ניפוח האגו הלאומי: תזכירו לי בשביל מה אנחנו צריכים תערוכות אקספו ב-2020?

הביתן ההולנדי מאקספו 2000, שהיה כה חדשני בשעתו, קם לתחייה כחלל עבודה שנים לאחר שננטש. זו הזדמנות מצוינת להיזכר בתערוכות העולמיות — ולהיפרד מהן לשלום

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמיה של הביתן ההולנדי מאקספו 2000 ,שישמש חלל עבודה שיתופי בהנובר שבגרמניה
הדמיה של הביתן ההולנדי מאקספו 2000 ,שישמש חלל עבודה שיתופי בהנובר שבגרמניהצילום: MVRDV
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

הזיכרון החד ביותר מביקורי בהנובר שבגרמניה בשנת 2000 לא היה הסיור בעיר וגם לא הכנס הבינלאומי בנושאי סביבה שהיה העילה לנסיעה, אלא אקספו 2000, התערוכה העולמית שעמדה להיפתח בעיר. תחת המוטו "אדם, טבע וטכנולוגיה", התערוכה שמה למטרה להעלות לסדר היום את הדיון בעתיד העולם בעידן של צפיפות ומשברים אקולוגיים ועוררה עניין רב. הסיור המודרך בגני התערוכה חלף על פני עשרות ביתנים מנקרי עיניים והתעכב ארוכות מול הביתן ההולנדי, שאי אפשר היה סתם לחלוף על פניו. ההדמיות של הביתן אמנם כבר התפרסמו קודם לכן במגזיני אדריכלות, אבל פנים אל פנים הוא עלה על כל דמיון — כצפוי מפרי מוחם הקודח של יוצריו, האדריכלים ויני מאס, יאקוב ואן רייס וחבריהם ממשרד MVRDV, כוח עולה אז בשמי האדריכלות העולמית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ