שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המדרון החלקלק של בית בז'רנו

סיפורה של וילה ייחודית עם עבר מפואר, שלרוע מזלה קורצת ליזמים המבקשים לנצל זכויות בנייה בשטחה. האם תשכיל עיריית רמת גן לשמור על הנכס ההיסטורי הזה, שבו שכנה בין היתר לשכתו של בן גוריון?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

במבט חטוף בווילה הדו־קומתית שניצבת בקצה רחוב ללא מוצא בשכונת גן אברהם ברמת גן, נראה כי הזמן עמד מלכת. טיפוס ממושך נדרש כדי לצלוח את מדרון שכונת הווילות עד שמגיעים אל פתח "בית בז'רנו" הטובל בירק, שממנו מתפתל שביל מרוצף אל גן טראסות ובו נטועים כמה עצי קזוארינה.

המבנה הפסטורלי־למראית־עין טומן בין כתליו פיסת היסטוריה נכבדה. את הבית תיכנן ב–1944 האדריכל בנימין צ'לנוב בעבור משפחת בז'רנו, מבעלי בית החרושת "עסיס" ויצרני "סיגריות בז'רנו". בשכונה המבוססת נבנו בעת ההיא בתי מידות בעבור תעשיינים, בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים. "השכונה הזאת דמתה ל'סביון' של היום", נזכרת
תלמה לוין, בתו של האדריכל.

בית בז'רנו ברמת גן, כיום. דגש מיוחד הושם על תכנון הנוףצילום: יעל אנגלהרט

הבית נבנה בסגנון רומנטי ודמה לפנטסיה פרברית עם גג רעפים, פתחים קשתיים ופרזול מסוגנן. הבית, שהתפרש על שטח בנוי של 270 מ"ר, כלל חדר עבודה, סלון, חדרי שירותים ושישה חדרי שינה מרווחים ובעלי תקרות גבוהות. לדברי אדריכלית השימור, נעה שק, שהכינה את תיק התיעוד לבית, "הבנייה הפרטית למגורים בשנות ה–40 וה–50 הצליחה להשתחרר באופן זמני ממכבש הסגנון הבינלאומי שהיה אופנתי ונכון לבנייה של שנות ה–30. זו היתה תקופה שלא זכתה להכרה ולהערכה כחלק מהמורשת האדריכלית בארץ, שלמעשה מדלגת בין שיאי הסגנון הבינלאומי לסגנון הברוטליסטי שאיפיין את ראשית המדינה".

צו חירום

כלל המבנים שתיכנן צ'לנוב ‏(1909–1991‏) נעים בין מודרניזם טהור לבין רומנטיקה מאופקת, בהתאם לרוח התקופה המשתנה ולאופי הלקוח. האדריכל, שהתחנך בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות בפאריס ‏(ה"בוז־אר"‏) עבד עם סיום לימודיו במשך שנתיים במשרדו של גדול האדריכלים המודרניסטיים לה קורבוזיה. כאשר שב לישראל פתח משרד יחד עם רעייתו יהודית, שאותה הכיר כאשר עבדו יחד במשרד של זאב רכטר על "בית אנגל". הוא תיכנן את "אוהלו" על שפת הכנרת, את בית המוסיקה בעין גב, תוכניות אב, וילות ובתי מגורים. במהלך מרבית הקריירה שלו עבד יחד עם אשתו, שהיתה אדריכלית פנים. לוין מספרת כי האם עיצבה אף את הריהוט של משפחת סטימצקי, כמו גם את זה שבבית בז'רנו, שנשמר במצב טוב עד היום.

דגש גדול הושם על התכנון הנופי, שעליו הופקד אדריכל הנוף משה כבשני, הזרוע המתכננת והמבצעת של חזון רמת גן הירוקה של אברהם קריניצי. לדברי שק, "כבשני גיבש שפה הרמונית ובת־קיימא בהתבסס על תוואי השטח, חומרי גלם זמינים, כוח העבודה המקומי, צמחייה עמידה לאקלים, אור וצל ושילוב כתמי צבע ומים".

בית בז'רנו עם נטיעת הגן בשנות ה-40צילום: באדיבות תלמה לוין ויחיאל צ'לנוב

יוסף וסופיה בז'רנו גידלו את שני ילדיהם בין גן הטראסות לבריכת הנוי, אולם השתלשלות האירועים קטעה זמנית את החיים בפינת החמד. יום למחרת הכרזת העצמאות ב–1948 נזעקו צבאות ערב, והעיר תל אביב, שבה פעל המטה הכללי של צה"ל מ"הבית האדום" שברחוב הירקון, הותקפה מן הים על ידי חיל האוויר המצרי. עקב הסכנה המיידית למטכ"ל פנה בבהילות דוד בן גוריון בבקשת עזרה לקריניצי, ידידו הקרוב עוד מימי ראשית "ההגנה". ראש הממשלה ביקש להקצות כ–50 דירות ברמת גן, שיוכשרו כמשרדים וכמגורי סגל לטובת הפיקוד העליון של צה"ל.

השכונה השקטה שעל הגבעה נבחרה כאתר המבוקש, בשל מיקומה הגבוה והצמחייה העבותה שעטפה אותה. לתושבי הרחובות הסמוכים - שרת, הפרסה וז"ר - הוצא צו הפקעה בפקודת חירום, שבו נמסר שתוך כמה שבועות יוכלו לשוב לבתיהם. בפועל, מרבית הבתים הופקעו עד תום המלחמה, והדיירים האמידים של השכונה נתקלו בניכור מצד השלטונות, שלא עמדו בהבטחה לספק להם דיור חלופי.

בית בז'רנו, המפואר מבין בתי השכונה, נבחר לאכלס את הצמרת הפיקודית של המטכ"ל, שמרכזו שכן במבנה בית הספר הסמוך. בחדר העבודה ספון העץ של יוסף בז'רנו מוקמה לשכתו של בן גוריון עצמו, באגף המגורים של הבית שכנה לשכת ראש ההגנה ובקומת הקרקע משרדיהם של ראש אגף הכספים והיועץ האסטרטגי. הבית אף ספג הפצצה אווירית שפגעה במשקוף הכניסה שלו, כחודש לאחר האכלוס. רק כאשר הושלמה בנייתו של "מחנה גנים" ‏(שלישות רמת גן‏) במאי 1949 הועתק אליו המטכ"ל. הבית שב לשמש את המשפחה עד שנמכר בשנות ה–60.

במהלך שני העשורים האחרונים היה הנכס בבעלות דיירים שהתגוררו בארצות הברית, והבית עמד שומם למעט עבודות תחזוקה שוטפות וביקורי המשפחה אחת לשנה. הבית שוב עלה לכותרות ב–2006, כאשר פורסם כי איש העסקים פלאטו שרון התעניין ברכישתו. תוכנית בניין הערים של המגרש התירה להרוס את המבנה ולהקים שני בנייני קומות במקומו. שרון, שהצהיר על כוונתו לממש את מלוא זכויות הבנייה, משך אליו אש. הודות להתערבות ראש עיריית רמת גן צבי בר ואדריכל העיר סרג'יו לרמן, שהכירו בערכו ההיסטורי, האדריכלי והנופי של המבנה, הוא צורף באותה שנה לרשימת השימור העירונית והעסקה טורפדה.

בית בז'רנו. השכונה דמתה לסביון של היוםצילום: יעל אנגלהרט

אך בכך לא תמו האיומים על גורל המבנה. לפני שלוש שנים נמכר המגרש ליזם חדש, שגם הוא מעוניין להרחיב את הבנייה בתחומו. "עיריית רמת גן זיהתה את הערך הרב של המבנה והכריזה עליו כמבנה לשימור המיועד לצורכי הציבור. אך זוהי קרקע פרטית, ולקונה זכויות בנייה שאותן הוא רוצה ויכול לממש", מסביר מהנדס העיר רמת גן, האדריכל חיים כהן. "העירייה מנסה זה שנים מספר חלופות מול היזמים, שהציעו בתחילה לחתוך את המבנה לשני חלקים ולשמר רק את חדר העבודה של בן גוריון. הצעה זו, כמו גם הצעה לבנייה בגן ההיסטורי שמאחורי הבניין, לא התקבלה על ידי העירייה, שהמשיכה בחיפוש אחר אתרים אחרים לניוד זכויות הבעלים".

בית בז'רנו רחב המידות התגמד עם השנים אל מול רמת גן שצמחה בשיפוליו. כצפוי, ההכרעות מתעכבות, וליזמים ולתושבים צפויות עוד כמה שנים של היטלטלות בין הרשויות. בחצר הבית מוטלות ערימות קרשים ושקי טיח, זכר לניסיונות בנייה שנבלמו ברגע האחרון. מרבית העצים בחצר נכרתו ללא היתר, ואת מקום הגן הפורח תפס בינתיים עשב שוטה.

כהן מאמין כי כעת מתקרבת העירייה לפתרון שיהיה מקובל על היזמים, בצורת מבנה צדדי שנושק לווילה. אך הצעה זו זוכה להתנגדות עזה מצד השכנים, שמצביעים על כך שהמבנה החדש עלול להתנשא לגובה של שבע קומות, מה שיפגע במרקם השכונה. תמר טוכלר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים, מבהירה: "זה לא שאסור לבנות ברמת גן לגובה; פשוט לא הגיוני לעשות את זה בכל מקום. בהעדר חשיבה כוללת על מה ראוי לשימור בעיר אנחנו נתקלים כל פעם בפתרונות נקודתיים. יש צורך באימוץ חשיבה מתחמית כדי שהעיר, שנבנתה באיכות גבוהה, תמשיך לשרת את תושביה במשך עשרות השנים הבאות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ