יש לנו ריאה ירוקה מתחת לאף – והיא נכחדת

מגדלים פרווריים, העדפת הרכב הפרטי, תמ"א חונקת – גינת הבניין המשותפת, תופעה אקולוגית ייחודית, נרמסת תחת המגפיים הגסים של התכנון העירוני העכשווי

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

עם כל הטענות והמענות, הפארקים והגנים העירוניים בישראל זוכים לאהדה רבה בציבור הרחב, הרשויות חפצות ביקרם ואדריכלי נוף משקיעים בעיצובם את מלוא כישוריהם וכישרונותיהם המקצועיים. אלא שמתחת לרדאר של כל הנוגעים בדבר מסתופף שטח פתוח בעל ערך לא פחות מכל פארק — גינת הבית המשותף. הגינה היא השטח הפתוח הנפוץ ביותר בארץ, אבן היסוד של הנוף העירוני הבנוי בישראל, תופעה מקומית ייחודית, אקולוגית ואסתטית, נגישה, גמישה ומתאימה את עצמה לשימושים וצרכים שונים. זוהי ריאה אקלימית ירוקה מתחת לכל אף, לכל חלון או מרפסת — שלא מקבלת את הכבוד המגיע לה במרבית הזירות הציבוריות והפרטיות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ