האם תנופת הבנייה תהרוס את בת גלים?

הפיתוח בשכונה החיפאית מעורר חששות בקרב תושבים ותומכי שימור. האם השכונה, שהוזנחה למרות מיקומה בסמוך לחוף הים, תאבד את ייחודה? כתבה רביעית ואחרונה בסדרה על שימור בחיפה

קשת רוזנבלום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קשת רוזנבלום

במשך שנים סבלה שכונת בת גלים החיפאית מהזנחה, מעזובה ובעקבותיהן גם מפשיעה. זאת, אף על פי שהיא צמודה לאחר הנכסים המבוקשים ביותר בארץ – חוף הים. הטעות ההיסטורית שעשו הבריטים כאשר סללו את הרכבת ממזרח לה ניתקה את השכונה משאר העיר. "כשהגעתי לארץ לפני 35 שנים מיוון, לא הבנתי איך שכונה כזאת לא מטופחת", מספרת האדריכלית החיפאית פולינה לשניאק. "בכל מדינות הים התיכון החוף מטופח ומבוקש, ודווקא פה – שממה".

לא רק חוף יש בבת גלים אלא גם היסטוריה תכנונית מכובדת. השכונה היא "אינוונטר של תולדות השיכון הציבורי", לדברי האדריכל צבי שקולניק, תושב השכונה זה 40 שנה - החל בשיכוני הבריגדה המנדטוריים, המיועדים לשימור. מעבר לכך, את תוואי השכונה, שהוקמה ב-1922, תיכנן ריכארד קאופמן, ואת בתיה הראשונים תיכננו בין השאר האדריכלים אלכסנדר ברוולד, מתכנן הטכניון הישן, ויוסף ברסקי, אדריכל הגמנסיה הרצליה – ממובילי הסגנון ה"ארץ־ישראלי" של תחילת המאה הקודמת. לאלו מצטרפים מבנים מודרניים שנבנו מאוחר יותר וכן מבנים טמפלריים שקדמו להם. בקצה שדרת בת גלים, על קו הים, נבנה בשנות ה-30 קזינו בת גלים, הנטוש כיום.

שכונת בת גלים. מימין: קזינו בת גלים הנטושצילום: יעל אנגלהרט

למרות המנעד האדריכלי והתרבותי המרשים, בפועל, מאז שעזבו הבריטים את הארץ לא נעשה תכנון מסודר לשכונה, שבתיה ננטשו ומצבם הידרדר. ואולם, בשנים האחרונות, גם אם הדבר נגלה רק באופן חלקי על פני השטח, חלה במקום תנופת בינוי שעוד לא נראתה כמוה. על פי מהנדס העיר אריאל וסרמן, זו נובעת מפרויקט שיפוץ המרחב הציבורי והתשתיות שבוצע בשכונה לפני חמש שנים והיה, לדבריו, "טריגר ליזמים".

עם זאת, הפריחה המחודשת, ולצדה הבנייה העתידית המאסיבית, מדאיגות את תושביה הוותיקים של השכונה, את אנשי השימור ואת חובבי ההיסטוריה. הם חוששים מ"מפלצות של שמונה קומות", כדברי נעמה נאמן מזרחי מהמועצה לשימור אתרים, שייבנו בשורה השנייה מאחורי הבתים ההיסטוריים. "זה לא רק מכוער, אלא בעיקר בעייתי מבחינה מרקמית", היא מוסיפה.

ההיסטוריה נמחקת

בין השנים 1992-1994 נעשה בשכונה סקר שימור מקיף על ידי ד"ר זיוה קולודני, ביוזמת ועדת השימור של עירייה. "לא לכל חיפה יש מסמך איכותי כזה", אומר שקולניק. "כבר עשיתם סקר – אז תפנימו אותו, תמנפו אותו", הוא מפציר. הסקר, שלפיו יש לשמר 29 בתים בחמישה מתחמים, הוא לדבריו "קצה המזלג. דבר ראשון שצריך לעשות אחרי סקר כזה הוא להכין תיק תיעוד למבנים".

שקולניק מוסיף וטוען, כי אף שישנו דיון עם ועדת השימור בכל מקרה של בניין מוכרז – "הדיון הוא הכל חוץ מדיון בשימור. במקום סקר שימור נדרשת הגשת הדמיות תלת־ממדיות גרפיות של הפרויקט המבוקש, ברמה של ‘כל המוסיף הרי זה משובח’, ועל פי ההדמיה מחליטים אם זה עונה על שימור או לא".

"בחיפה יש בעיה של שימור", מסכים אלי לירן מהעמותה לתולדות חיפה. "קטונתי מלהבין את השיקולים של העירייה". לירן, שחוקר את המבנים של האדריכל ברוולד, מצר על כמה מבנים של האדריכל הידוע, שלדבריו חמקו מן הסקר ועל כן עומדים בפני הריסה, כמו בית משפחת בנדרלי ברציף מרגולין. "לשכונה הזאת יש היסטוריה עשירה מאוד, והיא הולכת לאיבוד", הוא אומר. "אני אמנם לא אדריכל אז אינני מביע דעה אם זה טוב או לא, אבל אני חושב שזו חובה להנציח את העבר, ובמקרה הזה מוחקים. כך הולך לאיבוד ידע בן עשרות שנים".

במועצה לשימור אתרים מזהים בעייתיות נוספת בדרך העבודה של העירייה. "אין הנחיות מתחמיות מקיפות, דבר שנתקלנו בו גם בכרמל הצרפתי ובשכונות נוספות בחיפה, שלהן כן נעשה סקר שימור", אומרת נאמן מזרחי.

מבנה בשכונת בת גלים. "אינוונטר של תולדות השיכון הציבורי"צילום: יעל אנגלהרט

כאמור, תרומתה של עיריית חיפה להתחדשות בשכונה אינה מבוטלת. קזינו בת גלים עובר שיפוץ מאסיבי, וכך גם מבנה הקיוסק הוותיק והנטוש שניצב מולו בקצה השדרה. "השימור פה זה כמו דיקור סיני", אומר וסרמן. הוא משבח את היזמים "החלוצים" שרכשו דירות באזור ודוחה את הטענות בעניין השימור באומרו כי כל יזם שבונה בבניין לשימור מגיש תיק תיעוד מסודר.

משרדה של לשניאק לבדו מטפל כרגע ב-14 מגרשים בשכונה, כמה מהם בשיתוף משרדים נוספים. בחלקם יתחילו בקרוב לבנות בשטח, אחרים בשלבי רישוי מתקדמים. היא מספרת כי מגוון הפרויקטים משתנה – יש תוספות למבנים לשימור, יש בניינים חדשים וישנם פרויקטים שנעשים במסגרת תמ"א 38.

"אני מאמינה שכל הפנים של בת גלים ישתנו לחלוטין בתוך שלוש שנים", היא אומרת. "יש המון ביקוש, ואנשים רואים במקום תדמית של הרצליה פיתוח או טיילת יפו". לדבריה, העירייה משתדלת לזרז את ההליכים מול הרשויות השונות, ביניהן הוועדה לשמירת הסביבה החופית – שממנו צריך לקבל אישור לכל פרויקט חריג בשל הקירבה לקו המים. רובם הגדול של הבניינים החדשים הם בתי מגורים, המתאפיינים בחלונות גדולים, פרגולות ומעקות זכוכית. קשה להימנע מהמחשבה, שהניתוק מהעיר היה עשוי לשמש להפיכת המקום למעין כפר נופש.

הדמיה של פרויקט חדש בשכונה בתכנון משרד לשניאק ובר אוריין אדריכלים. הדמיה: בר אוריין אדריכלים

לבד מן הפן האדריכלי־אסתטי, מתעוררות שאלות הנוגעות למספר הדיירים ואופי האוכלוסייה החדשה. הפרויקטים החדשים, לפחות הראשונים מביניהם, נבנו כמצבורים של "דירות להשקעה" – בשטח של כ-50 מטרים לכל אחת. בעיני שקולניק זהו סימן מבשר רעות: "העירייה אינה מסייעת ואף מחבלת במציאת פתרונות דיור למשפחות. בית הספר היסודי, שבו למדו יותר מ-200 תלמידים לפני 10 שנים, מאכלס היום כמעט חצי מכך. וזוהי נורה אדומה יותר מכל טיח מתפורר". לדבריו, שימור פיסי של המבנים הוא משני לעומת שימור ושיקום של רקמת החיים בשכונה - כשכונת מגורים קהילתית ומתפקדת.

"אנחנו מתכננים שם גם דירות גדולות יותר", אומר וסרמן. "אנשים מתלוננים אם אנחנו מתכננים דירות קטנות – וגם גדולות. בפועל נכנסת אוכלוסייה צעירה, באים סטודנטים – השכונה ליד תחנת הרכבת, ליד העיר התחתית המתחדשת, סמוך לרמב"ם וחיל הים – יש תמהיל". עוד מציין וסרמן כי שיפור עתידי נוסף בפני השכונה הוא רצועת החוף שצפוי לפנות בקרוב חיל הים.

מיקומה הבולט של השכונה, על כף הכרמל, מציב אותה במרכז מאבקים ציבוריים רבים – כמו אלו שסביב חשמול ושיקוע הרכבת, בניית הטיילת החדשה, הזרמת מי הביוב לחופים והקומפלקס העתידי שיקום בתחנת אגד הישנה. מעבר לכל, חידושה של השכונה טומן בחובו הזדמנויות – אך גם מספר רב של מכשלות תכנוניות, העשויות לחרוץ את גורלה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ