השיכון הציבורי בישראל: הרע במפעלים, וגם המפואר שבהם

ספר חדש על מדיניות השיכון הציבורי בישראל סוקר שישה עשורים של ניסויים, הצלחות וכישלונות הירואיים, בטרם הופרט התחום והארץ נמלאה פרוורים עם מגדלים. ככזה, הספר הוא מפעל מפואר כשלעצמו

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"השיכון הציבורי במדינת ישראל הוא אחד ממפעליה המפוארים של המדינה", כותבת האדריכלית ד"ר הדס שדר בספרה החדש "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל", ספר שהוא מפעל מפואר בזכות עצמו. אכן השיכון הציבורי היה המפואר במפעלים אבל גם הרע שבהם, ואם להמשיך בנימה מתפייטת את הפרפראזה על דיקנס, זה היה מפעל של חוכמה ושל טיפשות, של אמונה ושל ספקנות, של אור ושל אפלה, של תקווה וייאוש, של מחשבה שהכל אפשרי ודבר לא אפשרי. כמו כל מפעל מודרניסטי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ