בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזדמנות שנייה לדיור הציבורי

קבוצת פעילים אמריקאים מנסים להחיות פרויקט כושל של מגורים למעוטי יכולת, ולבחון מחדש את הרעיונות החברתיים באדריכלות המודרנית

תגובות

ב-16 במארס בשנה הבאה יצוין יום השנה ה-40 להרס בניין המגורים הראשון מבין 33 מבנים בדיור ציבורי בשכונת פרואיט-אייגו בסנט לואיס במדינת מיזורי בארצות הברית - פרויקט המגורים הגדול ביותר בסוגו בארצות הברית בשנות ה-50, והכישלון המהדהד ביותר בתחום הדיור הציבורי. באותו תאריך במארס 2012 תסתיים התחרות הרעיונית הבינלאומית שיזמה בימים אלה קבוצת הפעילים המקומית "פרואיט-אייגו עכשיו" במטרה לגבש רעיונות להחייאת המקום. הקבוצה היא ארגון לא ממשלתי שהקימו היסטוריון האדריכלות מייקל אלן מסנט לואיס ונורה וודל, פרופסור לארכיטקטורה באוניברסיטת פורטלנד באורגון. התחרות ממומנת מכספי תרומות ומדמי ההשתתפות.

האתר עומד בשיממונו מ-1977, אז הושלמה הריסתם של כל המבנים בשכונה. ההחלטה על ההרס התקבלה בשיתוף דיירי המתחם המעטים שנשארו בו ודחו הצעות לשיקום המבנים הקיימים. מרביתם עזבו את השכונה שנים קודם לכן. במקורה היא היתה אמורה להיות מופת לדיור הולם למעוטי יכולת ותוכננה על פי הרעיונות החדישים בתכנון העירוני המודרני והעיצוב האדריכלי בן הזמן, כולל הרהיטים והאביזרים שנראים בתצלומים היסטוריים כחפצי וינטאג'. בפועל, השכונה נהפכה זמן קצר לאחר שאוכלסה למשכנות עוני מהגרועים בארצות הברית. כיום המתחם נהפך ל"יער עירוני ספונטני" יחיד במינו בנוף האורבני האמריקאי שיזמים לוטשים עין לפיתוחו.

את הקמת השכונה יזמו במשותף בתחילת שנות ה-50 עיריית סנט לואיס, שביקשה לשפר את תנאי המגורים במשכנות העוני של שחורים במרכז העיר, והממשלה הפדרלית שמימנה בנייה ציבורית בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. על התכנון הופקד צוות מתכננים בראשותו של האדריכל מינורו ימסקי, שזה היה הפרויקט הגדול הראשון שתיכנן. הדיירים הראשונים שנכנסו לשכונה ב-1954 עוד הגדירו אותה כ"גן עדן", אבל ההידרדרות היתה מהירה, עד רגע ההרס של המבנה הראשון ביום שנכנס להיסטוריה כ"יום שבו מת המודרניזם". התצלום שבו הונצח הרגע היה וידוא הריגה של תקופה שלמה וזכה לתפוצה חסרת תקדים, כמעט כמו תצלומי ההרס של פרויקט מפורסם יותר של ימסקי - מרכז הסחר העולמי בניו יורק.

מבקרי תרבות ואדריכלות פוסט-מודרנים וציניקנים אחרים ששו להכתיר את הכישלון של פרואיט-אייגו כ"מוות על ידי הארכיטקטורה" וניפנפו בו ככתב אשמה נגד מפעל הדיור הציבורי והמודרניזם בכללו. בשנים האחרונות נשמעים קולות אחרים, בעיקר בסנט לואיס עצמה, המצביעים על שלל גורמים והקשרים היסטוריים מכריעים שנשמטו מכתב האשמה המקורי. זאת לא הארכיטקטורה, אומרים בארגון "פרואיט אייגו עכשיו", אלא האדישות לתופעת העוני בקהילה השחורה בסנט לואיס, האפליה וההפרדה הגזעית, המשבר הכלכלי בזמן מלחמת קוריאה שגרם קיצוץ דרסטי במימון הממשלתי לבנייה והשינויים בתכנון המקורי, שהובילו במידה רבה לשקיעה המוקדמת.

הקמת הארגון והתחרות הרעיונית שיזם - וסרט תיעודי חדש על השכונה, "המיתוס של פרואיט-אייגו", שנעשה לאחרונה ושופך אור על הצדדים החיוביים בפרויקט - הם למעשה קריאה לבחון מחדש את הרעיונות החברתיים בתכנון ובאדריכלות המודרניים, ואזהרה שלא למהר לשפוך את סוגית הדיור הציבורי יחד עם המקרה הפרטי של הכישלון. תוצאות התחרות הרעיונית יתפרסמו במאי 2012 ויוצגו בתערוכה נודדת בארצות הברית ובאתר ברשת. כמו כן יתקיימו דיונים פתוחים בעניין. בשיפוט ישתתפו דיירים לשעבר בשכונה ותושבי האזור כיום.



הרס בניין המגורים בסנט לואיס ב-1972
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו