25 שנה לנפילתה של חומת ברלין: זיכרונות מהעיר המחולקת

ברלין של 1979 עם הבוהמיינים והאמנים, של 1987 עם הקאופהוף הריק באלכסנדרפלאץ מול ההתחדשות העירונית במערב העיר, ושל שנות 2000 עם רובע מיטה ומסחור ההיסטוריה. זיכרונות משני צדי החומה במלאות 25 שנה לנפילתה

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

1979, ביקור ראשון במערב ברלין, אז מובלעת בתוך מזרח גרמניה. הגענו כדי לבקר חברת ילדות שהרחיקה לשם בעקבות האהבה. רובע שרלוטנבורג שבו גרה - לא רחוק מהמוזיאון הקטנטן שבו שכן אז פסלה של נפרטיטי וזהר ביופיו אלף מונים מאשר במשכנו המפואר כיום - נראה בורגני ושליו. מתחת למעטה החיצוני הרובע היה תזזיתי וקוסמופוליטי. מקומיים, פליטי מזרח גרמניה ומהגרים, אמנים, בוהמיינים, קומוניסטים שהתפכחו, בוגרי מחאת 1968, מחפשי עצמם בעולם שאחרי המלחמה, תפרנים נטולי רכוש, אבודים למחצה, שחיפשו הווה להיות בו והתקבצו בעיר שחיבקה אותם בחום, אולי בתקווה שיסירו ממנה את הקללה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ