שוטה הנבואה |

למה לא התממשה האוטופיה האורבנית של ויליאם מוריס

הסופר והאמן המשפיע ויליאם מוריס סלד מלונדון המתועשת של 1890, וספרו שהופיע עתה בעברית מתאר עתיד של מגורים כפריים, בסגנון הבית שבנה לעצמו. המאה ה–21 לא זרמה אתו

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

אחרי דיון תוסס בחוג סוציאליסטי על העתיד להתרחש "בבוקרו של היום החדש שיפציע מיד לאחר המהפכה", ובתום נסיעה לביתו בפרוור במערב־לונדון ברכבת התחתית, שלא היתה אלא "מרחץ אדים של אנושות נחפזת ונרגנת", התקשה ויליאם גסט לעצום עין. כשנרדם נקלע להרפתקה מפתיעה: העיר לונדון הקרה, האפורה, הצפופה והמזוהמת שבה הלך לישון, השתנתה לבלי הכר והתגלתה לנגד עיניו העצומות לרווחה כעיר חמימה, נקייה, כפרית, זוהרת ופורחת ב"תפארת צבעונית שהפיצה ניחוחות קיץ שנישאו על פני הזרם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ