טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבתים הפרטיים בכרמל שראויים לשימור

הווילות שעיצב שרגא פרידריך רוהטין מהוות דוגמה טובה לבנייה פרטית שמצליחה לבטא ערכים שעומדים מעבר לאדריכלות

תגובות

בחודש שעבר מלאו 100 שנים להולדתו של שרגא פרידריק רוהטין, אדריכל חיפאי שהתמחה בתכנון מבני ציבור ובתים פרטיים מהודרים, והיה מורה נוקשה אך מוערך מאוד בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון. כמו רבים מבני דורו שפעלו בחסות האדריכלות המודרניסטית בישראל הוא כמעט ואינו מוכר. משום כך לא מפתיע כי כמה מעבודותיו הטובות ביותר - כמו התחנה המרכזית בטבריה או בית רוהלד בחיפה - נהרסו או נמצאות כיום בסכנת הריסה.

"אבי נעדר יחסי ציבור כל חייו ונראה שהמצב נותר כך גם אחרי מותו, הוא לא ידע לדחוף את השם שלו", אומר בצער בנו, האדריכל דורון רוהטין. אנחנו עומדים בחדר האורחים של בית שפירובסקי (1962) הממוקם ברחוב יוכבד בחיפה. כמו משפחות אמידות אחרות בעיר, משפחת שפירובסקי בחרה להקים את ביתה בשכונת אחוזה, שהיתה סמל סטטוס בשנות ה-50 וה-60 ובהמשך איבדה את בכורתה לשכונת דניה. במבט ראשון זה נראה כמו בית פשוט אבל כשפותחים את השער ומתקדמים במעלה השביל מתחילים להבחין באיכויותיו האדריכליות.

הבית כולו מוגבה מעט מהקרקע ומוצב על מסד בחיפוי אבן פראית שמעניק לו מסגרת עדינה. החזית הראשית מחולקת לשניים: בחלק הימני מוצבים תריסי עץ ואילו בחלק השמאלי שיבץ רוהטין גבישי זכוכית ירוקים-כחלחלים שליקט מהתנורים של מפעל פניציה. שלד הבטון של הבית מדגיש את הניתוק בין המרכיבים השונים בחזית ותורם בעצמו לקומפוזיציה.

זהו עושר של חומרים, טקסטורות וצורות שנדיר למצוא היום בבתים פרטיים. גם תכנון הפנים של הבית מאופיין במחשבה חדשנית ומרעננת. רוהטין מיקם במרכז המבנה חצר פנימית שמחדירה אור לחללי הפנים ומסייעת באיוורור. משני צדיה נמתחות מערכות התנועה: מערכת רשמית שמחברת בין הכניסה לבין אזור האירוח ומערכת נסתרת ואינטימית, שמחברת בין המטבח לאגף המגורים ועוברת בחדרי הרחצה והשירותים. כך יכלו הדיירים לחיות במקביל בשני עולמות: פרטי וציבורי, מבלי להיחשף למשל לאורחים שהתיישבו בסלון.

גם בבית גולדשטיין (1961) שנבנה בסמוך למרכז הכרמל, בחר רוהטין ליצור הפרדה בין האגף הפרטי והציבורי. ביניהם הוא הציב מרפסת פאטיו שחלקה הקדמי ממסגר את הנוף שניבט לכיוון עתלית. "על ידי ניצול המצב הטופוגרפי של החלקה מתקבל שילוב בין שטחי הדירה והגן במפלסים שונים. מרפסת הפאטיו, 'הקולטת' את הנוף, קושרת את חלקי הבית השונים בינם לבין עמם וכן עם הגן התחתון המוצל בחלקו על ידי קומת עמודים", נכתב במאמר בעיתון "א.א.א.י".

הצורניות של בית גולדשטיין - על גג האסבסט עם השיפוע הכפול והפתחים המרובעים שנפתחו באופן אקראי לכאורה בחזיתות - משווה לבית מראה עכשווי שהיה מתחרה בקלות בתכנון של וילות ישראליות של ימינו. בבתים אחרים שתיכנן בחיפה, רוהטין ניסה להתמודד עם הטופוגרפיה ההררית בצורה מקורית. כמו למשל בבית וילף (1967), שם החליט לתלות על החזית שתי מרפסות גדולות כדי להעניק לדיירים קשר ישיר עם הנוף. במהלך העבודה התפטר המהנדס משום שלא הסכים לערוב לכך שהמרפסות לא יקרסו ברגע שתסתיים היציקה. ביום שהוסרו התומכות רוהטין הגיע לבניין ולתדהמת הפועלים עלה על המרפסת כדי להוכיח שהן יציבות.

יהודה רווח

הבתים הפרטיים האלה הן כמעין גרסה ישראלית ל"בתים לדוגמה" שתוכננו באותה תקופה ארצות הברית על ידי מיטב האדריכלים ונועדו לקדם בנייה איכותית למגורים בשיטות מתועשות ובמחיר מוזל.

פרידריק שרגא רוהטין נולד ב-1912 ולמד ארכיטקטורה בפוליטכניקום בלבוב. בשנת 1936 הוא הושעה מהלימודים בעקבות פעולות מחאה נמרצות שיזם כנגד אפליה של הסטודנטים היהודים. "הורחקתי בעוון שמירת כבודם וזכויותיהם של הסטודנטים היהודיים", כתב בקורות חייו. הקהילה המקומית גייסה כספים ושלחה את הסטודנטים המושעים להשלים את לימודיהם בטכניון.

לאחר סיום לימודיו עבד כשכיר, בין השאר במשרדו של המהנדס זאב וולטש. השניים תיכננו יחד את התחנות המרכזיות הראשונות של חברת נצב"א (נכסי צאן ברזל אגד) בעפולה, טבריה וקריית שמונה. גם כשפתח משרד עצמאי רוהטין המשיך לעבוד עם החברה.

תחנת אגד בטבריה, שנסקרה בעבר במדור זה ועומדת להיהרס בקרוב, מייצגת שילוב מרתק בין הנדסה לאדריכלות. התחנה נחנכה ב-1 ביוני 1959 ושימשה כעוגן של פעילות אגד בצפון. העיצוב שלה היה מודרני לעילא ולעילא ושילב בין סככות בטון דינמיות לבין ארקדה מסחרית ומבנה משרדים בן שתי קומות שסימן את אזור הכניסה. גם שם אפשר לראות שילוב בין חומרים שונים ויצירה של אדריכלות מודרנית שאינה מתעלמת מסביבתה.

את עבודתו תיאר רוהטין כשילוב בין האסתטיקה לבין הפונקציה. "הוא היה אומר: אצל אל מנספלד (אדריכל חיפאי ידוע, בן דורו של רוהטין, שתיכנן בין השאר את מוזיאון ישראל -  נ"ד) האתסטיקה היא ערך עליון והדברים שהוא עשה יפים מאוד, אבל גם הפרקטיות חשובה והיא מה שהאדם חווה בתוך המבנה", מוסיף הבן. "זו הסיבה שהדיירים שמשתמשים בבתים שהוא תיכנן מלאי שבחים, גם אחרי עשרות שנים. הם חיים במוצר מאוד שימושי".

רוהטין שילוב בקריירה שלו בין פרקטיקה להוראה ונמנה עם סגל המרצים בטכניון במשך כ-40 שנים. "עד היום אני גאה לשמוע מבכירי האדריכלים בארץ שלמרות שלא היה מהכריזמטיים בסגל, הוא היה בוודאי אחד המורים הכי משפיעים בהתגבשות המקצועית שלהם", מוסיף הבן.

לעבודתו התמסר באופן טוטאלי. הוא הירבה לחקור את מושא התכנון והתייחס לכל פרט פרט, העניק תשומת לב מיוחדת למערכת היחסים שבין הפונקציה לבין העיצוב, בחר בקפידה את הצבעים והחומרים, שירטט פרטי בניין - מהחלון ועד לסורג ואפילו תיכנן את הנוף. חלק מעבודותיו פורסמו בעיתונות המקצועית הארצית וכמה אף התפרסמו במגזינים בינלאומיים.

בניינים ידועים אחרים שתיכנן הם "בית המגן" בקריית מוצקין שמשמש כאולם זיכרון עירוני, בתי אבות בחיפה ("בית יולס") ובתי אבות בקריות שהתבססו על מבני רבי קומות עם פירים פתוחים שסייעו לאיוורור ויצרו קשרי מבט בין הדירות. מרבית הבתים הפרטיים שרוהטין תיכנן בכרמל נמצאים כיום במצב רעוע. שנים של שימוש, חוסר תחזוקה וצמחייה עבותה, הפכו אותם להערת שוליים באדריכלות החיפאית. המצב שלהם משקף גם את מצבן של עשרות וילות שנבנו בשנות ה-50 וה-60 על הכרמל, בפאר גדול והשקעה אדריכלית עצומה על ידי מיטב המתכננים.

שימור של בתים פרטיים הוא סוגיה מורכבת, משום שהם נמצאים בבעלות פרטית ובמקרים רבים מהווים חלק מגוף עבודה גדול יותר ואינם מצדיקים שימור יחידני. עם זאת נדמה שהבתים של רוהטין מצליחים להוכיח כי הווילות בכרמל מצליחות לבטא ערכים שהם מעבר לאדריכלות, כמו סגנון חיים, טעם ואפילו היררכיה משפחתית. יום ההולדת ה-100 שלו הוא הזדמנות טובה לבחון את עבודתו מחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות