לפני שאדריכל הנוף מתכנן עוד טיילת וכיכר

בספרו החדש מסכם אדריכל הנוף שלמה אהרונסון כ–40 שנות עבודה בישראל. אבל אדריכלות נוף אינה רק מזעור נזקים והיה ראוי שהיא זו שתוביל מחאה ציבורית, למשל נגד פרויקט כביש 1 בדרך לירושלים

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"סיפורה של הדרך העולה לירושלים הוא סיפור דרמטי הגדוש במשמעות היסטורית קרובה ורחוקה. לעתים זהו סיפור המסע הרוחני של העולה לרגל, לעיתים סיפורו של הסוחר, ובזמנים אחרים זהו הסיפור העקוב מדם של חבל הארץ הזה. עד לשנות ה–20 של המאה הקודמת, אנשים היו עולים ברגל או רכובים על בהמות משא על מנת להעביר סחורות ומבקרים שהגיעו מנמלי הים שבמישור החוף לירושלים. רבים נשארו ללון בלילה בחאן שבשער הגיא הממוקם במפגש המישור וההר". כך כותב ברוב רגש אדריכל הנוף שלמה אהרונסון בספרו החדש "שיח בנוף", ספר זיכרונות אוטוביוגרפי אינטימי המסכם כ–40 שנות עבודה מקצועית בישראל, כולל פכים קטנים ואנקדוטות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ