למה בנייה ירוקה היא זריית חול בעיניים

חדשות לבקרים מתפרסמים מאמרים בתקשורת על בנייה ירוקה, העושה שימוש בחומרים בריאים, מערכות חשמל חסכוניות ותאורה טבעית. אלא שחשיבות הבניין היחיד בטלה בשישים לנוכח שורש הבעיה בישראל: תכנון פרוורי מפוזר, שאינו בר קיימא, ותחבורה ציבורית צולעת בכל המישורים

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

שיפור הבידוד התרמי והאקוסטי, שימוש בחומרים בריאים ומערכות חשמל חסכוניות, הגדלת התאורה הטבעית והטמעת מערכות להחדרת אוויר צח לכיתות הם ללא ספק צעדים רבי רושם במגמה של בנייה ירוקה "שתופסת תאוצה בעולם", כפי שכותב אוריאל בבצ'יק, מנהל בנייה ותכנון בר קיימא בעיריית תל אביב, במאמר התורן בנושא הנדוש בשבוע שעבר ב"דה מרקר". הצרה עם כל אלה, ועם צעדים רבים אחרים הנחשבים "ירוקים" ומיוחצנים מעל כל במה מקצועית ותקשורתית' היא שזוהי תמונה חלקית במקרה הטוב ומטעה במקרה אחר. הדגש במאמר, אחד מרבים בנושא, על הבניין היחיד כנושא על כתפיו את "המגמה" נדמה כחיפוש הפתרון מתחת לפנס.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ