עוד סימן שתל אביב היא הכי עיר בארץ

בברלין, בסן פרנסיסקו, בפריז וגם בתל אביב — השדרות העירוניות כבר לא נחשבות למטרד ושריד מעולם ישן. מה הוביל לקאמבק?

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"הכל יודעים שפרסומה של אודסה בתור 'היפהפייה הדרומית' היה בעיקר משום ריבוי השדרות והאילנות שבה. בייחוד זקוקה לכך עיר צעירה כתל אביב, כי אוי ואבוי לה לנערה צעירה שהיא קירחת", כתב חיים נחמן ביאליק ב–1932 במאמר פרי עטו "מה לעשות לשכלולה של תל אביב".

אבחנה קולעת, גם אם התעלמה משדרות רוטשילד ומשדרות ירושלים שהוקמו עוד בתקופה העותמנית. אולי לא מפוארות כמו שדרות פרימורסקי המהוללות באודסה, אבל שדרות עירוניות על פי הספר. מקורה של שדרת העצים העירונית היא באירופה ומשם נדדה ברחבי העולם. במשך מאות שנים היא היתה השלד של העיר המסורתית וסימן ההיכר שלה, חוט השדרה שקישר בין אתריה החשובים של העיר, אמצעי בידי השלטון ליצור סדר עירוני, אסתטי, פוליטי, ריאה ירוקה במרכז ערים צפופות ודחוסות, מקום שבו מי שזמנם בידם ייצאו כדי לראות ולהיראות, מעוזה של הבורגנות. וכפי שכתב משוטט עירוני נודע, "הצורך של הקרינולינות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ