סיפור אהבה של בת לאביה, האדריכל המייסד דב כרמי

"הוא היה מדבר עם העיפרון", כותבת האדריכלית עדה כרמי־מלמד בספר חדש על דב כרמי, ממייסדי התחום בישראל. אבל כמה מהקרעים והמחלוקות הגדולות בחייו נותרו מחוץ לספר האלגנטי, כך שאולי הבת איננה המספרת האידיאלית

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

ספרה החדש של עדה כרמי־מלמד, "אבא שלי, דב כרמי", שיצא לאור באחרונה (הוצאת בבל), הוא אירוע תרבותי עוד לפני שהופכים בו דף אחד. אם לא מסיבות אחרות, הרי בשל הנפשות הפועלות. דב כרמי (1905–1962) הוא מאבות המודרניזם בארץ, בן אצולת האדריכלות לצד זאב רכטר ואריה שרון, שכונו "שלוש החיות" והיו עמיתים וידידים קרובים והאבות הביולוגיים לממשיכי השושלת. בנו רם כרמי (1931–2013) ובתו עדה כרמי־מלמד, ילידת 1936, הם מהאדריכלים הבולטים בני הדור שאחרי הקמת המדינה, בדומה לאביהם בן הדור הקודם, כל אחד בדרכו ובסגנונו האישי והמקצועי. בשונה אולי מדב כרמי שמורשתו מוסכמת על הכל, זו של בנו ובתו אינה קונצנזוס. שלושת האדריכלים לבית כרמי הם חתני פרס ישראל לאדריכלות, ללא ספק שיא עולמי במשפחה אחת. מה עוד צריך כדי לפתוח ספר ולפתח ציפיות למסמך היסטורי מסכם ומכונן — שלא התממשו במלואן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ