גלריה "הקיבוץ" נסגרה. עד כמה זה דרמטי?

בתערוכת אשכבה לגלריה התל אביבית הבולטת, שנפתחה ב–1967, התייחסה קבוצת אדריכלים ואמנים לגוויעת הרעיון הקיבוצי. האם הסגירה תהיה פתח להצגת מודל אמנות חלופי?

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

המשפט הרועם "ארכיטקטורה או מהפכה", החותם את ספרו של לה קורבוזיה "לקראת ארכיטקטורה" מ–1922, זכה לפרשנויות קוטביות. מצד אחד, יש הרואים בו קריאה שמרנית להיאחז בארכיטקטורה כדי למנוע מהפכה, ומנגד, יש הקוראים אותו דווקא כהכרזה על הארכיטקטורה כמהפכה האמיתית. אדריכלי הקיבוצים בישראל, כמו גם להבדיל, אדריכלים ברוסיה הסובייטית בזמנם, אחזו במקל בשני קצותיו וגייסו את הארכיטקטורה למימושה של מהפכה — חברתית, אידיאולוגית, פוליטית. כזרוע המבצעת של המהפכה, גויסה האדריכלות, המהפכנית בזכות עצמה, לתכנון ולהקמה של טיפוסי בנייה תקדימיים ומהפכנים שמימשו בפועל את מטרותיה — אם אלה מגורים שיתופים, חדרי אוכל, בתי ילדים. והדברים ידועים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ