טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמת הקיום של לב הכרמל

הוא נבנה כבית מלון בשנות ה–30, צלח מלחמות והפצצות ושרד גם לאחר שנהפך לבית אבות. אבל המאבק הנדל”ני שמטלטל בשנים האחרונות את מבנה “לב הכרמל” בחיפה עלול להכריע אותו סופית

תגובות

המבנה שבו שכן בית האבות לב הכרמל בכיכר היינריך היינה בחיפה כבר ראה ימים יפים מאלה. זה למעלה משלוש שנים שהוא עומד נטוש ומגודר עקב שרשרת מאבקים בין יזמים שקנו את המקום לבין התושבים, בגיבוי המועצה לשימור אתרים. תקופת ההזנחה הארוכה הטביעה עליו את חותמה, והרס ממלא את חדריו ואת סביבתו. חלקים ממנו הוסרו, זגוגיות החלונות נופצו, וצמרות העצים סביבו קוצצו. בין הררי הפסולת שגודשים את הרצפות, מפלסת דרכה קרן שמש עיקשת לחלל חדר האוכל בעל הדופן המעוגלת, שבעבר ניתן היה להשקיף ממנו עד הים.

נעוריו של הבניין, שנועד לשמש כבית מלון ואכן כך פעל מרבית השנים, היו שמחים בהרבה. מאז שנחנך בשנת 1938 התקיימו בתחומו קונצרטים, מסיבות וכנסים. בית המלון בן שתי הקומות תוכנן על ידי האדריכל משה חת והציע לאורחיו חדרים מרווחים, גנים רחבים ובית קפה מודרני וגדול שהיה לאטרקציה בימי המנדט. מן המרפסות הפתוחות וגינת הגג ניתן היה להתרשם מנוף הים והגבעות הסמוכות, ובעת הפנאי ליהנות ממשחק כדורת - חידוש ייחודי שהציע לאורחיו. העיתון “פלסטיין פוסט” דיווח מאירוע הפתיחה: “בשעת התה דיברו האורחים על הפיתוח של הר הכרמל ועל התנופה הגדולה לפופולריות שלו כאתר נופש ובריאות בעזרת ההקמה של מפעלים כאלה”.

לדברי אדריכלית השימור נעה שק, “למבנה לב הכרמל עֵרֶך כחלק ממערך פנסיונים ובתי מלון בקני מידה שונים, שאפיינו את הר הכרמל מתחילת המאה ועד דעיכתם בשנות ה–60”. אלה פינו את מקומם לטובת בתי ההבראה ההסתדרותיים ובתי המלון הפרטיים הגדולים. בעשורים הראשונים לפעילות המלון, התאפיין רכס הכרמל בתוואי חצי פרברי, בהתאם לתב”ע ‏(תוכנית בניין עיר‏) הבריטית שחייבה את בעלי המגרשים לנטוע עצים רבים בשטחם; הבתים היו מעטים, רובם וילות פרטיות, חד קומתיות, שאותן עטפו חורשות וגינות עם צמחייה כרמלית - עצי חרוב, אלון ואורן.

את הקרקע של בית המלון והשכונה העוטפת אותו רכשו קבוצות קוני אדמות יהודיים - חברת “המנחיל” וחברת “אמריקה ארץ ישראל השקעות” בבעלות היזם שמעון בן ציון, מייסד בנק “אמריקה ישראל”. האחרון היה שותף ברכישת הקרקעות במתחם, שלימים הוכר כשכונת בן ציון. המלון ניצב בלבה של כיכר רחבה שאותה מקיף רחוב היינריך היינה המעגלי, ובה מגדל מים מרשים בגובהו. צפונית למלון משתרע שטח פתוח ששימש כגן, ואליו צמוד גן ציורי בשם שמואל הכהן, אחד מהגנים הציבוריים הראשונים שתוכננו על הכרמל.

האדריכל משה חת, יליד אודסה שעלה ארצה והתיישב עם משפחתו בחיפה ב–1921, תיכנן במהלך 40 שנות קריירה בתי מגורים, מוסדות ומבני ציבור, בינהם בית האבות “בית דינה” בנוה שאנן ובית מגורים מדורג בשם “בית ידבבניק”. “רוב בנייני הדירות שעליהם הוא חתום נבנו בתקציבים צנועים והם מאופיינים בחזיתות פלסטיות, במקצבי חלונות הרמוניים, בחדרי מדרגות פואטיים, מוארים ברכוּת באור טבעי, וכן בפרטים מיוחדים, מינימליסטיים, מפוסלים”, כותבת האדריכלית פארה גולדמן במונוגרפיה “משה חת - אדריכל חיפאי” שעתידה לצאת לאור בשבועות הקרובים. חת תיכנן שני מבנים נוספים בשכונה, בית מגורים ומסעדה, שהוסבה לימים למועדון בשם “פיקדילי” המשמש כיום כבית כנסת ספרדי.

כאשר נקרתה בדרכו של חת הזדמנות לעבוד בתקציבים נדיבים יותר, מוסיפה גולדמן, כמו במקרה של מלון לב הכרמל, ניכרה בבניינים ידו של איש מקצוע שהשכיל להשתמש בתבונה בחומרים איכותיים ויישם יכולת גבוהה של עיבוד פרטים. המבנה המאורך, בגובה שתי קומות, הכיל 33 חדרים, וקצהו הצפוני עוצב כנפח בצורת חצי גליל, שהקיר שלו הורכב מדלתות ברזל וזכוכית. מוקמו בו בית הקפה, חדר האוכל ומרפסת מעוטרת אריחים כחולים וצהובים. על הגג הצלה פרגולה המורכבת משורת עמודי בטון דקיקים שליוותה את התוואי הצפון־מזרחי של הבניין.

הולכים למבוי סתום

המבנה האלגנטי שמר על צביונו במשך עשרות שנים, גם כאשר הוחרם על ידי הצבא הבריטי לצורכי ביטחון בדצמבר 1945, ואף לאחר שספג פגיעת פצצה בראשית 1948. אך במרוצת השנים דעך זוהרו, ובתחילת שנות ה–80 הוא נרכש על ידי יזם שהסב את ייעודו לבית אבות. מאז, מעיבות על המתחם הייחודי יוזמות המבקשות לגרוף רווח נדל”ני. כבר ב–1987 הוקנו לבעלי המבנה זכויות בנייה חריגות במגרש, הכוללות הוספת שתי קומות רחבות יותר משטח המבנה המקורי, ותחימתו תחתיהן, דבר שיסתיר את האיכויות הקיימות.

ב–1997 תיכנן היזם להרוס את בית האבות ואת הגן הציבורי הצמוד לו ולבנות במקומם שלושה מגדלי מגורים. תוכנית זו עוררה את זעמם של תושבי השכונה, שיחד עם “פורום ציבורי כרמל” הצליחו להביא לכך שמתחם היינה כולו הוכרז על ידי ועדת השימור של עיריית חיפה כמתחם לשימור. עם זאת, במהלך המאבק כבר החלו היזמים בפעולות בשטח, שכללו את פירוק כותרת הבטון שהוסיפה לאופיו המיוחד של המבנה, וכן גדיעה ודילול האורנים בגינת המלון ובשטח הפתוח הצמוד לו מצפון.

תוכניות חלופיות באו והלכו, כולל תוכנית להריסת המבנה ובניית מבנה חדש ב”אופי דומה” וכן תוכניות הכוללות בנייה גם על השטח הירוק הצמוד למבנה. התושבים זעמו, החברה להגנת הטבע התערבה והמועצה לשימור אתרים נכנסה לתמונה והגישה ב–2006 לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית, במקביל, תב”ע נקודתית לשימור המבנה ובהמשך הצעה חלופית לשימור הבניין ולמיצוי הזכויות במבנה סמוך בשטח הפתוח.
ב–2006 הגיעה לדיון בוועדה הצעה מטעם היזם שהכין האדריכל אמנון בר־אור, לפיה הבניין ישומר ותמורתו יקבל היזם תוספת של 2,000 מ”ר נוספים מעבר למה שאיפשרה התוכנית שבתוקף. שנה מאוחר יותר התהפך הגלגל, המבנה הוצא מרשימת השימור העירונית והוועדה המקומית החליטה על הריסתו, מה שהצית מחדש את המאבק הציבורי להצלתו.

היזמים המשיכו בהרס המבנה, פירקו את מעקות המרפסות המקוריות, הדלתות והחלונות. בעקבות פניית התושבים בלם ראש העירייה את ההריסה, והמבנה נותר פרוץ. ב–2008, לאחר ששמעה את התנגדויות התושבים ובעקבות ההליך להפקדת תב”ע לשימור המבנה והמתחם של המועצה לשימור אתרים, החליטה הוועדה המחוזית לצמצם את היקפי הבנייה המוצעים, ולהכריז בתוכנית המוצעת על הבניין כעל מבנה לשימור.
עם זאת, קיימת מחלוקת סביב אופי השימור ותרומתו המפוקפקת לשכונה בעלת המרקם הייחודי, כאשר ההצעה האחרונה שעמדה על הפרק מוסיפה מבנה החורג בגובהו מההנחיות המתחמיות של העירייה שנאכפו על מבני המגורים בסביבה, וייראה חריג בשכונה. המבנה יאפיל בגובהו על מגדל המים של מרכז הכרמל שתיכנן האדריכל יוחנן רטנר, שנועד, על פי הנחיות השימור למתחם, לבלוט מעל בתי השכונה.

“הבעיה העיקרית היא שהולכים למבוי סתום עם בניין ולא מסתכלים על פתרונות מערכתיים”, אומרת גולדמן, שהיתה שותפה פעילה במאבק נגד הרס האתר. “צריך דמיון גם בלמצוא פתרונות למבנים בשימור. בראייה יצירתית אפשר לשמור על הבניין ולאפשר לאנשים לחיות אתו. שימור ופיתוח אינם נוגדים, הם רק מחייבים חשיבה יותר יצירתית על פתרונות. כך שאפשר יהיה גם לכבד את העבר, לשמור אותו וגם להמשיך את החיים קדימה”.

“יצוין כי מדובר במבנה פרטי אשר לבעליו הוקנו זכויות בנייה בתוכנית בניין עיר מאושרת משנת 1987”, נמסר מדוברות עיריית חיפה. “בנתונים אלה, פעלה הנהלת העירייה הנוכחית למציאת פתרון שיאפשר לשמר את המבנה למרות הזכויות שהוקנו לבעליו שדינן כזכויות קניין. הפתרון שנמצא, שתורגם כאמור לתוכנית בניין עיר, משמר ומשחזר את המבנה מבלי לפגוע בייחודו וערכיו הארכיטקטוניים. היות שמדובר במבנה פרטי, הרי שההחלטה על מועד יישום התוכנית הנה של בעליו”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות