מלחמה למען השם |

מחיקת השמות הערביים בישראל כאמצעי שליטה והשכחה

מה מאפיין את שלטי הכניסה ליישובים ערביים בארץ ומדוע החליט אבשלום קור לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בשייח ג'ראח על שם שמעון הצדיק. יום עיון על בחירת שמות של מקומות המחיש כיצד הטיהור הלשוני מתדלק את הסכסוך הלאומי

אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג

להר לא אכפת מה השם שלו, אמר ד"ר ראיף זריק ביום העיון "שיום של מקומות: ה(א)דרה של אדם, מקום וזמן", שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב. זריק, מראשי מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטה, הוא היוזם של יום העיון שעסק ב"משמעויות הגלויות והנסתרות של מתן שמות למקומות" — וכמשתמע, בחשיבותם של שמות. בהבדל מההר, לבני אדם כן אכפת מהו שמו של ההר, או מה שמו של כל מקום ומקום. אכפת לו באיזו שפה נכתב השם, ואם השתנה או הוחלף ובאילו נסיבות. שם הוא קושאן, זהות, נוכחות, בעלות, שליטה, תרבות, "סלע קיומנו", סלע מחלוקת, לא פחות מאשר המקומות עצמם. לפעמים לבני אדם יותר מדי אכפת מהשם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ