בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היה היה מגדל

בית מגדל בשדרות רוטשילד בתל אביב הוא דוגמה איקונית לבנייני המשרדים של שנות ה-60. תוכנית בינוי חדשה עלולה להביא להריסתו

11תגובות

ברשימת הנכסים של זרוע הנדל"ן של קבוצת מגדל מופיעים עשרות בניינים מעוצבים במיקומים הטובים ביותר בישראל: ממרכז קניות יוקרתי בסמוך לבית החולים איכילוב, דרך בניין מתקתק לשימור בלב תל אביב (שמשמש פירמה ידועה של עורכי דין) ועד לבנייני משרדים עם חזות היי-טקית מלוטשת בפתח תקוה, נתניה וירושלים.

מי שנעדר באופן מפתיע מהרשימה הזו הוא בית המשרדים המקורי של קבוצת מגדל בתל אביב, שהוקם בימים שבהם היא היתה רק חברת ביטוח ולא קבוצה של אחזקות, ביטוח ופיננסים. זהו בניין מודרניסטי צנוע ואלגנטי להפליא, שממוקם בפינה של שדרות רוטשילד ורחוב בצלאל יפה ומייצג את הלכי הרוח העיצוביים ואת התדמית המעונבת של חיי המשרד בישראל בשנות ה‑60.

למרות האיכויות האדריכליות הניכרות היטב לעין, בית מגדל נמצא בימים אלה בסכנת הריסה ממשית. במהלך העשורים האחרונים רכשו מגדל וחברת הראל בעלױת על רוב הנכסים בבלוק העירוני התחום בין הרחובות רוטשילד, יבנה, אחד העם ובצלאל יפה, שמקיף כ‑18 בניינים על פני 10 דונמים. יחד הן מקדמות תוכנית בניין עיר (בתכנון משרד האדריכלים אלישע רובין) שתשנה מקצה לקצה את חזותו ומהותו של הבלוק ואת קו הרקיע של המרכז העסקי הראשי של תל אביב: על גבי הגדה הפונה אל רוטשילד מתוכננים לקום שלושה מגדלים חדשים ­ הגבוה בהם בן 40 קומות ­ ולכיוון אחד העם יבנו מספר בנייני מגורים ומלון.

התוכנית כוללת אמנם שימור של ארבעה בניינים ­ - אחד מהם בסגנון בינלאומי ושלושה בסגנון אקלקטי - ­ אולם בית מגדל נותר בחוץ. איך זה קרה? רשימת השימור של עיריית תל אביב, שגיבשה בזמנו האדריכלית ניצה סמוק, כמעט אינה כוללת את המורשת המודרניסטית. אקלקטי ובאוהאוס ­ כן, מודרניזם ­ לא. עיריית תל אביב אמנם מביעה עניין בגיבוש רשימה מורחבת שתכלול גם ייצוג גדול יותר לבניינים משנות ה‑50 והלאה, אלא שהפחד מפני תביעות הפיצויים בגין התוכנית הקיימת, ­ שהצטברו לגובה של שני מיליארד וחצי שקלים, ­ מונע ממנה לפעול.

אין עקבות

את בית המשרדים של מגדל תכננו האדריכלים יצחק רפפורט (1901-1989), ד"ר אשר גליברמן (1903-1964) וצבי פרנקל (1908-1995), שפעלו בתל אביב ויפו במאה ה-20. העבודה שלהם התאפיינה ברפרטואר מגוון של טיפוסי מבנים ובווירטואוזיות סגנונית. הם תכננו בין השאר את בית החולים דג'אני ביפו ואת בית עבד אל-רחים, היום מעונו הרשמי של שגריר צרפת בישראל, את קריית המלאכה בדרום תל אביב, שנהפכת כיום ליעד מבוקש לחללי סטודיו של אמנים, את בניין מערכת עיתון "הארץ" ברחוב שוקן, את קולנוע "מקסים" ואת בית הספר אליאנס ברמת אביב. רבות מעבודותיהם נהפכו לאייקונים שמזוהים עם עירם ועם המודרניזם הישראלי.

למרות הכמות והאיכות של העבודות, השלושה הותירו אחריהם מעט מאוד חומר כתוב. רפפורט, למשל, היה סרבן ראיונות סדרתי, "איש שסלד מביוגרפיה ומנוסטלגיה", כפי שמתאר בנו, האדריכל עודד רפפורט. "הוא לא היה בפוקוס על דברים שהיו בעבר אלא על דברים שיהיו בעתיד. הוא לא אהב לנתח את העבודה שלו", הוא מוסיף. מתקופת התכנון והבנייה של בית מגדל בתחילת שנות ה-50 לא נותר כמעט שום מידע.

מה שרפפורט הבן בכל זאת יודע לספר הוא על עבודתם הצמודה של אביו ושותפיו עם הגופים הפיננסיים המובילים בישראל בשנות ה-50 וה-60. בעידן שלפני משרדי האדריכלים של משה צור ויסקי-מור-סיון, האדריכלים המסחריים הבולטים כיום, רפפורט-גליברמן-פרנקל היו האדריכלים המובילים של עולם המסחר והבנקאות שהתפתח במהירות בשדרות רוטשילד וסביבן. הם תיכננו את הבניינים הראשונים של בנק איגוד, מרכנתיל ודיסקונט, שלוחה תל אביבית של משרד האוצר, את בית מפעל הפיס ובית אוצר השלטון המקומי ובנייני משרדים ל"מגדל" ו"מנורה".

ארכיון: עודד רפפורט

ידוע במיוחד בנק "קופת עם" שרפפורט תיכנן בשנות ה‑30 ברחוב אחד העם 9. זהו בניין מחופה אבן המתנשא לגובה תשע קומות. למשך תקופה מסוימת הוא נחשב לבניין הגבוה בתל אביב ובתוכו פעלה מעלית עם נהג מעלית ("יקה, לבוש נהדר", נזכר רפפורט הבן) שהיה מסייע למבקרים להגיע לקומה שבה חפצו.

מבחינה אדריכלית, בית מגדל מזכיר שלושה בניינים אחרים שהשלושה תכננו באותה תקופה בתל אביב: קולנוע מקסים (בפינת רחוב המלך ג'ורג' ושדרות בן ציון), בית מפעל הפיס ברחוב הפטמן, ובנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי. בשלושתם יש התייחסות אקלימית שבאה לידי ביטוי באופן הצבת הבניין במגרש ובהתקנת אמצעי הצללה על גבי החלונות. במקרה של בית מגדל נעשה הדבר בחזית הראשית הפונה לכיוון דרום-מזרח ומחופה במערכת של פריקאסטים (אלמנטים מתועשים מבטון) שמעניקים לה מעין מראה של תחרה.

רפפורט-גליברמן-פרנקל העניקו משנה חשיבות למפגש בין שדרות רוטשילד לבין רחוב בצלאל יפה. מאסה אנכית בגובה חמש קומות מסמנת את הפינה ויוצרת משחק תלת-ממדי עם יתר אגפי הבניין. ההבחנה בין שני הרחובות מקבלת ביטוי גם בעיצוב החזיתות, "חזית קדמית פתוחה מאוד לשדרה וקירות אטומים עם חלונות קטנים יחסים לרחוב, זה עושה הבחנה בין רחוב ראשי לבין רחוב משני", מסביר רפפורט הבן.

החן נשמר

גם לאחר שחברת מגדל הפסיקה להשתמש בבניין, והחלה להשכיר אותו לחברות ולגופים אחרים, הוא תוחזק כהלכה, ולמעט קומה אחת שנוספה לו זמן קצר לאחר הבנייה, הוא עדיין שומר על חנו. כיום הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהשכבות האדריכליות שמרכיבות את שדרות רוטשילד, והופכות אותה למוזיאון פתוח של אדריכלות תל-אביבית ­ מהבניינים האקלקטיים של תל אביב הקטנה ועד לגורדי השחקים של היום.

למרבה הצער, עתידו הצפוי של בית מגדל מצטרף לשורה ארוכה של בנייני משרדים מודרניסטים שהוחרבו בתקופה האחרונה. ביניהם בית הפניקס (מקס טינטנר, 1950), בית הקבלן (רשקס גולדמן, 1955) שנהרסו לטובת בנייני מגורים, או בנייני משרדים כמו מטה בנק הפועלים בשדרות רוטשילד (אריה שרון, 1960), שזכו להישאר על תילם אבל חופו בזכוכית ובאלומיניום כדי לשוות להם מראה עכשווי.

תוכנית הפיתוח של הבלוק העירוני של בית מגדל נמצאת כאמור בשלבי הכנה אחרונים לקראת הגשה לוועדה מקומית. מהנדס עיריית תל אביב היוצא חזי ברקוביץ' כבר נפגש עם היזמים ונתן להם את ברכת הדרך העקרונית. התוכנית עצמה עושה כצפוי את השימוש המניפולטיבי ביותר בזכויות הבנייה הקיימות; כך לדוגמה הוחלט "לשמר" את הבניין הנוכחי של הבורסה לניירות ערך, הממוקם בחלקו הצפוני של הבלוק, מכיוון שלא אושר ליזמים להסב אותו למגורים.

לעודד רפפורט יש רגשות מעורבים לגבי ההריסה העתידית של בית מגדל. "מצד אחד אבי היה אומר שצריך להרוס בניינים שעבר זמנם ולבנות במקומם בניינים חדשים. מצד שני יש נושא של מורשת של תקופה. כשאני רואה מה נכנס לרשימת השימור העירונית ומה נותר בחוץ, נראה לי שיש הרבה קונפורמיזם. האדריכלות הישראלית של שנות ה‑50 משופעות בדוגמאות טובות וחבל שלא שומרים חלק מהן".

מעיריית תל אביב נמסר כי התוכנית המדוברת טרם הגיעה לדיון בוועדה המקומית. לכשתגיע יידון גם מעמדו של בית מגדל. טל רבינא, יועץ התקשורת של קבוצת מגדל, מסר כי מגדל לא רואה צורך לשמור על הבניין. "מבחינתנו זה אסופה של משרדים להשכרה ובמסגרת הקידום של התוכנית צפוי להיהרס גם הבניין הזה. בעיני אנשי הנדל"ן של הקבוצה אין בו איכויות שראויות לשימור".

טורים אחרונים: הטלוויזיה הרגה את בית העם בכפר ורבורג | מלון דבורה בת"א עלול לאבד את אופיו המודרניסטי | בית הזכוכית בחיפה: אוונגרד בסכנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו