שימור? ההרס הישראלי חוצה מגזרים, סגנונות ותקופות

אין פלא שגם ביתו של מהנדס העיר הראשון של תל אביב, יהודה מגידוביץ', נהרס. בזה אחר זה נופלים מבנים בעלי חשיבות היסטורית, יישובים ערביים וגם סתם בניינים חמודים קורבן לתפישה המקומית, הרואה בשימור מבנים מטרד

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

זה לא אישי. ביתו של מהנדס העיר הראשון של תל אביב יהודה מגידוביץ' (1898–1961) נהרס בשבוע שעבר לא מפני שמישהו שם למעלה בחלונות העירוניים או הממלכתיים הגבוהים מזלזל באיש עצמו, במורשתו ובתרומתו לאדריכלות התל אביבית בפרט והישראלית בכלל. ביתו של מגידוביץ' — שתיכנן כ–500 מבנים בתל אביב, שמהם נותר רק חלק, אבל כזה המייצג היטב את המגוון והמנעד הנעים מסגנון לקטני ועד מודרניסטי בינלאומי — נהרס בראש ובראשונה מהסיבה הפשוטה שבישראל, להבדיל ממרבית המדינות שהיתה רוצה לדמות להן, שימור מבנים הוא לא בדנ"א המקומי והרס מבנים הוא האופציה הראשונה הנבחרת, לא משנה מאיזו סיבה ולאיזה צורך. החברה בישראל אמנם התרחקה שנות אור מהאתוס הסוציאליסטי, אבל היא עדיין דוגלת ב"עולם ישן עדי יסוד נחרימה" — ובעצם, נחריבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ