בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטעות של בית בורוכוב בנגב

החלטה תכנונית ישנה גזרה את גורלו של בית בורוכוב, מרכז תרבות שטוף אור שתיכנן שמואל ביקלס במשמר הנגב. האם דווקא תהליכי ההתחדשות של הקיבוץ יחלצו את הבניין משיממונו?

17תגובות

חברי קיבוץ משמר הנגב נבוכים מעט ממצבו המוזנח של בית בורוכוב, מבנה בטון שטוף אור בתכנון האדריכל שמואל ביקלס, העומד דומם ונעול בקצה הנידח של הקיבוץ. בחזית המבנה, שנבנה לזכרו של המנהיג הסוציאליסט, משתרעת מדשאה מטופחת הפונה לעבר הקיבוץ. את גבו מפנה הבניין אל שדה קוצים מדברי. המקום עומד כבר כמה שנים ריק, ואף שנשמר בצורתו המקורית הוא סובל מעזובה נוראה. הצרות שלו לא נובעות מהשינויים שעבר הקיבוץ במשך השנים, אלא דווקא מהחלטה לא מוצלחת אחת שהתקבלה טרם בנייתו.

על פי חוקרת האדריכלות אביטל אפרת, שחוקרת את מורשתו של ביקלס, כבר בשנת 1951 הציג האדריכל את התוכנית הראשונה לבית תרבות שיבנה על ראש הגבעה הקטנה במרכז היישוב, בהתאם לתפישתו כי על בית התרבות לשמש כמרכז הרוחני של הקיבוץ. המרכז תוכנן כמבנה גדול ממדים, שנועד להכיל את כל מרכיבי התרבות שהמתכנן ראה כחיוניים ליישוב צומח - תיאטרון בן אלף מקומות, מוזיאון, ספרייה וחדרי עיון, חוגים וישיבות. אולם, חברי הקיבוץ, שהאמינו שלמקום ינהרו תושבים מיישובי האזור, ביקשו להרחיקו ממרכז היישוב כדי לצמצם תנועת מכוניות בקיבוץ.

המבנה מוקם בשוליו הדרומיים של היישוב, כשהוא גובל בשממה. בפועל נבנה רק חלק קטן מהפרויקט - האגף המרכזי הכולל ספרייה ולצדה ארכיון וחדר עיון. אולם התיאטרון לא נבנה מעולם, כיוון שלחברי הקיבוץ הצעיר, שמנה אז פחות ממאה נפשות, לא היה צורך או כסף לבנות היכל תרבות בהיקף כזה. בדיעבד מודים החברים כי קביעת מיקומו של הבניין הרחק ממרכז היישוב גזרה את דינו להישאר מבודד ולא להשתלב בחיי הקיבוץ, וכי המאמצים להחיותו כמרכז חברתי נכשלו. “כשאנשים מתלבטים אם לבוא או לא לבוא לספרייה בגלל המרחק זו בעיה”, אומר אמתי בן צור, מוותיקי הקיבוץ.

יעל אנגלהרט

המבנה, שנחנך ב–1957, הכיל שלושה אגפים: במרכזו חלל בעל קירות מעוגלים שבו שכנה ספרייה ואולם עיון, ומשני צדיו חדרים רבועים - חדר זיכרון וארכיון לדב בר בורוכוב, ומוזיאון ארכיאולוגי מאוסף דויד אלון, שהיה חבר הקיבוץ. החלל הראשי מואר מבעד ל–20 חלונות ארוכים הקבועים ברדיוס הקיר ובחזית הראשית, ומספר זהה של אשנבים ברדיוס פנימי המאירים את תקרתו. החדרים הצדדיים מקבלים אור רך, דרך תקרה מונמכת שמעליה קבועים פתחי אור נסתרים. זוהי שיטת תאורה טיפוסית לביקלס, שהתמחה בהארת חללים מוזיאליים; שיטה שמצאה את ביטויה הבולט ביותר במשכן לאמנויות שתיכנן בעין חרוד.

ביקלס ‏(1909–1975‏) תיכנן גם את מוזיאון בית לוחמי הגטאות, כמו גם עשרות קיבוצים ברחבי הארץ, על בתי המגורים, מבני המשק והציבור שלהם. בעבודת מחקר שערכה בנושא בתי תרבות בנגב בתכנונו, כותבת אפרת כי האדריכל התייחס אל הנקודה המבודדת במשמר הנגב במלוא הכבוד המקצועי והשקיע בבניין את מיטב כישוריו. “בתפישתו של ביקלס אין מרכז ופריפריה. כל נקודה בארץ ישראל, קטנה ונידחת ככל שתהיה, היא בשבילו תחנת ניסיונות אדריכלית, מקום לבדיקה של רעיונות, להתחדשות ולהשקעה”.

קיבוץ משמר הנגב נוסד ב–1946 בליל “11 הנקודות” שנערך במוצאי יום כיפור תש”ז. בראשית אוקטובר של אותה שנה עלו להתיישבות 11 יישובים בן לילה, במבצע שנועד לגרום להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית. מייסדי הקיבוץ השתייכו ל”נוער הבורוכובי”, תנועת הנוער של מפלגת פועלי ציון שמאל, שהקימו גרעין התיישבות בשם “מצודת בורוכוב” בשנות ה–40 על יד כפר סבא, שקלט פליטי שואה מצרפת, בלגיה ופולין. הקבוצה עלתה על הקרקע במשמר הנגב לאחר שהתקבלה לקיבוץ המאוחד. הקדשתו של בית התרבות של הקיבוץ לזכרו של בורוכוב היתה טבעית, ואיפשרה גיוס כספים להקמתו בעזרת עסקני המפלגה וידידי הקיבוץ.

יעל אנגלהרט

ביקלס תיכנן את תוכנית האב של הקיבוץ, ובמהרה נהפך לידיד של חבריו, שכינו את האדריכל בשם החיבה “מילק”. “הוא היה איש לעניין, אמן”, מספר בן צור, שזכה להכירו בזמן שתיכנן את המבנים השונים בקיבוץ. בתכנון הקיבוץ יישם האדריכל רעיונות ייחודיים, כמו למשל הקפת בתי הילדים בבתי חברי הקיבוץ. בשנת 1966 הסתיימה בניית מועדון החברים, שאותו תיכנן בנקודה שבה הציע במקור להציב את בית התרבות. לדברי בן צור, המועדון פעיל ושימושי גם כיום, והוא מנוצל היטב על ידי החברים שנהנים מרעיונות התאורה ומעבר האוויר ומערכיו האסתטיים.

בית בורוכוב, לעומת זאת, נדד בין פונקציות שונות וקיים בתחומיו כנסים, חוגים ואירועים. בחצר הקדמית שלו הוצב פסל בדמות בורוכוב שאותו יצר האמן מרדכי כפרי. לצדו הוקמה אנדרטה לשואה, גם היא בתכנון ביקלס. הספרייה עצמה, ייעודו העיקרי, עברה למיקום נגיש יותר, ליד חדר האוכל של הקיבוץ. בשנים האחרונות שימש המקום כמועדון נוער. הנוער עזב, ומזה קרוב לשלוש שנים הניהנות היחידות מהחלל המואר הן כמה יונים רעשניות שמטנפות את רצפתו. המבנה טעון שיפוץ, “וכרגיל אין כסף לשיפוץ אז אני לא יודע מה יהיה. הוא לא ייהרס אבל הוא לא בשימוש אמיתי”, מצר בן צור. “כל זה כתוצאה מטעות קונצפטואלית שלנו, שבנינו את זה יותר מדי קיצוני בגבולות הקיבוץ”.

הקיבוץ עבר הפרטה בשנת 1994, ובן צור מניח כי עם הזמן ייהפך לישוב עירוני. “זה לא נעים לראות את הקיבוץ מזדקן”, הוא אומר, ומוסיף כי 40% מהחברים כיום נמצאים מעל גיל פנסיה. עם זאת, ישנה תקווה לשיקומו של בית בורוכוב, כמו גם להחייאת והצערת הקיבוץ עצמו. כמאה מטרים מהבניין, עתידות לקום כ–20 יחידות מגורים לבנים חוזרים, מה שיקרב את בית התרבות אל הקיבוץ המתפשט. בצדו המערבי של הקיבוץ נבנו לאחרונה מעל ל–30 בתי תושבים בשיטת “בנה ביתך”, ומספר דומה ייבנה בעתיד הקרוב. הקיבוץ, המונה 700 נפשות, מתמלא במהרה.

ארכיון ביקלס / עין חרוד

“בניין זה ראוי לעמוד בראש כל רשימת שימור, מכיוון שהוא מכיל את כל הפרטים המקוריים ומצבם מאפשר שיקום”, מסכמת אפרת. “אין בבניין תוספות בנייה, והוא מייצג אדריכלות מקורית, עדינה ורבת השראה”. כיום הנהלת הקיבוץ נמצאת בתחלופה, ואין עם מי לדון באפשרות לשקם את בית בורוכוב או לבצע סקירה מקצועית של מהנדס, כפי שמעיד עופר יוגב, מנהל מחוז דרום במועצה לשימור אתרי מורשת. אך בשורה התחתונה, מעיד אחד מחברי הקיבוץ, “זה לא קשור בהנהלה אלא קשור בנו ובלקיחת אחריות מצדנו. זה לא יעזור אם יגידו לנו שהבית צריך להיות מסודר - אנחנו יודעים את זה, אבל אין תקציבים. אולי כשהשכונה הזאת תיבנה הבית יחזור לקיבוץ”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו