האדריכל שמואל יבין תמיד התגאה בכך שתכנן קורת גג

שמואל יבין שמת בשבוע שעבר היה מוותיקי אדריכלי דור המדינה ומי שעמד על תכנונה מהקמתה. מעבודתו בשיכונים הציבוריים ועד התערוכות שאצר במרכז באוהאוס, פועלו לא זכה ליחס הראוי

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"הצד החזק אצל אבי, בעבודתו כאדריכל ומתכנן, היה השיכון הציבורי. היה פחות חשוב לו איך הבניין ייראה, ויותר שיהיה פרקטי ונוח לבני אדם. הוא היה מראה לנו בנייני שיכון חסרי כל ייחוד, אבל תמיד התגאה בכך שתיכנן קורת גג", מספר ד"ר עמרי יבין, בנו של האדריכל שמואל (שמוליק) יבין, שמת בשבוע שעבר, בגיל 90. הוא היה "ביצועיסט", כשם כנס שנערך לכבודו בטכניון לפני כמה שנים, ו"גרם לדברים לקרות". יבין היה יועץ טכני לגופים ציבורים, גיבש תקנים ונורמות להקצאות שטחים ציבורים ולשיפור איכות הבנייה, תרם למחקר ולהיסטוריה של האדריכלות המודרנית, והיה מקור בלתי נדלה לידע בתחום השיכון הציבורי, שהיה בבת עינו. הוא פעל יותר באחורי הקלעים של המופע האדריכלי החזותי מאשר על הבמה. אדם צנוע ומסתגר, שאולי משום כך לא תמיד פועלו זכה למקום הראוי לו בהשוואה לרבים מבני דורו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ