האם לבתים נמוכים יש זכות קיום?

תושבי תל בנימין ברמת גן מנסים כבר שנים להגן על שכיית החמדה הקטנה שלהם מפני מחטפים נדל”ניים. השכונה המתאפיינת בבנייה נמוכה קורצת ליזמים, ואפילו מהנדס העיר טוען שאת כמות תושביה אפשר היה לשים בבניין אחד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קשת רוזנבלום

על הנייר, אין החולקים על הצורך בשמירה על ציביונה של שכונת תל בנימין ברמת גן. שכונת המגורים השלווה, שהוקמה בשנות ה-30 ושבתיה תוכננו על ידי מיטב האדריכלים של התקופה, משכה אליה מרגע הקמתה תעשיינים, דיפלומטים ואנשי רוח. למרות השנים שחלפו, ומיקומה המרכזי בחלק הצפון־מערבי של משולש הרחובות ז'בוטינסקי, אבא הלל וביאליק - נותרה תל בנימין מובלעת שקטה של צמודי קרקע פרטיים, היושבים על מגרשים נדיבים ביחס לקנה המידה העירוני.

השכונה, שב-1943 סופחה לרמת גן, מכילה בסך הכל 45 בתים בארבעה רחובות, רובם ככולם פרטיים, בני שתיים עד שלוש קומות. ייחודה נובע מטעמים היסטוריים ואדריכליים כאחד: היא הוקמה על ידי הנדבן הציוני יצחק לייב גולדנברג ב-1931 כשכונת גנים לאנשי רוח, על גבעת כורכר, במנותק מהמרכז העירוני. האדריכלים שעבדו בשכונה היו ג'ניה אברבוך, יוסף מינור וסם ברקאי, ואופי הבתים נע בהתאם לשנים ולמתכננים, בין ארץ־ישראלי רומנטי אל הסגנון הבינלאומי.

במהלך השנים איכלסה השכונה כמה דמויות בולטות. הידועים בהם הם ג'יימס מקדונלד, הנציג הדיפלומטי הראשון – ולימים השגריר - של ארצות הברית בישראל, ובעקבותיו גם שגרירי שווייץ, איטליה ודרום אפריקה. ב”בית שרת”, שתוכנן על ידי אברבוך (ועומד כיום שומם), השתכן במשך תקופה ראש הממשלה לשעבר משה שרת, בבית שתוכנן במקור בעבור משפחת סוחרים. גם סטפן בראון, הפרוון המיתולוגי של נשות הארץ, התגורר בשכונה בשנות ה-50 יחד עם בן זוגו החייט, וכמוהם גם המשורר יעקב פיכמן.

בית מקדונלד בשכונת תל בנימין. מכירת חיסול נדל”נית או ציפוף הכרחי?צילום: יעל אנגלהרט

בעיר כמו רמת גן, שמעודדת במוצהר בנייה לגובה, אין פלא שעם השנים התל נהפך לעמק - לפחות בכל הנוגע לקו הרקיע. זאת בעיקר הודות לקרבתה של השכונה למתחם הבורסה ממזרח, ולרחוב ז'בוטינסקי ההומה ממערב, ובו בתי מגורים של 12 קומות מעל שתי קומות של מסחר ומשרדים. התוכניות העתידיות לבנייה בעיר צפויות להחריף את המגמה הזאת. כ-3,500 יחידות דיור עתידות להיווסף בעשור הקרוב רק במגדלים המתוכננים בטווח חצי קילומטר מתל בנימין - ניגוד בולט לצפיפות הנמוכה בשכונה עצמה.

נושא הבינוי העתידי, ומתוקף כך גם השימור של שכונת תל בנימין עצמה, התעורר עוד מאמצע שנות ה-90 – אז קבעה ועדת הערר המחוזית, בתגובה ליוזמת בנייה ברחוב מקדונלנד, כי "הוועדה רואה חשיבת רבה בשמירה על צביונו... כרחוב מגורים שקט" (דצמבר 1996). ב-2007 קבעה המועצה לשימור אתרים כי השכונה "ראויה לשימור כדי שתהווה חלק מהמורשת ההיסטורית של רמת גן ומדינת ישראל".

עיריית רמת גן עצמה הקימה את ועדת השימור שלה ב-2006, ואף זו קבעה כי השכונה מיועדת לשימור מרקמי, וערכה בה סקר שימור מקיף. שנתיים לפני כן החליטה הוועדה המקומית כי מתן תוקף לכל תוכנית עתידית יהיה מותנה בתיעוד שימור השכונה, לרבות בית שרת – המוגדר כאתר לשימור מחמיר (ולמרות זאת נכרתו בקיץ שעבר העצים הוותיקים בשטחו על ידי מנהל החינוך של העירייה, פעולה שהעירייה, לטענתה, סיכלה ברגע האחרון את ביצועה המלא).

למרות זאת, תוואי הרחובות המובחן של השכונה, מעין משולש רחובות המתנקזים לפינת מקדונלד־ז'בוטינסקי, הלך וכורסם מצדדיו, בעוד מגרשים לצד צירי התנועה הראשיים הוצאו מתוואי השכונה המקורית כדי לאפשר בנייה רוויה. למרות שהוקצו משאבים להכנת תוכנית שימור לשכונה, שתסדיר את אופן הבנייה החדשה, זו מעולם לא קודמה, ובפועל כל פרויקט נדון נקודתית, בעיה שמאפיינת גם את שאר העיר.

בית ברחוב אלונים בשכונה. בין הארץ־ישראלי לבינלאומיצילום: יעל אנגלהרט

מתוקף כך, בשנים האחרונות מתקיימים אינספור מאבקים בין תושבי השכונה והרשות המקומית, המערבים גם את הרשות המחוזית. בעוד שבאופן מוצהר טוענת עיריית רמת גן כי היא מקדמת בנייה לגובה בשולי השכונה בלבד (מינוח מעט בעייתי בהתחשב בשטח השכונה הכולל ובגודל הפרויקטים המדוברים), מצביעה ננה שנקר, תושבת השכונה ומובילת המאבק הציבורי מטעם השכונה, על לא פחות מ-11 תוכניות העומדות על הפרק.

התוכנית הגדולה והמדוברת ביותר מקודמת בצפון־מערב השכונה – שם דחתה הוועדה המחוזית שתי תוכניות קודמות שאושרו על ידי העירייה – הראשונה לבניית מגדל בן 35 קומות, השנייה למגדל בן 50 קומות ושורת מבנים נוספים. התוכנית האחרונה מציעה הקמת מגדל בן 25 קומות לצד מבנים נוספים בני תשע קומות – ואילו היזם ממשיך ברכישת מגרשים בסמוך. במקום ביתו של יעקב פיכמן, בקצה הצפון־מזרחי של השכונה, נעשים נסיונות מאז 2007 להקים מגדל בן 16 עד 35 קומות, ואילו על רכס הכורכר שנישא מעל דרך ז'בוטינסקי בדרום השכונה אושרה הקמת בניין בן 11 קומות (לאחר שתוכנית להגדלת ההיתר ל-18 קומות כשלה עקב ערר תושבים).

כעת, לקראת הבחירות העירוניות הקרבות, טוענים המתנגדים לבנייה החדשה בשכונה כי העומדים בראשות העירייה מבצעים "מכירת חיסול" של השכונה. כזכור, מול ראש העירייה צבי בר תלוי כתב אישום בגין קבלת שוחד מיזמי נדל"ן תמורת קידום ענייניהם, ואילו הדיון בנוגע להמשך כהונתו יתקיים בסוף מאי הקרוב. "כל בית שנמכר בשכונה עובר לידי יזמים וקבלנים, ולא לאנשים פרטיים", אומרת שנקר. לטענתה, בשבועות האחרונים, תוכניות שעמדו על הפרק מקודמות בקצב מוגבר, ביניהן גם תוכניות בלב השכונה דוגמת בית ברוידא, בו התגורר מקדונלד עצמו, שעומד להימכר ליזם במטרה לבנות במקומו שישה קוטג'ים.

בתים חדשים בשכונה. בכייה לדורות? צילום: יעל אנגלהרט

ד"ר אבי ליליאן, ראש סיעת רמת גן הירוקה והעומד כיום בראש ועדת הביקורת העירונית, הפציר בראש העיר בר ומהנדס העיר האדריכל חיים כהן במכתב ששלח בסוף פברואר, להקפיא את כל מתן ההיתרים באזור. "כל החלטה של בר כיום היא בכייה לדורות", הוא אומר כעת. "ברגע שבונים מגדל, זה לא משהו שראש העיר הבא יוכל להחליט שעוצרים – ברגע שיש התחייבויות מול הקבלנים, שלוקחים הלוואות מהבנקים – זה הליך בלתי הפיך. המגמה הנוכחית היא להפוך את רמת גן לרמת בטון".

בסוף יולי 2012 קבע משרד הפנים באופן תקדימי את תקפותו של סקר השימור הכולל של רמת גן – שביצעה האדריכלית נעה שק – וכולל כ-600 אתרים ומבנים. בפועל, משמעותה של קביעה זו היא כי סמכותה של העירייה לקדם בנייה חדשה באתרים אלו הופקעה ממנה. עיריית רמת גן הגישה ערר, ובקיץ הקרוב תדון בנושא הוועדה הארצית. הנושא של שימור תל בנימין נתמך על ידי הגופים הירוקים כמו אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, אומר ליליאן, ומוסיף כי "תל בנימין צריכה להיות נפרדת מבחינה ארכיטקטונית משאר העיר, לשימור מקסימלי".

שבעים ומתוקשרים?

"תל בנימין זה אנשים שבעים, מתוקשרים, שיושבים בחלקות גדולות מאוד בלב המדינה ועושים רעש מעל ומעבר לכל היקף – לא יכול להיות בזבוז קרקע נורא מזה", מצהיר מהנדס העיר כהן. לדעתו, הבנייה לגובה סביב תל בנימין "שהמלה שכונה לא ראויה לה, סתם מקבץ בתים" - היא הכרח לצורך הגדלת הצפיפות וליצירת זרז לצמיחה אורבנית. תוכנית השימור שהיתה על הפרק ואשר קודמה על העירייה, בוטלה לדבריו מאחר ש"אני החלטתי שלא נוציא את הכסף על זה, יש לנו מטרות חשובות יותר מלהוציא אותו על 40, 50 משפחות, שנכנסות אצלנו במגדל אחד קטן".

החרדים לשימורה של השכונה, נתמכים על ידי המועצה לשימור אתרים, מבקשים להציג דוגמאות מהעולם לשימור תוך פיתוח, כמו ה"וילג'ים" בניו יורק. כהן דוחה את ההשוואה באומרו כי גם שם השימור נעשה לצד הגדלת הציפוף בעיר. "זה רק עניין של זמן על שיבינו שאין דבר כזה שכונה שלא מתאים לה מגדל. זה המוצר הטוב ביותר להגדלת צפיפות – וצפיפות היא סם החיים".

הקביעה הזאת, לדעתו, תקפה גם בדרום תל אביב. "לא נכון להקיף את נוה צדק במגדלים: צריך לבנות אותם בתוכה", הוא אומר.

הגישה התכנונית של כהן מייצגת אידיאולוגיה מסוימת שניתן להתווכח עליה, גם אם בעבר נרשמו הצהרות אחרות מטעם העירייה. גישה אחרת תגרוס כי עירוניות נובעת דווקא משמירה על מגוון מרקמים ושימושים. אולם, הדיון האידיאולוגי לא מחפה על העובדה שהבעייתיות הגדולה ביותר בנושא הפיתוח של תל בנימין הוא העדרה של תוכנית מסודרת, עובדה שבצלה מתבצעים מחטפים נדל"ניים תכופים, מבלי שייערך דיון ציבורי בנושא.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ