החסימות, הבקרות, הגדרות והחומות ששולטות בחיים של כולנו

כיצד הפיקוח וההגנה על הסביבה נרתמו למען משטורו של המרחב הציבורי? ספר חדש מפנה זרקור למקום המרכזי שממלא העיצוב ב"הסתגרות האסתטית" שפשטה בישראל

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

אסון נורא אירע ב–2014 בחוף הים בתל אביב. אב ובתו נכנסו למתחם הבריכות הפנימי של חברת החשמל באתר רדינג, ככל הנראה נסחפו בכוח המשאבות של תחנת הכוח, ומצאו את מותם. בעקבות הטרגדיה, השתנה נוף המתחם לבלי הכר. שלטי אזהרה גדולים ובולטים הוצבו בו. הגדרות הוגבהו. רצועת החוף הצרה נמלאה בבולדרים המונעים ישיבה, ולמעקה העץ המעוצב נוספו רשתות וגדרות וסלילי תיל. עם כל הצער על האסון, חימושו של האתר באמצעי אזהרה והפחדה מופרזים, הוא ביטוי — עיצובי למעשה — ל"פתרון מאוחר ולא רלוונטי, ולהעדר עומק חשיבה תכנונית", במלותיהם של שרון דנציג, יונתן ונטורה וחיים יעקובי, שמתפרסמות בספרם "יעד מעוצב" שיצא לאור בימים אלה במהדורה מוגבלת בהוצאה העצמית Skeleton Tree בשיתוף מכללות שנקר והדסה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ