מי אמר שבברלין אין זהב על הרצפה?

התושבים הישראלים בברלין מחמיצים משום מה את “אבני הנגף”, אנדרטה יוצאת דופן המנציחה את קורבנות המשטר הנאצי ליד המקומות שבהם גרו. אולי לשם כך המציאה הפסיכולוגיה את ההדחקה

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

“בברלין אין זהב על הרצפה” - אמרה יעל (שם בדוי) לכתב “דה מרקר”, חגי עמית, שנשלח לברלין כדי לראות מקרוב מה מרגישים שם המהגרים הישראלים החדשים. יעל היא אחת מאלפי ישראלים המתגוררים בברלין ונהפכו מטרה קלה מדי לחצי הפטריוטיות הישראלית החדשה והשיח של “יורדים” ו”בוגדים”, שהיה נדמה כי נזרק זה כבר לפח האשפה של ההיסטוריה. כך או כך, בהכרזתה הפיננסית, יעל התכוונה כנראה להרגיע מעט את הרוחות ואת יאיר לפיד, אבל היא בחרה ללא כל ספק בדימוי הכי שחוק והכי פחות מדויק. אמנם ברלין היא עיר די מרוששת למרות עושרה, אבל דווקא שם יש זהב על הרצפה, והרבה. לא צריך אפילו לעבוד קשה בשבילו, די לפקוח את העיניים, להתכופף ולהצטמרר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ