמרתף. לפי מכבי האש, המלון לא עמד בתקני הבטיחות הנדרשים. בפעולות הכיבוי נפצעו שלושה כבאים.

מלון דבורה בשנות ה-60צילום: פוטו לי-נוף פוטו הובי תל אביב

כיום פועל דבורה כמלון רגיל לחלוטין, ללא כל אופי דתי. המבנה נמצא גם היום בידי משפחת קנול ומנוהל על ידי רשת מלונאית מתמחה. יששכר קנול מייחס את המצב התחזוקתי של חזיתות המלון לקרבה אל חוף הים. כאמור, בימים אלה מקדם המלון תוכנית שיפוץ גדולה בתכנון האדריכל משה ורד, שבמסגרתה צפויות להתווסף למלון עוד שתי קומות על גבי קומת המסד. קנול מוסיף כי בני המשפחה "מוצפים בפניות" למכור את המלון אך ממשיכים להחזיק בו בשל ערכו הכלכלי, וגם הסנטימנטלי.

מלונות ככלל נדרשים להתחדש בתכיפות רבה כדי להתאים את עצמם לתנאי השירות ולטעם הקהל המשתנה. מגמה זו בולטת מאוד בשנים האחרונות במלונות הממוקמים לאורך קו החוף התל-אביבי: מלון קרלטון (בתכנון יעקב רכטר) זכה לכניסה חדשה ובקרוב צפויות להיתוסף לו עוד שתי קומות. חללי הפנים של מלון הרודס (לשעבר שרתון מוריה פלאזה) זכו למתיחת פנים קיטשית, ובקרוב צפוי שם גם שיפוץ של החזיתות, שבמסגרתו הן ישודרגו בפסים אופקיים של אלומיניום דמוי עץ. עם זאת, יש לבחון אם במרתון ההתחדשות הזה, המלונות התל-אביביים הוותיקים של שנות ה-60 וה-70 לא מאבדים את האופי המקורי של האדריכלות שלהם ואת הרוח המודרניסטית שליוותה את הקמתם.

טורים קודמים: בית הזכוכית בחיפה - אוונגרד בסכנה | סופה של דוגמה מופלאה לאדריכלות מודרנית | מלון התעופה אויה משנה שוב את פניו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ