אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

בשבוע שעבר נהרס בניין הסינרמה בפינת הרחובות יגאל אלון ויצחק שדה בתל אביב. עוד פיסת היסטוריה, שולית למדי ככל שתהיה, נמחקה מהנוף הבנוי העירוני. במקומו ועל השטח סביבו, של 30 ומשהו דונם, יוקמו חניון ומחתם מגדלי משרדים ומגורים.

בניין הסינרמה שנחנך ב–1966, לפני 50 שנה, היה מה שמכונה מבנה איקוני. לא יצירה אדריכלית נשגבת אבל יחיד במינו ובצורתו. הבניין לא נכלל ברשימת השימור של מבנים בני תקופתו בתל אביב, ואולי בצדק. אבל מכאן הדרך לא היתה צריכה להוביל היישר להרס אלא להיפך, מקור לרעיונות, הצעות ואופציות על מה אפשר לעשות עם הנכס הקינקי. ואפילו לא צריך דמיון מפותח. בניין הסינרמה היה קינקי דיו, ממש הרים להנחתה. אבל אין רעיונות בישראל. אפילו לא בתל אביב שהיה אפשר לצפות ממנה לקצת יותר שאר רוח, שלא היה פוגע כהוא זה בנדל"ן הרותח בסביבה, אלא להיפך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ