ההפקרה התכנונית שמתוכננת היטב להקמת התנחלויות

מאחזים מוקמים לכאורה בריק, קרקעות פלסטיניות מוכרזות פתאום כשטחי אש ופרויקטים של פינוי בינוי מוכרים אשליות לחלשים. לקראת הכנס הכללי של "במקום", מסביר יו"ר העמותה ארז צפדיה איך ה"אין תכנון" הישראלי משרת את מי שהממסד חפץ ביקרו

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

כמעט 20 שנה מאז הקמת עמותת "במקום — מתכננים למען זכויות תכנון", שחיברה לראשונה בישראל בין עולם התכנון לבין זכויות אדם, עוברים עליה "זמנים מורכבים", כדברי היו"ר הנוכחי שלה, פרופ' ארז צפדיה. באווירה המתלהמת כיום נגד כל מי ומה שהמלה "זכויות" נקשרת בו, ניצבת "במקום" על מדרון חלקלק — כהגדרתו של צפדיה — ומאוימת בשחיקת בסיס הלגיטימיות שלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ