300 שנות חקר הירח בתערוכה מרהיבה אחת

תערוכת מפות היסטוריות מוצגת עתה בלונדון לציון יובל לנחיתה על הירח, ומספקת בריחה שמימית מן המציאות הארצית הדואבת

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

הירח הוא לכל הדעות גרם השמים הלילי הפופולרי בעולם. גם אחרי כל המידע שנצבר עליו והנחיתה על אדמתו, החודש לפני 50 שנה, הוא עדיין קוסם ומקסים, חידתי ומפתיע. הנחיתה עוררה בזמנה חששות לפגיעה בדימויו הרומנטי, אבל ההילה סביב "הלבנה המכונה גם ירח", בלשונו של אלתרמן, לא הוסרה. להיפך.

אחרי שנהפך לעצם הקוסמי היחיד בשמי הלילה העירוניים שעדיין נראה לעין בלתי מזוינת — הכוכבים נפלו זה כבר קורבן לזיהום אור סופני — הירח מהפנט מאי פעם. הנחיתה על אדמתו הפיחה סביבו שיח גלובלי ער, תרבותי ופוליטי, שרק מתעצם מדור לדור, לרבות דיון בסוגיה האם השקעות העתק באוונטורה הקוסמית הזאת היו כדאיות. גיבורי הירח אפופים כבוד ויראה כמו דמויות מיתולוגיות כמעט. כולל אפילו יורי גגארין, האדם הראשון מחוץ לכדור הארץ שרק עשה סיבוב בחלל. פסלו — מטיטניום, החומר שממנו עשויות חלליות — מתנוסס לגובה מיתי של יותר מ–40 מטרים מעל שדרות לנין במוסקבה, העצומות כשלעצמן. גם סופרמן ובאטמן נראים לעומתו כהערות שוליים. גופתו של גגארין טמונה לתפארה בחומת הקרמלין לצד שורה של מנהיגי ברית המועצות, מיתוס בזכות עצמו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ