בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת הקרנת הקולנוע הבאה

בית העם של מושב עין ורד בשרון ידע ימים יפים, אבל אלה חלפו מזמן. עכשיו מתגבשת תוכנית לשפץ אותו

תגובות

דליה נחמן-פרחי וגלית מוטשן-פייגין יצאו למערכה על הצלתו של בית העם של מושב עין ורד שבשרון. שתיהן אדריכליות, ילידות היישוב ונכדות של המייסדים. הן משוכנעות שלבית העם המקומי, שהוקם בסוף שנות ה‑30, יש תפקיד מכונן בתרבות ובחברה של המושב גם כיום.

עין ורד הוקם ב‑1930 על ידי "ארגון חקלאי תל אביב", גרעין חלוצי שהורכב מאנשי העלייה הרביעית. חברי הארגון ביקשו תחילה להקים יישוב חקלאי לצד העיר העברית הראשונה, אך לבסוף החליטו להתמקם בשרון.

את התוכנית של המושב ­ כמו קיבוצים ומושבים רבים אחרים בארץ ­ תיכנן האדריכל היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן. במקום המרכזי ביותר, לצד הדשא הגדול, הצרכנייה ויתר האתרים הציבוריים, תיכנן קאופמן מקום לבית תרבות גדול. בתוך זמן קצר מעליית המושב על הקרקע החלו ההכנות להגשים את התוכנית.

חוץ פנים אדריכלים וסטודיו מקומי

"בימים הקרובים עומדים לחוג במושב עין ורד את הנחת אבן הפינה לבית עם. האם אין בעובדה זו ציון מספיק למדרגת התפתחותו של המושב הזה?" נכתב בעיתון "דבר" ביוני 1934. "המגמה המרכזית של המושב היא לספק קודם כל את הצרכים הציבוריים במלואם. וכל המאמצים מכוונים בעיקר למטרה זו. כך סודרה האינסטלציה המרכזית, נחפרו שתי בארות, שתי בריכות, נבנה גן ילדים גדול, בניין לצרכנייה, וכעת ניגשים לבניין בית העם שיהיה במשך הזמן כדוגמת בית העם בנהלל".

זהותו של מתכנן בית העם אינה ידועה. ועם זאת, הבניין מציג איכויות אדריכליות יוצאות דופן. האגף המקורי שלו היה למעשה מגדל במה שאיפשר העלאת מופעים והצגות מול שטח אדמה גדול. מגדל במה דומה ניצב עד היום גם בכניסה לקיבוץ עין חרוד בעמק יזרעאל. לדברי נחמן-פרחי, ייתכן שאותו מהנדס אחראי לתכנון של שני המבנים.

האגף השני של בית העם, שהוקם בשנות ה‑60, נצמד למגדל הבמה וכולל אולם משופע ובו 400 מקומות, מבואה, חדרי שירותים, חדר מקרין ומרפסת מקורה הצופה לאחת הדרכים הראשיות ביישוב. הוא מאופיין בשפה מודרנית, פונקציונלית, וכולל פריטי בניין ייחודיים; למשל, מערכת של לוחות עץ שיוצרת הפרדה נעימה בין החוץ לבין הפנים, או שורה של פתחים אקראיים לכאורה בחזית הראשית, שסייעו בעבר לאוורר את הבניין. האגף הזה מזכיר מאוד בצורתו ובנפחו את בית העם בבית שעריים שבגליל התחתון, שתיכנן האדריכל אריה שרון, אך על פי בדיקה שעשו האדריכליות שרון אינו חתום עליו.

תושבי עין ורד עשו שימוש נרחב בבית העם במשך עשורים רבים. הם חגגו שם במשותף את החגים, ציינו אירועים, קיימו פעילויות חברתיות וכנסים. אחת הרחבות המקיפות את המבנה משמשת עד היום נקודת יציאה להלוויות של בני המושב.

באדיבות מרכז לתיעוד תל מונד

הצלחתו של בית העם קשורה גם בהמשכיות של פעילותו: כך, למשל, משנת 1938 ובמשך חמישה עשורים התקיימה בו הקרנה שבועית של סרטי קולנוע, שנבחרו על ידי ועדת התרבות של המושב. "כדי להקרין סרטים בבית העם בצורה מסודרת, וכדי שרעש מכונת ההקרנה לא יפריע לקהל, הוקם חדרון קטן מחוץ לבניין, מצדו המערבי, תלוי בין שמים לארץ. בחדרון זה הוצבו מכונת ההקרנה, מכונת התרגום וציוד ההכנה של הסרטים", נכתב בספר "סיפורי עין ורד ­ 70 שנה למושב 1930‑2000" (הוצאת מושב עין ורד). "בקיר נקרעו חורים מרובעים קטנים, שדרכם הוקרנו הסרטים. קהל הצופים ישב על ספסלי עץ, שניצבו על הבמה הרחבה של בית העם. בקיץ הוקרנו הסרטים לעתים בחוץ, על קיר העץ הפונה צפונה. הקהל ישב על מדרון החול, מצויד בכיסאות ובשמיכות מהבית, וצפה בסרט".

ממדיו של בית העם לא תאמו את מספר התושבים המצומצם יחסית של המושב. בשנות ה‑60 התארח בו כנס בימות החובבים של תנועת המושבים. במשך שבוע בכל שנה היה המושב למרקחה. שחקנים מכל הארץ התארחו בבתי החברים, ובבית העם התקיימו הצגות ומופעים ללא הפסקה.

בינואר 1988 התקיימה בבית העם הקרנת הסרטים השבועית האחרונה. ביישובים מסביב החלו לצוץ בתי קולנוע חדישים, וכניסת הטלוויזיה לבתי החברים צימצמה באופן דרמטי את היקפי הפעילות בו. מתחילת שנות ה‑90 עומד הבניין נטוש, למעט אגף אחד שבו פועל מועדון לחבר. הטיח שלו מתקלף ומצבו הולך ומידרדר בכל שנה.

בתי העם היו מדורת השבט התרבותית שלאורה התגבשו הערכים והמנהגים של יישובים רבים בארץ, הן בהתיישבות העובדת והן בערים. מצבו הנוכחי של בית העם של עין ורד משקף את מצבם של עשרות בתי עם ברחבי הארץ שעומדים נטושים וניצבים בפני סכנת כליה.

בשנים האחרונות זוכה מושב עין ורד לתנופת התפתחות בזכות הקמת שתי שכונות הרחבה. כיום נושק מספר התושבים ל‑1,500, ואחרי כמעט שני עשורים מתעורר מחדש הצורך במוקד לפעילות חברתית. מידותיו של בית העם ומיקומו בהחלט הולמים את הצרכים, אבל השאלה היא כיצד צריך לשפץ את הבניין ומי יממן את השיפוץ.

נחמן-פרחי ומוטשן-פייגין גיבשו הצעה מקיפה לשימור של הבניין ("לא אורתודוקסי", מדגישה נחמן-פרחי), הכולל תוספת של כמה חללים שנדרשים לפעילות המעודכנת של הבניין. בימים אלה אף משופץ המועדון לחבר שממוקם מתחת לבמה.

"יש רטרו גדול לחיי הקהילה, אבל כל הסטנדרטים השתנו מבחינה בניינית ותכנונית", אומרת נחמן-פרחי. "אם פעם הספיקו חריצים לכיוון מערב, היום אי אפשר להפעיל את הבניין בלי מערכת מיזוג מטורפת. ליועץ הנגישות יש מה להגיד על הכניסה לנכים ויועץ הבטיחות כבר הודיע שצריך להסיר את כל תקרת העץ המקורית".

השיפוץ המתוכנן של בית העם של עין ורד הוא חלק ממגמה של החייאת בתי העם ברחבי הארץ. זהו ביטוי למחויבות הקהילתית המתגבשת ביישובים רבים. עם זאת, ללא סיוע ממקורות חיצוניים ­ מפעל הפיס, תנועת המושבים, המועצה לשימור אתרים או גופים אחרים ­ רק כמה יישובים יצליחו אכן להגשים את התוכניות.

מימון השיפוץ הוא רק שלב אחד במסכת המכשולים שניצבים בפני החייאתם של בתי העם. יש שאלה מי יתחזק את הבניינים, על פי איזה מודל הם ישומרו ואילו תכנים צריכים להיות מוצגים בהם כדי שיהיו רלוונטיים לתושבים החדשים.

בינתיים נחמן-פרחי מגלה אופטימיות זהירה. חברי המושב כבר הצביעו נגד המסחור של בית העם והעברתו לידיים חיצוניות. היא מקווה שאחרי ההצלחה של השלב הראשוני יסכימו התושבים להתגייס לשיפוץ ולהחזיר את בית העם לימי תהילתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו