פייק יישובים בני זמננו. פעם קראו לזה "כפרי פוטיומקין"

הצלם האוסטרי גרגור זיילר תיעד במסעותיו בעולם תפאורות, זיופים והעתקים אדריכליים שהוקמו בידי ממשלות, רשויות מקומיות וגופים פרטיים. תערוכתו, "כפרי פוטיומקין" , עומדת במרכז פסטיבל הצילום השנתי המתקיים כעת בדרום צרפת

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

כפר פוטיומקין הוא ביטוי שפירושו בקצרה התחזות. מקור הביטוי ברוסיה במאה ה–18. על פי המסופר, לקראת מסע שערכה הצארית יקתרינה השנייה בחצי האי קרים ב–1787, הגנרל גריגורי אלכסנדרוביץ פוטיומקין, איש סודה ומאהבה, הציב לאורך מסלול הביקור קוליסות מצוירות מפוארות כדי לשוות ליישובים שבדרך חזות מפוארת ולהאדיר את הישגיו. הסיפור נהפך למטאפורה בשפות ותרבויות שונות הרחק מגבולות רוסיה. הוא שימש השראה לתערוכה "כפרי פוטיומקין" המוצגת בימים אלה בפסטיבל הצילום השנתי בעיר ארל בדרום צרפת. בתערוכה, עבודות של הצלם האוסטרי גרגור זיילר שתיעד במסעותיו ברחבי העולם שורה עוצרת נשימה של "כפרי פוטיומקין" בני זמננו. בסיוריו בין השנים 2015–2016 ביקר בשבע מדינות באסיה, אירופה ואמריקה והנציח תפאורות, זיופים והעתקים אדריכליים שהוקמו בידי ממשלות, רשויות מקומיות וגופים פרטיים לצרכים שונים. התצלומים כפי שהם מתפרסמים באתרי אדריכלות הם מתעתעים במכוון, חושפים־מסתירים את הגבול הנזיל שבין מציאות לבין בדיון, בין אמת לבין פייק. מה יכול להיות יותר אקטואלי בימים אלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ