ריכארד קאופמן, אדריכל הפרויקט הציוני, גיבור בשר ודם

קשה להגזים בהיקף עבודתו העצום של ריכארד קאופמן, שכללה כ–640 תוכניות לערים, קיבוצים, בתי מגורים ומבני ציבור — החל במושב נהלל ועד משכן ראשי הממשלה. אסופת המאמרים על פועלו מרשימה, אך הפוטנציאל הסיפורי הטמון בדמותו לא מוצה

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

בעשורים הראשונים של המאה ה–20, עידן שבו חופי הים בערים רבות ברחבי העולם עדיין שימשו כפח זבל אורבני במובן המילולי של המלה — דווקא תל אביב התנוססה כחריגה לטובה. "בניגוד לדעה המקובלת, תל אביב לא תוכננה עם הגב לים. בשתי התוכניות הכוללות הראשונות לעיר, תוכנית קאופמן מ–1921 ותוכנית גדס מ–1925, ייחסו המתכננים חשיבות רבה לים", כותבות החוקרות ואדריכליות הנוף נטע פניגר וטל אלון מוזס במאמר בספר חדש על פועלו של קאופמן (1887–1958) "ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) ומערערות על המיתוס. רק שלא יקלקלו לנו את השורה של מאיר אריאל. הספר, שערכו מרינה אפשטיין פלוש ומיכאל לוין, הוא אסופת מאמרים מקיפה ראשונה על פועלו הענף של קאופמן במשך כ–30 שנים, מאז התחיל את עבודתו בארץ ב–1921 ועד הקמת המדינה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ