טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית החולים בילינסון זקוק לטיפול נמרץ

האדריכלות החדשנית של אריה שרון ובנימין אידלסון, כפי שהיא משתקפת בביה"ח בפתח תקוה, הלכה לאיבוד תחת מעטה של שיפוצים ותוספות

תגובות

יצאתי לחפש אחר בית החולים בילינסון בפתח תקוה. כלומר, אחר הבניין שתוכנן על ידי אריה שרון ובנימין אידלסון ב-1954 ונחשב לאייקון אדריכלי של תקופתו. לביקור במקום קדם עיון בתוכניות המקוריות של הבניין ובתצלומים הישנים המציגים את שוברי השמש האלגנטיים, את החצרות הפנימיות ואת הגינה היפה שהקיפה פעם את הבניין.

אלא שהמציאות בשטח שונה לחלוטין. שנים של שינויים, תוספות ושיפוצים קברו את הבניין מתחת למעטה מצועצע של חיפוי אבן, גבס, שיש וכל חומר אחר שנחשב בתקופות שונות כאופנתי באדריכלות הישראלית. רק לאחר שעה של שיטוטים התגלו כמה שאריות של ארכיטקטורה מקורית; חדר מדרגות מעוצב עם מעקות עץ, מרצפות טרצו מלבניות בצבע קפה ופיסת חזית שעליה הלוגו הנושן של קופת חולים כללית. באחת מהחצרות הפנימיות, שנהפכו בינתיים למבוך של מערכות טכניות ויציאות חירום, ניגש אלי איש אבטחה ושאל: "מה אתה מחפש פה?" נראה שטעיתי במקום, עניתי. התשובה לא היתה רחוקה מהמציאות.

הבניין הראשון במתחם בית החולים תוכנן על ידי שרון בסגנון הבינלאומי ב-1936 ונועד לשרת את המושבות הסמוכות. ב-1942 הוקם במרכז פתח תקוה בית החולים השרון, ששימש כמעין שלוחה של בילינסון ולאחר מכן התגבש והתפתח בזכות בעצמו. בשנות ה-50 התרחב בילינסון שוב, הודות לבניין החדיש של שרון-אידלסון. בינואר 1996 אוחדו בילינסון והשרון לגוף אחד בשם "המרכז הרפואי רבין". כיום המרכז כולל שורה של מוסדות רפואיים, ביניהם בית החולים שניידר ומרכז מחקר לגנטיקה.

בילינסון
מתניה ז"ק

שרון (1900-1984) ואידלסון (1911-1972) היו מהדמויות הבולטות ביותר במודרניזם הישראלי בשנות ה-50 וה-60. השותפות שלהם נמשכה כ-15 שנים, במסגרתה תיכננו מבני ציבור ידועים, חלקם בקנה מידה שלא היה מוכר בסצינה המקומית, כמו בית אגד בשכונת בת גלים בחיפה, בית הסוכנות ברחוב קפלן והבניין המקורי של תיאטרון בית ליסין בתל אביב, שעליו זכו בפרס רכטר בשנת 1957.

גישתם כלפי התכנון של בילינסון שילבה בין הצרכים הרפואיים של הצוות לבין יצירה של תנאים מיטביים בשביל החולים ובני משפחותיהם. דגש מיוחד הושם על מערכת היחסים שבין מגדל האשפוז לבין קומת הקרקע של בית החולים, ועל השאלה כיצד לשלב את השניים בפיתוח הנופי.

הבניין מורכב ממגדל אשפוז בן שמונה קומות בצורת האות "L" שבחלקו הדרומי היו חדרי אשפוז ובחלקו הצפוני מתקנים רפואיים. בחיבור ביניהם מוקמו מערכות התנועה והמעליות. בקומת הקרקע, שעטפה שתי חצרות פנימיות, מוקמו הפונקציות הציבוריות של בית החולים: חדר האוכל, הקפיטריה, בית הכנסת, חדרי הרצאות ועוד. מסביב לבניין פוזרו כמה ביתנים בני קומה אחת שהכילו את השירותים התומכים של בית החולים, כמו ההנהלה, בנק הדם, עזרה ראשונה, סדנאות ומרכז חשמל. בין הכניסה לבין חדר המיון הפרידה חומה מעוצבת שנועדה להסתיר את האמבולנסים שעוצרים ופורקים מטופלים.

מאמץ מיוחד השקיעו שרון ואידלסון בהתאמת הבניין לאקלים הישראלי. לכל אחת מהחזיתות הם תיכננו תצורה שונה שמגיבה לתנאי השמש והרוח: בחזיתות הדרומיות הם מיקמו מרפסות, שהעניקו לחדרי האשפוז חלל חוץ נעים ומנעו מקרני השמש לחדור באופן ישיר לחדרים; על החזיתות המזרחיות והמערביות הותקנו אמצעי הצללה מעל החלונות, ואילו החזית הצפונית שאינה חשופה לשמש ישירה נותרה עירומה. בעידן שלפני מיזוג האוויר, לאיוורור הפנימי של הבניין היתה חשיבות גדולה, ומשום כך המתכננים ליוו את התכנון בשרטוטים מפורטים שמדגימים את העקרונות האקלימיים שלו.

print-image-1.1724728-1
באדיבות שרון אדריכלים

"ההנחה הבסיסית שלנו היתה שאנחנו צריכים לפתח את התכנון של בניין ציבור, בית חולים או אוניבריסיטה, ברצף לוגי בהתאם למרכיבי הפרויקט: כניסה, מבואה ומסדרונות שמובילים לפונקציות שונות של הבניין", כתב שרון בזכרונותיו. "אם אפשר, צריך לקטוע את הרצף העיצובי בחללים פתוחים, פאטיו וחצרות פנימיות, ולהגדיל את החלל החיצוני באמצעות טראסות ואכסדרות, כדי ליצור שילוב בין חללי הפנים והחוץ".

מעבר לבניין עצמו, גם גינת בית החולים היתה יצירה יוצאת דופן, בתכנונם של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. לשניים יש תרומה מכרעת לעיצוב הנוף המוסדי בישראל - בקמפוסים, אתרי הנצחה ובנייני ציבור רבים. הגינה של בילינסון, שקבורה כיום מתחת למגדלי אשפוז ורחבות מרוצפות, נסקרה במאמר מקיף של אדריכלית הנוף מתניה ז"ק בספר "תבנית נוף: הגנים של ליפא יהלום ודן צור" שהתפרסם בשבוע שעבר בהוצאת בבל. לדבריה, יהלום וצור יצרו נוף אידיאלי, על גבול הקלאסי, מסביב לבית החולים. צור העיד בפניה כי המטרה היתה ליצור "אטמוספירה של חיק הטבע".

"לפני חזית הכניסה לבניין ההיסטורי יצרו יהלום וצור אזור מונמך ובו בריכת מים וסביבה מדשאה, וטופוגרפיה המשתפלת ברכות אל הבריכה, עם טראסות אבן בנויות ובהן שלל שיחי פרחים", כותבת ז"ק. "הבריכה ממוקמת הישר מול הכניסה לבניין אך הגישה אליה היא דרך שבילים מתפתלים משני הצדדים. היוצאים מהבניין מתנתקים אפוא מחוויית בית החולים ועוברים לסביבה אחרת, המאפשרת להשתחרר לרגע מן ההקשר המעיק".

ז"ק ביקרה בבית החולים לצורך כתיבת המאמר. גם היא התקשתה למקם את עצמה ביחס למבוך הבנייני שנוצר שם ברבות השנים והסתייעה במגדל המים, שנותר על כנו עוד משנות ה-30, כנקודת ייחוס. "כשמדברים על שימור של בתי חולים - והיום יש גם מודעות לכך - לא מדברים בכלל על הנוף", היא אומרת. "לגינה של בית החולים היתה בעבר חשיבות פונקציונלית של הפרדה בין מחלקות או בין בית החולים עצמו לבין העיר. בשביל החולים ובני משפחותיהם, היתה לגינה חשיבות גדולה כמקום שמאפשר להתנתק לרגע מהאשפוז".

קשה להפריז בתיאור הוונדליזם האדריכלי שהתבצע בבניינים ההיסטוריים של בילינסון - זה מ-1936 וזה מ-1954. הראשון חופה באבן ירושלמית והשני הוקף במגדלי אשפוז חדשים ונאבד לחלוטין. אותו הדין תקף כלפי הגינה של יהלום וצור: בריכת המים היפה נהרסה לפני כשנתיים לטובת הקמת מגדל אשפוז חדש.

מי שמגיע כיום לבית החולים נחשף למסכת עיצובית של טעם רע. חלל הכניסה הראשי, שהיה "מופת של חלל ואור" כהגדרתו של האדריכל ארד שרון, נכדו של שרון, נהפך לגלריית אמנות עם אדריכלות שמאפיינת קטקומבות תת קרקעיות. העתקים של יצירות מופת - פיקאסו, סזאן וקראווג'יו - תלויים שם בצפיפות לצד שמות התורמים.

בית הכנסת של בית החולים שופץ על ידי האדריכל רם כרמי ועוטר בעמודים מאסיביים של "אדריכלות פרעונית", כהגדרתו של ארד שרון. החצרות הפנימיות נאטמו ונהפכו למתחמי אוכל עם סניפים של ארומה ומקדונלדס.

לדברי ארד שרון, בילינסון הוא אחד מהפרויקטים המוצלחים של סבו ושל אידלסון. לא מפתיע שלאחר מכן נהפכו השניים לאדריכלי הבית של קופת חולים כללית. הם תיכננו יחד את בית החולים סורוקה בבאר שבע - אייקון נוסף של אדריכלות מודרנית בישראל, ולאחר תום השותפות המשיך שרון ותיכנן גם את איכילוב בתל אביב, גהה בפתח תקוה ובניינים רבים אחרים.

ארד שרון מצהיר כי אינו חסיד של שימור, אולם לדעתו מדובר במקרה קיצוני. "מעבר לתוספות ולשינויים, כל הבניינים של בילינסון חופו באבן, מעין שלוחה של ירושלים. סבא שלי היה עושה הרבה סלטות בקבר אם הוא היה יודע שמהטיח שלו נהיה ציפוי של אבן. אני לא יודע אם היה צריך לשמר את הבניין אבל ללא ספק היה אפשר לפתח את המרכז הרפואי ברוח הסגנון הבינלאומי. מפה ועד פוסט-מודרניזם יש הבדל גדול. זה הרי סגנון שמת בכל העולם בשנות ה-80, וטוב שכך. אבל בישראל הוא חי ונושם".

שאלת השימור של בתי חולים היא בעייתית, משום שבתי חולים נדרשים לגדול ולהתרחב מתוקף תפקידם. עם זאת, בתי חולים באירופה ובארצות הברית נכללים כיום בסקרי שימור, ואפילו בית החולים רמב"ם בחיפה, שתוכנן במקור על ידי האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון, עובר כיום שימור.

מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה: "בבית החולים מושקעים תהליכי חשיבה ותכנון בשותפות עם משרדי אדריכלים מהמובילים בתחום תכנון בתי חולים בישראל ובעולם, בהם משרד מוריס-סויצר, לשם מתן המענה הטוב ביותר למטופלים. הנהלת בית החולים אימצה את הגישה המקובלת כיום הרואה את החולה וצרכיו במרכז ואת העמדת סביבה מרפאת כגורמים מנחים בתהליך התכנון. אלה, לצד הדרישות הפונקציונליות והטכנולוגיות המודרניות, הם המנחים אותנו בפיתוחו של בית החולים. הבניינים במתחם, כמו גם סביבתם, משרים אווירה ידידותית ותומכת, המתבטאת בארכיטקטורה רכה וחמה, במסדרונות רחבים ומעוצבים, במזרקות מים ובמוסיקת רקע מרגיעה. כל אלו מעניקים תחושה הרמונית למטופל של מקום עוטף, נינוח, ידידותי ובטוח.

"מבני בית החולים לא הוכרזו כמבנים לשימור וייעודם הוא בראש ובראשונה מתן מענה רפואי התואם צורכי ציבור המטופלים, הטכנולוגיות הרפואיות המודרניות וההנחיות המקצועיות. עם זאת, בית החולים ביצע, מיוזמתו, עבודות לשימור ולשיקום של מגדל המים שהוקם בתחילת המאה הקודמת, מבנהו הייחודי הינו עדות לראשית ההתיישבות ביישוב העברי במאה הקודמת. מיזם השימור, בעלות של כ-150 אלף דולר, בוצע על ידי הפסל הישראלי דני קרוון, ושולבה בו יצירת אמנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות