גינה לא חביבה: למה פארקים מסוימים נותרים שוממים? - סביבה - הארץ

גינה לא חביבה: למה פארקים מסוימים נותרים שוממים?

ספר חדש, "ארץ־גנים", בוחן את תכנון הנוף העירוני בישראל. מסקנותיו הן שהגנים והפארקים נהפכו לאמצעי לקידום סדר יום ניאו־ליברלי או לכלי במיזמי בחירות מקומיות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

הגנים והפארקים הציבורים בישראל הם קורבנות אופנה, שממציאים את עצמם בכל פעם מחדש. הם כורעים תחת תכנון יתר, ריבוי אטרקציות, מהן מסחריות, ורעש חזותי. הם תכליתיים והומוגנים - אותה צמחייה, אותם כרי דשא נרחבים, דקלים, מתקני משחקים, בכל רחבי הארץ מצפון ועד דרום. עיצובם הוא דו־ממדי, גרפי, שטוח, ואינו מותיר מקום לסקרנות והפתעה. זה מכבר הפכו הגנים והפארקים אמצעי לקידום סדר יום נאו־ליברלי מופרט בידי יזמים פרטיים, או ל"פרויקטי בחירות" על ידי הרשויות. מעורבותם ותכתיביהם של ראשי הרשויות בתכנון גדול לעתים מזה של אנשי המקצוע. המרחב הפתוח מאמץ דימוי ראוותני והיגיון מסחרי, כמו זה של קניון, וקהל המבקרים בפארקים נתפש במידה רבה כקהל צרכנים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ