האם האקטיביזם החברתי יציל את ערד

מקורות התעסוקה המרכזים הופרטו, השלד העירוני המהודק התפורר לשכונות פרווריות ורובע יעלים המהולל נהפך לשכונת מצוקה - איך שקעה העיר ערד והאם תוכל לשוב ימי הזוהר המיתולוגיים?

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"כאן תקום עיר, אמרנו זה לזה ממרומי כידוד... היינו שיכורים מהנוף, מהאוויר היבש והצלול ומהרגשת הבראשיתיות והראשוניות של הסביבה", כתב אריה לובה אליאב על ימיה הראשונים של העיר ערד שאת הקמתה יזם וקידם ויישם. אליאב, איש החזון וההתיישבות, היה אב הטיפוס של משוגע לדבר. ואכן מה משוגע יותר, כלומר ציוני יותר, מאשר לכבוש את הבראשיתיות והראשוניות השגיבות הללו ולהקים עליהן עיר חדשה - "ניגוד טכנולוגי לסביבה ולטבע", כפי שכתב תומרקין על אנדרטת הבטון לזכר מבצע לוט שהקים במצפור מואב בקצה העיר, המנחיתה מכת אגרוף על נוף קדומים. רחבת הבטון ושביל הבטון המטפס אליה משלימים את ההנחתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ