כבר ב-1942 החלו לתכנן את יד ושם

הרעיון להקים בארץ אתר הנצחה לקורבנות השואה נולד בעיצומה של ההשמדה. איך התגלגלו התוכניות מאז, המוצגות בספר החדש "ונתתי להם יד ושם", עד לקניון הזיכרון של היום

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

הסיפור שכדאי להתעכב עליו בספרה החדש של בלה גוטרמן "ונתתי להם יד ושם: 60 שנות הנצחה, תיעוד, מחקר וחינוך" - וברקע יום השואה הבינלאומי שחל השבוע (עוד יום שואה) - הוא סיפורו של מרדכי שנהבי: כבר בקיץ 1942 הוא הגה את הרעיון להקים בארץ ישראל אתר הנצחה לאומי לקורבנות השואה היהודים, עוד בטרם היות השואה "שואה" ולפני הקמת מדינת ישראל. שנהבי הוא זה שבחר את השם "יד ושם" והיה מנהלו הראשון של המוסד. בראייה לאחור הוא גם מי שהתווה את הקשר בין שואה, גבורה ותקומה, ובמידה רבה עיצב את אופי הייצוג האדריכלי של הנצחת השואה בישראל כפי שהתגלגל עד הלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ